השם הלוהט ביותר בליגת העל הוא ללא ספק מנור סולומון. הקשר הצעיר (19) של מכבי פ"ת נחשב לכישרון הכי גדול שיש לכדורגל הישראלי להציע, כאשר מיטב הקבוצות באירופה ובארץ חושקות בשירותיו ומוכנות לשפוך לא מעט כסף עבורו. התצוגה שלו מול בית"ר ירושלים והזימון לנבחרת הבוגרת, הקפיצו את המניות שלו וגרמו לטירוף סביב השחקן העולה של המלאבסים.
אז לאן הייתם מציעים לסולומון לעבור, אם בכלל? האם לחתום בקבוצה גדולה, להתקדם לחו"ל או אפילו להישאר בפ"ת? היכנסו לנעליו של השחקן. עשינו עבורכם את הבעד והנגד, ולכם נותר להצביע בסקר ולהחליט על עתידו של הכישרון הגדול.
מכבי חיפה
למה כן: עידן ורד לא הגיע והירוקים נותרו עם תקוות לפנטזיסט שיצית מחדש את הדימיון בסמי עופר. עבור סולומון, מעבר לכרמל יהיה קפיצת מדרגה לקבוצה גדולה, שבניגוד לאחרות גם צפויה לתת לו את המושכות בחלק הקדמי. ההצעה על מחצית מכרטיסו, 2.5 מיליון יורו, ממחישה עד כמה חיפה מעוניינת בכישרון הצעיר הגדול של הכדורגל הישראלי ואם סולומון יצליח לעמוד בציפיות ולהחזיר את המועדון לגדולתו, הקפיצה לאירופה תהיה הצעד הטבעי הבא.
למה לא: אחרי שנים של כישלונות, הלחץ בחיפה עצום. רבים וטובים קרסו וגם סולומון עלול להצטרף לרשימה, בוודאי בהתחשב בגילו הצעיר. גם איתו, קשה לומר שמדובר בסגל שמתשווה באיכותו לאלה של מכבי ת"א והפועל ב"ש, כך שמעבר לשורות הירוקים יכול להיות נוצץ ולבטח ישלהב את האוהדים, אבל כזה שהציפיות ממנו יהיו מוגזמות מלכתחילה והמהלך יהיה מועד לכישלון.
בית"ר ירושלים
למה כן: משה חוגג הביא איתו תקוות גדולות בבירה ועד כה, הצטרפו כבר מאור בוזגלו, טל בן חיים, ערן לוי, אפונסו טיירה ולירוי צעירי. בניגוד לחיפה, בבית"ר סולומון לא יישא לבדו בנטל "הכוכב" כל עוד עידן ורד שם ובוודאי כשבוזגלו יחזור למגרשים. הקשר הצעיר יכול לקחת דוגמה מעומר אצילי, שבגיל דומה עשה את המעבר לטדי ואחרי שלוש עונות נהדרות, הגיעה ההצעה מגרנאדה. סולומון כמובן יקווה לפרק אירופי יותר מוצלח, אך בעידן חוגג הקרקע בבית"ר נראית בשלה לשחקן כמוהו.
למה לא: בחיפה יש לחץ? כנראה שאין בישראל קבוצה שמשתווה לבית"ר בהקשר הזה. עם כל הכבוד לכך שהירושלמים לא זכו באליפות כבר עשור, הציפיות אף פעם לא מונמכות בבית וגן, קל וחומר כשבעלים חדש הגיע והפיח חיים בסגל הדל שעמד לרשותו של גיא לוזון. למקרה שסולומון מפקפק בכך, שיצפה במשחק הבית הראשון של בית"ר בטדי.
הפועל ב"ש
למה כן: עד שמכבי ת"א תוכיח אחרת, האלופה היא עדיין הקבוצה הטובה בישראל והסטנדרט לפיו כל היתר מודדות את עצמן. דווקא עכשיו, כשאווירת אכזבה ודכדוך שוררת בטרנר, הגעתו של סולומון יכולה להיות משב רוח מרענן שייתן לב"ש את התוספת שהיא צריכה אחרי העזיבה של טוני וואקמה. בדומה לחנן ממן, האקס פקטור שאלונה ברקת וברק בכר הביאו בינואר, הקשר של מכבי פ"ת יכול להעיר את האלופה המנומנמת.
למה לא: כי בסגל של ב"ש יש כרגע כמעט 30 שחקנים, עתידם של חלקם לוט בערפל והרוטציה עלולה להקשות מאוד על סולומון להטביע חותם. גם אחרי שוואקמה עזב, לב"ש יש את מליקסון, אוחנה, שהר, מלמד, ממן, עזרא, זריהן ובן בסט וקשה לראות איך ואיפה מנור משתלב.
חו"ל
למה כן: האופציה הראשונה על מכבי פ"ת היא אולי גם ההעדפה האישית של סולומון, ששמו קושר בשנה האחרונה למועדוני פאר רבים ברחבי אירופה. אתלטיקו מדריד עלתה כמי שעשויה לשלם את תג המחיר בסך 5 מיליון יורו ומיד להשאילו לב"ש, על רקע שיתוף הפעולה בין המועדונים שנרקם השנה. ייתכן וקפיצה גדולה מדי לקבוצה בכירה תביא לחזרה מהירה שלו לארץ, אבל אם יידע לבחור בקפידה את היעד, גם גילו לא אמור להוות מכשול, אלא דווקא יתרון.
למה לא: להגיד שהוא צעיר מדי זו מחשבה קצת מיושנת, אבל בעיה קצת יותר גדולה היא מיעוט הניסיון שלו בקבוצה בוגרת. ב-30 הופעות בקריירה בליגת העל, יש לקשר ארבעה שערים ושלושה בישולים ולא בטוח שהוא כבר בשל לליגה יותר פיזית ותובענית. אולי עונה נוספת בליגת העל, בה יוכיח שמקומו בין 5-10 השחקנים הטובים בישראל, ויהפוך לשחקן קבע בסגל הנבחרת, רק תיטיב עימו.
מכבי פ"ת
למה כן: להישאר בבית בגיל 19 זו לא בושה. סולומון יכול להמשיך להתפתח בחממה המשפחתית של הלוזונים, לנצל את מעמדו בקבוצה ולחגוג על ההגנות בליגה. עם הדחיפה של אלישע לוי על הקווים והניסיון של חברו להתקפה יוסי בניון, לקשר הצעיר יש סיבות טובות מספיק כדי לשרוף את האגף באצטדיון המושבה בעונה הקרובה.
למה לא: כי אסור לו לאבד את המומנטום החיובי. מעבר לקבוצה טובה יותר, בארץ או בחו"ל, תאפשר לסולומון להתפתח, ללמוד, לשחק עם שחקנים טובים יותר ותחת מאמנים מוצלחים עוד יותר. שחקנים בגילו כבר עושים את הפריצה בכל רחבי אירופה ואם ברצונו לעשות קריירה בלתי נשכחת, סולומון חייב לצאת מהבית, לפרוש כנפיים ולעוף.