עם כל הכבוד לפטריק טוומאסי, פארפה גויאגון או איגור זלאטנוביץ', אף אחד לא הופתע שהצוות המקצועי במכבי נתניה בחר בעדן קארצב לשחקן העונה. החזרה של הקשר בן ה-22 מפציעה קשה בקרסול בינואר, הובילה את הריצה של היהלומים לעבר המקום הרביעי בליגה, שהבטיח השתתפות באירופה.
"אמרתי לבני לם שאם לא השחקנים לידי, לא הייתי מה שאני היום. הוא מרים לי כל הזמן וזה עושה לי טוב על הלב, אבל צריך להתייחס לכולם. בלי החברים שלי לקבוצה אני כלום", אומר קארצב בבגרות ובצניעות בראיון בלעדי לערוץ הספורט.
גם הנתונים מעידים על ההתקדמות שעשה קארצב מאז הימים בקרית שלום. ביחס לדקות המשחק שלו, הוא סיים את העונה האחרונה בין חמשת השחקנים שחילצו הכי הרבה שתיקלו הכי הרבה ובמקום השישי במאבקי אוויר. בגיל 22, קארצב סוף סוף זוכה להכרה. הוא תמיד היה כישרון גדול, אבל משהו הפריע בדרך. אחרי שדור פרץ עזב את מכבי ת"א, כולם היו בטוחים, כולל הוא עצמו, שהרגע שלו בקריית שלום הגיע. אבל זה לא קרה.
"כשפטריק הגיע לא שידרנו על אותו גל", מגולל קארצב את הסיפור בפעם הראשונה, "לא הבנתי למה. אחרי תקופה לחצנו יד ויצאנו לדרך חדשה. אני זוכר שהוא אמר לי 'אתה צריך אותי ואני אותך'. הוא סמך עלי בהתחלה, אבל נתן לי לשחק מתחת לחלוץ והיה לי קשה גם עם הרוטציה שלו ושיטת המשחק. הייתי מבולבל, לא הצלחתי להיות אני ולא מצאתי את עצמי. היו משחקים שנכנסתי אפילו כחלוץ".
ואז הביאו את עדן שמיר
"שמיר ודן ביטון, ופה נפל לי האסימון. דור פרץ עזב, פטריק אמר לי שאהיה בורג מרכזי וגם כשהם הגיעו, הוא עוד אמר לי 'אתה ואתה ואתה' ואז ראיתי שהעדן השני משחק. שמיר הוא אחלה בחור, שחקן מצוין ושלא ישתמע אחרת, אבל הגעתי לצומת דרכים שאני צריך לקבל החלטה. לא ידעתי אם זה המאמן או מעליו, אבל לא נספרתי, התאכזבתי מהדרך. היו לי שתי אופציות - או להישאר במכבי ת"א ולסבול או לצאת החוצה ולפתוח דף חדש והלכתי על כל הקופה. הושאלתי פעמיים ורציתי ללכת למקום שיבנו עלי ולא יספרו סיפורים".
ההרחקה מול סוטייסקה גמרה אותך אצל ואן לוון
"דווקא אחרי הכרטיס האדום, פטריק אמר לי שהכל בסדר ושארים את הראש וזה קורה, אבל מאותה נקודה הוא לא הסתכל עליי. בחדר הלבשה שחקנים היו צוחקים שלפני שנה הוא היה כמו אבא שלי ופתאום הוא לא מדבר איתי בכלל. הרגשתי שהוא קיבל הוראה לא להתייחס אליי, והייתי מבולבל מהמצב. לא היה אפילו יחס בסיסי, כאילו המועדון מנסה לדחוף אותי הצידה, אולי כי לא רציתי להאריך חוזה. נפגשתי עם אלמוג לגבי העתיד שלי והגענו להחלטה שאני לא נשאר במכבי תל אביב ואני רוצה להיות בנתניה, ואז הכל היסטוריה. אני זוכר שאמרתי גם לברק יצחקי והיתר 'חבר'ה, אני הגעתי להחלטה מאוד קשה, לא מוכן להאריך חוזה ולא מוכן להישאר במועדון'. הם היו בשוק".
כמעט עבר למיינץ בגיל 13
לא הרבה יודעים, אבל קארצב שיחק בילדותו בנתניה. הוא הגיע מעפולה, שם גרו הוריו שעלו מבלארוס כשהיה בן 4. המצב הכלכלי היה קשה. שניהם עבדו בשתי עבודות כדי לסייע לילד שכבר מגיל קטן, עוד כשהיה באסי גלבוע, סומן כדבר הבא. נתניה שמה עליו את היד. בני לם הבחין בכישרון, החיים בפנימייה לבד גרמו לו לעזוב, עד שהגיע למכבי ת"א.
"בלי ההורים שלי, לא הייתי מי שאני היום", אומר קארצב, "אבא השקיע בי ולקח אותי למקומות שלא האמנתי בכלל. באתי ממשפחה שרק רוצה לשרוד והיה להם מאוד קשה להתאקלם בארץ. אני זוכר רגעים שההורים שלי דיברו בינהם על המצב הקשה. הייתי הולך לישון וכל הזמן היה לי את אותו חלום. חלמתי שאגיע לגיל 22-23 ואוכל לדאוג שההורים שלי לא יעבדו ושיהיה להם נחת. אני עדיין לא שם, אבל אני יודע שיגיע הרגע הזה שאוכל עוד לעזור להם. מגיל צעיר הם ויתרו על עצמם בשבילי, אני אדאג להחזיר להם על הכל".
מגיל צעיר סומנת ככישרון. לא מלחיץ?
"אני אוהב להרגיש לחץ. זה גורם לי לרצות עוד יותר. אני רוצה להראות לכולם מי זה עדן. אחרי חצי עונה בנתניה, פתחתי לאנשים את העיניים. אבל יש לי עוד הרבה מה להראות".
היית כבר סגור במיינץ בתור ילד. אפילו התאמנת אצל טוכל
"אני כבר שנים עובד עם מארק ורטהיים והוא אמר לי לפני עשור שיש לו חבר בגרמניה ממיינץ שרוצה שאבוא להתאמן שם. בתור ילד צעיר הכרתי רק את באיירן מינכן ואת דורטמונד, אבל לקחתי תיק ואת אבא ונסענו יחד למיינץ. עשיתי אימונים מעולים. אחד המאמנים היה תומאס טוכל. ראיתי את רמת המגרשים והכמות וחטפתי הלם. אחרי שחזרתי לארץ, הציעו לי לחתום במיינץ ולחיות עם משפחה תומכת שם כי ההורים שלי לא יכלו לעזוב את הארץ בגלל המצב הכלכלי. בדיעבד, הייתי עושה את זה והולך על כל הקופה".
היום ילדים רוצים להיות מסי, רונאלדו, אמבפה. אתה מעריץ את טוני קרוס
"הוא היה מודל לחיקוי בשבילי. כשהגעתי למכבי ת"א אורי אוזן אמר לי 'יש שחקן אחד שתלמד רק ממנו וזה קרוס', וזה היה צירוף מקרים כי הוא באמת מי שהכי הרבה הסתכלתי עליו. אגלה לך סוד, גם היום, באוטובוס לפני משחקים אני לוקח קליפים שלו מריאל מדריד וצופה לפני העלייה למגרש. הוא לא רונאלדו, מסי או אמבפה, אבל הוא הלב של הקבוצה. מופנם ולא שחצן".
אז מה השתנה בנתניה שכל הכישרון התפוצץ פתאום?
"אני מרגיש שהגעתי למקום הכי טוב בשבילי. נותנים לי הכל, וקודם כל ביטחון. גם אם אני פחות טוב, נותנים לי קרדיט ובעיקר, אני משחק בתפקיד שלי. במכבי ת"א לא היתה סבלנות, פה נותנים לי במה".
יש לך יתרונות שאתה יודע להשתמש בהן וזה המבנה הפיזי, הנוכחות, ראיית המשחק והבעיטה ברגל ימין. מה חסר לך כדי לעשות עוד קפיצת מדרגה?
"לכל שחקן בעולם יש מה לשפר, וגם את הדברים הטובים אפשר להפוך לעוד יותר טובים. אין סוף ליכולת של הבן אדם להשתפר. גם אם בדברים מסוימים אני טיפה יותר דומיננטי מאחרים, עדיין צריך לעבוד יום אחרי יום כדי למקסם את הפוטנציאל, לא להוריד רגל מהגז. אם ארגיש נינוח ואחשוב שאני מעל הממוצע, אז תגיע ירידה".
שיחקת חלוץ, מתחת לחלוץ, קשר 50/50. בנתניה אתה הקשר האחרון. מה העמדה העדיפה עליך?
"בפעם הראשונה שאני ואלמוג ישבנו, הוא אמר לי שאצלו אהיה הקשר הכי טוב בארץ וזה תפקיד שאני מכבד ומעריך, אבל אני חושב שאני לא רק קשר אחורי ואני יכול לשחק טוב מאוד את הקשר 50/50. השנה ראיתי בכמה משחקים כמה אני מועיל כקשר אחורי, אבל אני עדיין לא מוותר על לשחק קדימה יותר".
נתניה אהובתי
מה מיוחד בנתניה
"זו משפחה אחת גדולה. מועדון שכביכול לא בסדר גודל של מכבי ת"א, מכבי חיפה או הפועל ב"ש של השנים האחרונות, אבל זה מועדון גדול שהרבה שחקנים רוצים לבוא אליו. אין תקלות. לא בשכר, לא עם אוהדים, לא חוסר סדר, והתנאים מעולים. הבעלים אייל (סגל) נותן הרבה מאוד למועדון ולא מרגישים אותו כי זה הכל מאחורי הקלעים. הוא לא עושה שיחות, לא מגיע לפגישות, לא רואים אותו במועדון חוץ מביציעים עם האוהדים כשהוא לבוש בחולצה של נתניה. הוא איש מיוחד, אין כאלה בכדורגל".
מפריע לך שצוטטו גורמים במכבי ת"א שאומרים שהעזיבה שלך לא היתה טעות
"תחת איביץ' המועדון החליט לדחוף את דן גלזר ודור פרץ, שהם שחקנים מעולים, אולי כי היה להם אינטרס למכור אותם. כשהגיע לי לשחק, אפילו בסגל לא הייתי ועדיין הגעתי כל אימון ונתתי את המקסימום. הכל לטובה. כנראה שהמקום שלי לא היה צריך להיות שם. הייתי צריך להיות בנתניה לפני".
ועכשיו יש כבר הצעות מחו"ל, כמו זולטה וארחם שהגישה הצעה ונתניה סירבה
"יש עוד הצעות. אני לא יודע אם אני לא מספיק בשל לבמות הגבוהות, אבל לקפיצת מדרגה של ליגות מתחת לחמש הבכירות אני כן יכול ללכת, לשחק ולהתפתח. נתחיל את העונה כמו שצריך ונקווה לא לעבור עוד פציעה, כי בשנים האחרונות עברתי פציעות ארוכות שעצרו אותי. אבל ברור שאני שואף לצאת כמה שיותר מהר. אני לא אעצור את עצמי מלהתקדם ויודע שנתניה לא יעצרו".
מתי אתה מעריך שתצא לחו"ל?
"אם צריך לעשות עוד חצי עונה ואז לצאת, אז אחלה. מקסימום בסוף העונה כבר אני מקווה לצאת החוצה. כשחתמתי על החוזה עם נתניה לא הסתכלתי אפילו על כמה שנים. הם אמרו לי שלא יעצרו את ההתקדמות שלי ואם תבוא הצעה טובה לי ולהם הם ייתנו לי ללכת".
מה מיוחד בבני לם ואלמוג כהן?
"בני זה בן אדם ענק, הוא גידל אותי גם בנתניה והיה אפילו אוסף אותו מהפנימייה לאימון. אלמוג כהן זו אישיות שלדעתי לא מוערכת מספיק. מה שהוא עשה בקריירה... זה רק להעריך ולהעריץ. אמרתי לו בשיחה בינינו 'אני רוצה להיות איתך לאורך כל הדרך'. הוא לא היה הכישרון הכי גדול, אבל יש לו תשוקה אין סופית ומקצוענות".
איביץ' חזר למכבי ת"א. התאמנת אצלו. מה מייחד אותו מאחרים?
"קודם כל, המשמעת. אבל אם להיות אמיתי, לא התאמנתי אצלו הרבה. לא הצלחתי להיכנס לראש שלו. אמר לי 'אתה יכול להישאר', אבל המליץ לי לצאת בהשאלה כדי לצבור דקות משחק. אני יכול להגיד שבניגוד למאמנים אחרים, שלא אזכיר שמות כדי לא לפגוע בהם, איביץ' הוא אישיות טובה. מאמן שמדבר איתך בארבע עיניים ואומר לך את האמת גם אם היא פחות נעימה. לא מדבר מאחורי הגב כמו אחרים, שאתה רואה פתאום צדדים אחרים שלהם. יש הרבה שחקנים שלא מכבדים מאמנים כאלה בגלל מה שעשו להם".
היית בבית"ר ת"א והשתפרת שם. למכבי ת"א תהיה בעיה עכשיו כשאין לה קבוצת בת בלאומית?
"אני חושב שכן. זה יפגע במכבי ת"א מאוד. הרבה כישרונות צעירים שם יכולים ללכת לאיבוד".
ההצלחה של קארצב באה לידי ביטוי גם בזימון לנבחרת הבוגרת. השחקן הראשון שיוסי בניון ואלון חזן סימנו מהרגע שחתמו בתפקיד היה הקשר, שבשני המשחקים הראשונים מול איסלנד ואלבניה פתח ואם לא היה מוצהב, נראה שגם ברייקיאוויק הוא היה זוכה לדקות משחק.
כולם מחפשים את היורש של נאתכו
"לפני שזומנתי, אלון חזן התקשר אלי. עברתי איתו הרבה רגעים טובים בנבחרת. הוא שאל אותי רק שאלה אחת. האם אני יכול לקחת את המושכות בנבחרת הבוגרת? אני זוכר ששאלתי אותו אם הוא סומך עליי? והוא אמר לי שכן. ברגע הזה הבנתי שלא אהיה בנבחרת הצעירה, ואהיה חלק מהבוגרת. הרגשתי שאולי היו אנשים שהסתכלו על זה קצת בעין עקומה. 'איך שחקן מנתניה ולא מהגדולות פותח?', אבל בסך הכלל אני חושב שעשיתי שני משחקים ראשונים טובים. אני גם יודע שהייתי יכול להיות עוד יותר טוב".
