ֱבגיל 26, מיכאל אוחנה שוב בצומת דרכים: הקשר ההתקפי שהגיע לבית"ר ירושלים בקיץ 2019, נמצא אולי בדרך לתחנה חדשה - לאחר שהירושלמים הודיעו כי לא יממשו את האופציה עליו לעונה הבאה. אחרי שנה מאתגרת, שהסתיימה בצורה מוצלחת - הוא מגיע ל"מגרש פתוח", כדי לסכם עונה - ולדבר על התחנה הבאה.
אוחנה פתח את דבריו: "נהנים מהזמן החופשי, תכף חוזרים לעבוד. הצלחתי להנות מ-2021/22, עברתי שנים מאתגרות. ברוך השם לאחרונה חזרתי להנות מהכדורגל כמו שאתה אומר, אני שמח שאני חוזר למקום שאני כל כך אוהב. מקווה להמשיך.
מהרגע הראשון שיוסי אבוקסיס הגיע ראינו שמעבר למקצוען ודמות כדורגל מהבכירות ביותר, מה שנקרא, הוא חיבר אותנו ונתן לנו ביטחון, את כל הגב שצריך. כל הקרדיט מגיע לו.
"הרגשתי שיש סכנת ירידה, היה את הלחץ וההרגשה הזאת שהכל יכול לקרות. גם ירידת ליגה. אני תמיד אומר ששחקנים גדולים צריכים להתעלם מהלחץ ולהתעלות, להגיע למקום שמוציא מהם יותר. היה חשש אבל לקחנו אותו למקום טוב, אני שמח שעמדנו במשימה"
עתידו כשחקן חופשי:
"אני צריך לדאוג לקריירה שלי, כן, אבל בראש ובראשונה אלה האוהדים. יש קהל מטורף והמועדון, לא משנה אם מישהו כזה או אחר עוזב, המועדון הוא מועדון גדול. אני מקווה שהוא יגיע למקומות שמגיעים לו. אני כשחקן משפיע בהרבה דרכים מעבר לשערים או בישולים, התפקיד שלי במגרש הוא הרבה מעבר לכיבוש שערים. אני מקווה שזה יתבטא גם על המגרש, יש עוד הרבה דברים שאני צריך לעבוד עליהם".
"אין לי סוכן, כרגע אני חופשי מכל כיוון. יש לי את המשפחה שלי, אבא שלי מנהל את העניינים. אין לי סוכן רשמי, קיבלתי ופנו אליי הרבה סוכנים והרבה הצעות מישראל ומחו"ל, אני בוחן את כל האופציות ומקווה לקבל את הטובה ביותר מקצועית. מקבל שאצליח. לא שוקל לחתום בלאומית. אני רוצה לשחק בקבוצת צמרת, לחזור ולזכות בתארים. לזכות באליפויות, בכל תואר אפשרי. אני רוצה להצליח בכדורגל".
"אני לא יכול להגיד מי פנה אליי. מאמין שבשבועיים הקרובים אקבל החלטה, בית"ר ירושלים עדיין אופציה, אבל אני חושב רק על הכדורגל עכשיו. הקבוצות שמשתתפות באירופה יתחילו להתאמן תוך שבועיים, הישראליות עוד 3 שבועות, באותו הזמן אקבל את ההחלטה. יש כמה הצעות מחו"ל, גם מקבוצות בסדר הגודל של הליגה הבלגית וגם אחרים".
המצב הנוכחי של בית"ר ירושלים:
"המצב בבית"ר זה חוסר ודאות מוחלט, לא יודע אם היה דבר כזה בשנים האחרונות. מקווה שהמועדון יסתדר ויגיע למקומות כי מגיע לו, יש לו קהל מטורף, צוות, הנהלה, כל המועדון למעשה הוא מהגדולים בארץ".
"זה שלא מימשו את האופציה לא אומר שלא אמשיך. כנראה האופציה לא עומדת בסטנדרט הכלכלי של בית"ר, אי אפשר לשלם עכשיו שום סכום. אני מאמין שזה כלכלי, זה לא אומר שלא אמשיך. כרגע המועדון לא יכול לעמוד בחוזה שלי".
"אני שואף תמיד להצליח, לזכות בתארים, לחזור ולהנות מכדורגל. להוכיח שאני ראוי למעמדים הבכירים ביותר. אני מקווה שאעשה חושבים ואגיע למקום שאפרח בו. אני מסתכל רק על עצמי, על הדרך בה אני יכול להשתפר. מה שהיה היה, אני יכול להסתכל קדימה. עברתי שנים מאתגרות מאוד, עברתי דברים שמעטים עוברים בלשון המעטה, ברוך השם זה רק חישל אותי ורק עשה לי טוב. מודה על זה שעברתי את הדברים האלה. בטוח שהם עשו אותי שחקן טוב יותר ממה שהייתי לפני שנים".
"פונים אליי מאות אוהדים ביום שרוצים שאשאר. אני גם רוצה שהקבוצה תצליח, אין לי מושג מה יהיה עם בית"ר ירושלים. אני מקווה שזה ילך למקום טוב. השחקנים לא הסתכלו על מה שקורה מסביב אף פעם, רצינו להישאר בליגה ולהעמיד את המועדון במצב ראוי. נקלענו למצב הזה, לצאת ממנו זה סיפור אחר. זה שמראש לא היינו אמורים להגיע אליו זה נכון אבל צריך לתפקד. לא אמרתי שזה לא משפיע, זה משפיע, אבל כמה שלא חשבנו על ההנהלה חשבנו על איך אנחנו, כשחקנים, עושים מה שצריך לעשות".
"אלי אוחנה תמיד היה בקשר איתנו, תמיד הרים לנו ודאג לנו. עשה כל מה שביכולתו. עם משה חוגג לא היה לנו קשר בגלל כל הסיפור שלו. בתחילת העונה, בחודשים הראשונים, דיברנו בפעם האחרונה. אני לא מעורב בעניינים המשפטיים של חוגג, אין לי מושג לאן זה הולך ומה הולך. אני מאחל לו בהצלחה ומקווה שהוא יצא מזה כמו שצריך".
"כמו שהאוהדים דחפו אותנו בחוסר ודאות ובתקופות הקשות, אחרי הירידה חייבת לבוא עלייה. מאמין שכמו שדחפו אותנו אחרי המצב הקשה יישארו איתנו גם בהמשך, אני בטוח שהמועדון יגיע לאן שהוא צריך".
ראשית התקופה בבית"ר והשיקום הארוך:
"גם במעבר מאשדוד לבאר שבע שילמו לא מעט עליי, מעולם לא הסתכלתי על תג המחיר. תמיד ידעתי שאם רצו את מיכאל אוחנה אני צריך להוכיח שאני מיכאל אוחנה, צריך להוכיח מי שאני ולא אף אחד אחר. לא היה לי אף פעם שק ציפיות, ידעתי שאני צריך להוכיח את עצמי. שילמו על זה שאני אגיע, אני מאמין בעצמי ברמות הכי גבוהות שיש. מעולם לא נלחצתי מזה".
"עברתי שנים מאוד מאתגרות. לא פשוטות פיזית ונפשית, אבל ברוך השם זה מאחוריי. אני חושב שזה עשה אותי אדם טוב יותר, שחקן טוב יותר. פעם עליתי לאימון ומשחק כאילו הם מובנים מאליהם, היום אני מעריך כל דקה בה אני יכול לעשות מה שאני אוהב. אני נהנה, שמח ואוהב את הדברים הפשוטים יותר".
"בשיקום, מעבר לכאבים הפיזיים של הניתוח, אתה עובר תהליך. אתה על כיסא גלגלים וקביים, אנשים חושבים שבשיקום אתה מרגיש טוב יותר אבל זה לא ככה. יום אחד טוב, אחד פחות טוב. יש עליות וירידות עד הנקודה שאתה רוצה להגיע אליה. זה לא לינארי. כל יום אחרת, זה לא כמו שהיית אתמול. מהבחינה הזאת זה באמת קשה נפשית, אבל מתמודדים עם זה. זה עושה אותך יותר טוב. אני מודה על מה שעברתי, שמח שעברתי את זה כי אני פיזית חזק יותר, מנטלית הרבה יותר, אני שחקן טוב יותר".
"הרבה מאוד מזה קשור להתקרבותי לדת. בתקופות לא פשוטות אתה נאחז בהרבה דברים, אתה מסתכל על הכל בפרופורציה. אין ספק שזה מייצב אותך, זה עושה טוב למי שאוהב ומתחבר. מעולם לא חשבתי לפרוש. ידעתי שכמה שזה קשה צריך פרופורציות, אנשים עברו דברים קשים יותר וחזרו לרמות הגבוהות. פרישה לא עברה לי בראש".
