צילום: אוסקר טאובר, באדיבות Yes
הסיפור של רוני קלדרון, במשך שנים, נראה לי כמו מיתוס. סיפור שאנשים טוענים שהיה, אבל אין דרך באמת להוכיח: כדורגלן מיתי ועילאי שכיכב בהפועל ת"א כשהיה נער, הגיע לאייאקס קרוב למיכלס וקרויף, והיה אמור להיות הדבר הבא - ואז קרס באופן טראגי, הידרדר מקבוצה לקבוצה, הפך לעבריין מבוקש וברון סמים. יש משהו כמעט הוליוודי מדי בסיפור הזה, כזה שקשה לדמיין שצמח מכאן.
זה לא יכול להיות, אבל בכל זאת זה קרה. וסיפור האגדה (שהפך לטרגדיה יוונית) מתועד עכשיו בסרט תיעודי מצוין, שיוצריו הם ארז לאופר והילה מדליה - תחת השם "מבוקש: רוני קלדרון". הסרט, שהיה אמור לצאת לפני כארבע שנים, הוקרן בפסטיבל "דוקאביב" האחרון ואמור להיות משודר בקרוב ב"יס דוקו".
והסרט, כמו הסיפור, פשוט עוצר נשימה. הוא מכניס אל תוך הסיפור של קלדרון, דרך חבריו מהפועל תל אביב ומעולם הכדורגל, ומשם ממשיך לאינספור תחנות - ארצות הברית, קפריסין וכמובן ברזיל, שם הוא (על פי השמועות) נמצא היום. בשורה מהסרט לגבי מה מצבו עדיין אין - פרט לרמז שהוא בחיים, ובכל זאת עצם המסע המטורף הזה - פשוט מרתק.
ובעיקר, הסיפור של רוני קלדרון ממחיש עד כמה הנהי הנוסטלגי ל"כדורגל של פעם" הוא ריק מתוכן. למי שמתגעגע לימים שבהם "הכדורגל המודרני" לא היה קיים - דעו לכם שהוא נראה כמו הסוף של רוני קלדרון. כן, הכדורגל היום אולי קצת יותר מלאכותי, אבל בכדורגל של היום - אם היה גדל כוכב בשיעור הקומה של קלדרון, כנראה שהוא היה חי הרבה יותר טוב, הרבה יותר מצליח - ובעיקר הרבה יותר בטוח.
כמעט שובר לב לחשוב מה היה קורה אם כישרון כמו קלדרון היה צומח בכדורגל של עכשיו. לא רק בישראל, בכל מקום בעולם. נכון, היה לו אופי בעייתי וזה תמיד מוביל לצרות - אבל ברור שבמצב של היום, קבוצות היו מצליחות לשמור עליו. לדעת להכווין לו את הקריירה בצורה הנכונה, ולאפשר לו לנצל את מתת האל שקיבל בדרך הרבה יותר ראויה.
אז כן, גם לכדורגל של היום יש הרבה מגרעות, בוודאי ברמת האותנטיות - ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שמשתקף מהסרט התיעודי הזה, אפשר להודות שאנחנו חיים בגן עדן. לפחות באופן יחסי. כי יש כדורגלנים שיצליחו ויש כאלה שלא, אבל נפילות קטסטרופליות כמו קלדרון - כבר קשה לראות.
כמו כל יצירת דוקו ספורט מוצלחת, גם "מבוקש" עובדת בשני רבדים: היא נפלאה לכל מי שאוהב כדורגל; קטעי הראיונות עם כוכבי העבר, בראשם מוטל`ה שפיגלר (שממשיך להראות איזה איש מיוחד הוא, גם בסדרה "תמיד תהיה לנו מקסיקו"), עוצרי נשימה, וזה גם סיפור ספורטיבי מעולה. אבל הוא עובד גם לאנשים שלא ממש מכירים את המשחק - כסיפור מתח בלתי נתפס, כחידה בלתי פתורה, כדרמה אנושית מטורפת.
לא ברור אם רוני קלדרון עצמו עדיין בחיים, מה שבטוח הוא שהמיתוס על שמו עדיין חי. אגדה שאפשר לכתוב רק בסרטים (וגם שהיא תיראה מופרכת), על כוכב כדורגל שכל מי שראה - נשבע בשמו, שנגמרת אולי בגדול ההחמצות של הכדורגל הישראלי בכל הזמנים. הסרט לא מאשש או מפריך את המיתוס, אבל בהחלט נושא אותו בגאווה. עד שמתישהו, אולי בחלק 2, נדע באמת מה קרה לאיש המסעיר הזה.
בכל מקרה, הסרט שווה צ`אנס - לאוהבי הכדורגל, וגם כאלה שלא.
