שנת תשע"ז הייתה שנה של רכבת הרים ספורטיבית, רגעי שיא אינדיבידואליים כמו החתימה של עומרי כספי בגולדן סטייט מצד אחד, ורגעי שפל שאנחנו זקוקים לאצבעות של כמה ידיים על מנת לספור אותן. לצד הבחירות המובנות מאליהן של אלו שהגיעו להישגים, החלטנו לסכם את השנה מזווית קצת שונה. הרגע הביזארי, הסאגה המעייפת, הסוף הידוע מראש והראיון הבלתי נשכח. סיכום השנה החולפת מזווית אלטרנטיבית.
עדיין מתחרט - אריק שיבק וההגעה למכבי ת"א
הקלישאה אומרת ש"לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה", לא טועה. אריק שיבק הגיע למיטה החולה כי הוא חשב שיש לו תרופת פלא שתוכל לרפא את מכבי ת"א הגוססת של העונה שעברה. הוא היה עד כדי כך בטוח בעצמו שהסכים לתת את התרופה בחינם (דייויד פדרמן סיפר כי שיבק לא חתם על חוזה וקיבל שכר). בסופו של דבר, התרופה הייתה יעילה בדיוק כמו אקמול - דוחה את הקץ, אבל לא מרפא. שיבק סיים בלי כסף, בלי תואר ובלי חלום.
הרגע הביזארי - סתיו שחם מבקש מאוהדי כפ"ס לעזור בבחירת המאמן דרך הפייסבוק
אם שחם היה פופולארי במציאות כמו הלייקים שהוא קיבל בפייסבוק, אז הוא בטח היה נשאר בהפועל כפר סבא. הבעלים לשעבר חווה חצי עונה שניה מטלטת עם הירוקים מהשרון. הוא פיטר את שרון מימר, התעמת עם אוהדים ולבסוף מסר את הקבוצה לידי יצחק שום. נכון לרגע זה, הפוסט האחרון של שחם בפייסבוק הוא איחולי שנה טובה לאנשי החברה העסקית שלו. נקווה בשבילו ששם הוא לא נעזר ברשתות החברתיות להחלטות ניהוליות.
הסאגה המעייפת - אלירן עטר עובר למכבי
מכירים את זה שפתאום יום אחד האקסית שולחת לכם הודעה שהיא רוצה לחזור. אחרי שכבר התחלתם לחשוב בחיוב, היא פתאום מתבלבלת ולא סגורה על עצמה - אז אלירן עטר ומכבי ת"א. כל יום במשך שבועות ארוכים עלו ידיעות בנוגע למעבר, וזה הגיע למצב שלאקס הנוכחי, יעקב שחר, כל כך נמאס עד שהוא אפילו אמר של"אלירן עטר יש צהבת" רק כדי לקדם את המעבר. בסופו של דבר החלוץ חזר לאקסית ונדע רק בהמשך אם זאת תהיה חתונה, או עוד פרידה כואבת שתשאיר לא מעט אנשים עם לבבות שבורים.
לזה לא ציפינו – עומרי כספי בגולדן סטייט
אתם מבינים שכספי אצל הווריירס זה כמו שהשחקן כדורגל הכי טוב בישראל ישחק בריאל מדריד? בהחלט משהו שאנחנו לא יכולים לראות אותו קורה. ובכלל, כששומעים שסטיב קר בכבודו ובעצמו התקשר לפורוורד הישראלי וביקש ממנו לבוא, זה מסכם הכל. תשע שנים בליגה הטובה בעולם זה משהו שספק אם יחזור אצל שחקן ישראלי, והמעבר האחרון תפס את כולנו לא מוכנים. סביר להניח שהכוכב הישראלי לא יקבל יותר מדי דקות, אבל אין ספק שהוא סוף סוף יזכה לעלות לראשונה לפלייאוף (ויאבד את התואר של "שחקן ה-NBA הפעיל עם הכי הרבה הופעות בלי להגיע לפלייאוף), ואולי אפילו יזכה לענוד טבעת אליפות.
הסוף הידוע מראש - הפועל תל אביב יורדת ליגה
אוקיי, כלל לחיים, כשמישהו מביא לכם חפץ אומנות במקום כסף ואומר לכם "זה בסדר, זה שווה אותו דבר" – אל תאמינו לו. כך החל המסע של אמיר כבירי בהפועל ת"א וכולנו יודעים איך זה הסתיים. האדומים קרסו על המגרש אחרי שלל הבעיות הכלכליות/ניהוליות והאוהדים החלו להתרגל ללכת למשחקים ביום שישי ולחוף הים בשבת.
בונוס: האוהדים האדומים מגיעים בינתיים מאוד שמחים לארוחות שישי, אז אולי השד לא כזה נורא.
הרעה החולה - פיטורי מאמנים
לא בטוח שיש מקצוע בעולם עם תוחלת חיים קצרה ממאמן כדורגל בישראל. מאמנים מגיעים היום בידיעה שאם יפסידו כמה משחקים ברצף, הם הולכים הביתה כמו ילדה בוכה שאף אחד לא הופיע ליום הולדת שלה. מה שהכי מדהים במקצוע "מאמן כדורגל בישראל", שכל אחד שמפוטר רק מתקדם יותר. נראה שלבעלי הקבוצות יש הגרלת לוטו חודשית, על מי יהיה המאמן הבא מתוך המאגר המצומצם. אל אל תדאגו, לרובם יש סעיפי פיצויים מכובדים, שמאפשרים להם את זמן הצינון הפורמלי.
למי שלא אוהד קבוצת ספורט באמת, קשה להבין איך כל שבוע אותו קהל חוזר לראות את הקבוצה שלו, שלא מפסיקה לאכזב. אם זה בשנה האחרונה אוהדי מכבי חיפה, הפועל ת"א ואפילו מכבי ת"א בכדורסל, הם עדיין ממשיכים להופיע למרות היכולת המאכזבת של השחקנים. האוהדים הם כמו ילד שאבא שלהם ממשיך לאכזב אותם, אבל הם לא יכולים להיפטר ממנו כי הוא תמיד יהיה אבא שלהם.
השערוריה – ערן זהבי וסרט הקפטן
אחרי הביוגרפיה והדוקו, תהיו בטוחים שערן זהבי יעשה סרט גם על פרשת ה"סרט" (זה גם יכול להיות שם מתאים לסרט). לאחר נאום ה"עכברים שיצאו מהחורים" המפורסם, הגיע האירוע הבלתי נשכח הזה והמניות של הכוכב צנחו בצורה דרמטית בישראל. מצד שני, הוא ממשיך לכבוש בסין (ולקבל ערימות של כסף, ככל הנראה "המוטיבטור" הטוב ביותר) וכנראה שעכשיו הוא מעדיף לחזור על המנטרה של "מיליארד סינים לא טועים", בהקשר שלו. למרות ההצהרות הגרנדיוזיות, אל תתגעגעו יותר מדי, אנחנו נראה אותו בקמפיין הבא.
ראיון השנה – ארז אדלשטיין במונולוג אחרי ההדחה מהיורובאסקט
המאמן הלאומי לשעבר סיפק אחרי ההדחה מהיורובאסקט את אחד הראיונות הלא שגרתיים שראינו. הוא סיפר כי אין אצלו בלקסיקון את המילה "כישלון" וכי הדרך, שהייתה טובה לטענתו, חשובה מהתוצאה. על פי סרטון שנערך והופץ ברשת, בראיונות שלפני הטורניר אדלשטיין לא הפסיק להגיד את רצף המילים "וכל מילה מיותרת". בסופו של דבר זו הייתה נבואה שהגשימה את עצמה ואלה המילים שהיו נחוצות כדי לתאר את האליפות כולה מבחינת נבחרת ישראל.
צפו בראיון
הזר הכי ישראלי - אמארה סטודמאייר
אומנם הוא הספיק לעזוב, אבל אין ספק שהשנה הזאת הייתה הזיה אחת גדולה עבור חובבי הכדורסל. האולסטאר האמריקני הגיע משום מקום לשחק בהפועל ירושלים. הוא היה יקיר עיר הבירה בשנה החולפת, יותר מאורי מלמליאן בימי הזוהר. סטודמאייר הצהיר שהוא בא לשחק בארץ הקודש, הרעיף מחמאות בכל הזדמנות ואפילו למד קצת תורה ועשה קידוש. הוא פרש ממשחק עם אליפות אחת ויחידה – בירושלים. שמו תמיד יקשר עם הכדורסל הישראלי ואנחנו יכולים להגיד תודה על כך שזכינו לראות אותו משחק פה.
השאלה הפתוחה – מה יהיה עם השבת?
"אין תחבורה ציבורית, החנויות סגורות, עכשיו גם לא יהיה כדורגל?" את המילים הללו אמרו לא מעט אוהדי כדורגל בשבוע האחרון. גדלנו על הכדורגל של שבת. על לראות מכוניות עם צעיפים בדרך למשחק, לראות את סיכום המשחקים במוצ"ש, על לפתוח את עיתון הספורט של יום ראשון ולבדוק ציונים.
כמו שמקומות פנאי, כגון מסעדות, בתי קולנוע, פאבים וכו' עובדים בשבת, כך גם הכדורגל הוא חלק מהפנאי, במה שהוא חלק מהסטטוס קוו. אם הדת מתנגשת לשחקן בצורה כל כך בוטה עם האמונות שלו, אז יהיה חייב להקריב משהו. אי אפשר לקבל הכל. או שבעצם אפשר?
