נפתח בדברי נחמה: חיפה חטפה שלישיה מנתניה. היא תהיה האלופה ואולי גם מחזיקת הגביע. מכבי החטיפה חמישייה ותסיים במקום השלישי המכובד. את הגמר היא תראה בטלוויזיה. שמחת עניים היא שמחה, בעיקר כאשר העשירים זורקים עוד 120 מיליון שקל לפח.
אתם מנצחים היום, אמר לי ידידי הטוב א' ושאל אם אני כותב טור. "אם אני אהיה בהכרה אחרי החמישייה", כתבתי לו (המסמך המקורי שמור במערכת). האם חשבתי שתהיה חמישייה? לא ממש. האם הייתי בטוח שמשהו ישתבש, ריקן הסתמי יככב ומכבי האפורה תנצח? כן. איך כתב מיד אחרי הבושה ידידי הצהוב ק'? הדרבי הוא אקס טריטוריה. מנותק מציאות. יש ליגה ויש דרבי.
כמה מילים על מכבי, בכל זאת יום חג שם. הייתי בן 10 כשחזיתי ממרומי שער 8 בחמישייה הראשונה של שפיגל ושות'. הקשר בין מכבי ההיא לזאת של היום הוא כמו הקשר בין שפיגל לריקן או בין קרסטאיץ' ההזוי למאמן שיעמוד על הקווים של מכבי בעונה הבאה. על השאלה איך הפועל מצליחה שוב להיות סם ההזיה של מכבי, צריכים לענות פסיכולוגים. שום קשר לכדורגל.
הרחקה לא צריכה לפרק קבוצה, אין הצדקה לביזיון הזה, אבל היו בבלומפילד שני משחקים. זה שעד היריקה וזה שמריקן וצפונה. קובי רפואה חשב על הכל. תעודת כבוד על העלייה לדשא עם 7 שחקני בית ושלושה ילדים. הטעות היחידה בדיעבד (למרות שטעויות בדיעבד הן פריבילגיה של פרשנים) – הילד יגאל בקר עדיף על שוער המשנה מאוקראינה. צריך היה ללכת עם האומץ עוד ילד אחד קדימה.
עד ההרחקה שפשפתי עיניים. לא מהיכולת הבינונית, אלא מקור הרוח. הפועל נראתה בטוחה, אגרסיבית, רגועה. מכבי ניסתה רק לזנב. עד שבא שי אליאס. שום תוכנית משחק לא יכולה לחזות יריקה כזאת בפרצוף של כל מי שמחכה כבר 8 שנים לניצחון אדום. לאליאס יש עכשיו חוב שגם 8 שנים לא יספיקו להחזיר.
כמה מילים על השיפוט. הטעות של אליאס נוראית, אבל אם הרכב השיפוט היה הפוך, אם יגאל פריד על הדשא ואיתן שמואלביץ' הבוגר יותר ב-VAR, הוא לא היה מתערב. יש יריקה בפרצוף ויש יריקה באוויר, הרחק מהשחקן. אפשר היה להתעלם ולמנוע החלטה שהכריעה דרבי.
ועוד דבר, פריד: עכשיו אחרי שהוכחת שאתה תותח בזיהוי רוק באוויר, הגיע הזמן לשיעור הבא – איך לזהות שחקן שדורך ליריב שלו על הברך. רמז: גם זה אדום. גלזר היה צריך להיות בחוץ הרבה לפני אליאס. אבל כשדרבי משתבש הוא משתבש. קלינגר והתנועה – אאוט, אליאס והיריקה – אין. בגדול. מזל שיש עוד דרבי השנה. ההפתעות עוד בדרך.
מילה אחרונה לקובי ולחברים באדום: למחוק וללכת קדימה. נכון שביום שני הבא מגיע לבלומפילד הנמסיס הירוק, אבל אסור ליפול, אסור להחזיר את הילדים לספסל ואסור לוותר על מקום רביעי. תראו את מכבי, איך התאוששה מהשפלה אדומה כפולה. לפעמים צריך ללמוד גם ממנה.
