דו"ח מבקר המדינה השנתי פורסם היום (חמישי), כשחלקו של הדו"ח עסק בנושא הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל. על פי הדו"ח, הרשות לא השיגה את היעד לשמו הוקמה והוא לשמור על יציבותן הכלכלית של הקבוצות בארץ.
"הגירעון המצטבר של קבוצות המקצועניות בארץ עלה ב-18.5% - מ-237 מיליון ש"ח ל-281 מיליון ש"ח", נכתב בדו"ח הרשמי של מבקר המדינה, "זאת בתקופה של כ-22 שנים, מאז עונת 1999/2000 ועד לעונה הקודמת. כמו כן, 19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי שמסתכם בכ-326 מיליון ש"ח".
"המבקר מצא כי 7 מתוך 14 קבוצות מליגת העל סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון ש"ח. 10 קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את עונת 22/23 בהפסד כספי, לעומת 4 קבוצות בעונה 19/20. מגמה זו הפוכה מהמגמה המצופה, שכן הרשות הוקמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל ועל מנת לשמור על יציבותן הפיננסית. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה".
הדו"ח המשיך והתייחס גם לשכר השחקנים: "שכר היסוד השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונה 22/23 היה עד 100,000 ש"ח (שכר עבור עשרה חודשי עבודה). בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי היה כ-37,000 ש"ח בליגת העל ו-10,300 ש"ח בליגה הלאומית".
"לפי התקנון, הרשות עצמה לא נדרשת לבצע בקרה יזומה על תשלומי השכר של הקבוצות לעובדיהן. לטענת איגוד שחקניות ושחקני הכדורגל, במהלך עונת המשחקים 22/23 בשבע מתוך 16 קבוצות הכדורגל בליגה הלאומית חל עיכוב של שבוע ומעלה בתשלומי השכר לשחקנים, ולעיתים העיכוב נמשך כמה חודשים.
בנוסף, התייחס הדו"ח גם לקדנציה של כל אחד מיושבי ראש הרשות לבקרה תקציבית: "המבקר מצא כי ההתאחדות לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, וזאת להבדיל מנושאי משרות בכירות אחרות בהתאחדות. בפועל מאז הקמת הרשות בשנת 1992 עד שנת 2023 כיהנו בתפקיד שלושה יושבי ראש בלבד: הראשון כיהן כ-18 שנה, משנת 1992 עד אמצע 2009; השני כיהן כעשר שנים, ממאי 2009 עד מאי 2019; והשלישית, שמונתה ביוני 2019, מכהנת מאז בתפקיד".
"המבקר אנגלמן ממליץ להתאחדות לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות לשפר את איתנותן הפיננסית, ולשקול ברוח כללי אופ"א להתנות את ההשתתפות של הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהונן העצמי או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש, כגון יחס שוטף", סיכם הדו"ח.
