נתחיל מהמובן מאליו. נחטוף ממנו בדרבי. זה ברור. יהיו שערים בדקות מכריעות, יהיה פיו פיו, תהיה שמחה לאיד, בשער 11 תהיה רעידת אדמה. הכל כתוב מראש. שקוף.
אבל להגיד שכללי המשחק השתנו? שהאליפות הוכרעה? גם אם מוחמד סלאח היה מגיע לקרית שלום, מאהבה כמובן, זה לא היה נכון. מכבי יכולה לקחת אליפות בלי זהבי ויכולה גם לראות את חיפה או באר שבע לוקחות שוב – איתו. שני המצבים כבר קרו. מישהו כאן מגזים מאוד בהערכות, וזה נכון גם אם זהבי היה צעיר היום בעשר שנים.
אז הוא חוזר הביתה. לא הופתעתי ככה מאז שראיתי את השמש זורחת גם הבוקר. זה היה ברור. מצנח עם הרבה זהב. טוב, אני לא אגיד שהוא בא לנוח, אבל כן שהוא רוצה נוחיות. מכבי זה נוח. זהבי יהיה פרימדונה. כולם יצטרכו להתיישר לפי הקו. גם המאמן. הליגה הישראלית תפורה על מי שלא באמת רוצה לקחת יותר מידי סיכונים בחייו המקצועיים. למה לקחת כשלא באמת חייבים?
זהבי הוא עכשיו ליגיונר בדימוס. זמן מתאים לסכם קריירה בינלאומית. שני גולים בפלרמו, 22 באיינדהובן (הישג יפה) ובתווך עוד 91 במשהו שנורא מזכיר משחקי כדורגל, אבל הוא לא ממש. הוא נכשל באיטליה, עשה אקזיט כלכלי שלא באמת קשור לכדורגל בסין ועונה סבירה באירופה. אם היא היתה יותר מסבירה, הוא לא היה חוזר.
הוא מוביל בכיבושים גם בחו"ל, אבל לא באיכויות או בעוצמת הקריירה. אבי כהן ז"ל, רוני רוזנטל, בניון, ברקוביץ; רביבו, נאתכו, דאבור, שון וייסמן, עוד מעט מנור סולומון – כולם עשו קריירה מרשימה יותר בקבוצות מרשימות וקשות יותר. אם זהבי הוא השחקן הכי טוב בישראל, זה לא בא לידי ביטוי מעבר לים. זה בעיקר קורה בבלומפילד. אה, ובסין.
זהבי שחקן נהדר. אני לא אסלח אף פעם למי שפספס אותו בהפועל, כשחזר מאיטליה שמוט זנב. אבל הוא גם איש יחסי ציבור גאון (בזה אני דווקא מבין), וימים יגידו האם הבילד אפ לקראת עונת 22-23 יצדיק את התוצאה.
ההימור שלי? הוא יהיה אחד משלושת הכובשים המצטיינים, מכבי תתמודד על האליפות ותהיה קרובה או ממש שם. הכיס של זהבי יהיה מלא, ואני מפרגן, האליפות עוד לא בכיס הזה. זהבי יהיה בסדר. כמו שאצילי היה בסדר. לא פחות ולא יותר. תאכילו אותי כובעים אם טעיתי.
וזה לא כולל הדרבי, כן?
