אז כפי שראיתם אתמול, ניצלתי מחרפה לדיראון עולם ושקית קרטון לכסות הכלימה על פניי של במקום העבודה שלי, כשהסינדרלה העפולאית של יקיר הזדכתה על נעלי הזכוכית וחזרה לכפכפים ולספונג'ה של ימי שישי בלאומית.
אפשר בהחלט להחמיא לעפולה על כך שבאה לשחק כדורגל ולא בזבזה זמן גם בתיקו מאופס, ואפילו, שומו שמיים, ניסתה ממש לתקוף. אבל בסופו של דבר, אלו פערי רמות משמעותיים מאוד. ברור, הכל יכול לקרות במשחק אחד וגם אום אל פאחם, קבוצה פחות טובה מעפולה, גרמה לנו להזיע בשתי הזדמנויות בשנה האחרונה. אכן, מלחמה ונחישות הם אספקטים מאוד חשובים במשחק, אבל האיכות היא זו שמכריעה אותם, ומכבי חיפה, גם בחצי הקלאץ' והרכבים אקספירימנטליים, ייצרה מספיק איכות לרביעייה (פלוס לא מעט החמצות) ולמפגש סופר סופר סופר יוקרתי בחצי הגמר עם מכבי תל אביב.
אין יותר מדי מה להרחיב, אין יותר מדי שכמים לטפוח עליהם, עשינו את המצופה מאיתנו. גם בתיקו מאופס ובמשחק מפוזר ואולי קצת שאנן בארבעים הדקות הראשונות, היה די ברור לאן הולך הערב הזה. השער הראשון היה גם הרבה יותר נחישות וכוח רצון מאשר ברק, וזה לגמרי מה שהיה צריך - לחצוב את הגול הראשון דרך קו הגנה מעובה וקו מחשבה מעורפל, ואחריו יגיעו הבאים בתור. ואכן, כך היה הדבר והרעיון של סנסציה אופסן סופית במגירה אחרי הפנדל המוצלח של חזיזה. גם השער העפולאי נענה בחמת זעם של דקות סיום ומסמר של שבירת בצורת מאת המשורר ו. יאניק.
ברמה האינדיבידואלית, טוב לקבל סוף סוף בחזרה את עוואד. אחרי פציעות של ניקי ודוניו, הוא קיבל את חולצת ההרכב והחזיר לעצמו מניות וביטחון ולנו החזיר שלושה שערים בשני משחקים, עם המון מלחמה ונחישות. עושה רושם שעוואד התבגר באספקט הזה, ואני מקווה שימשיך להביא את אותה רמת מלחמה, נחישות וכוח בכל הזדמנות שתיקרה לו. ואלוהים עדי, אנחנו צריכים אותו, כמו גם את כולם כולל כולם לפינאלה.
סך הכל משחק טוב של כל החלק הקדמי, גם אם לא מאוד מדויק בחלק מהזמן. ההזדמנויות לא מפסיקות להגיע, גם בדקות בינוניות, כשחזיזה ושרי נתנו כמה מהלכים נהדרים, מרשימים מאוד - גם בהתחשב בזהות היריבה.
הרבה פחות אהבתי אתמול את הצהוב המכוון של שרי, ואת הצהוב לא מחויב המציאות של חזיזה - בסופו של דבר, כל משחק הוא מלחמת עולם, ועכשיו נצטרך להתמודד במושבה בלי שניים משחקני ההכרעה החשובים שלנו. למרות משחק נהדר של דולב והגישה חסרת הפשרות שלו למשחק, אני כן מצפה משחקן במעמדו ויכולותיו שיידע מתי לקרר את הראש ויפעיל שיקול דעת בתגובות שלו. גם ככה מדובר בקבוצה שהוציאה לנו את המיץ השנה בכל הזדמנות, עכשיו האתגר גדול הרבה יותר...
מה אגיד לכם, אין באמת, עבור שחקנינו היקרים משחק שהיה טוב אם יוחמץ בגלל צהובים בחגורת האסטרואידים שהולכת ומתרגשת עלינו. אני מאוד מקווה שנדע למצוא את הפתרונות המתאימים, אבל דיה לצרה בשעתה..
המשחק הזה היה המשחק ה"נוח" האחרון שלנו לשנה זו, כשאנחנו מתחילים רשמית את הישורת האחרונה של הקרב המטורף על כל הקופה. החודש הקרוב הולך להיות רותח לגמרי, גם בליגה וגם בגביע, אין דקה אחת של מנוחה. המאני טיים כבר כאן.
יום שני בטרנר, באר שבע מגיעה במצב לא אופטימלי, אנחנו צריכים להכין את עצמנו למשחק נושך ואגרסיבי שלהם ושלל תחבולות מבית היוצר של רוני לוי. הכל מתנקז לתשעים הדקות האלו, כל שבת מחדש למשך כלל החודש האחרון. והדבר הראשון, העיקרי והיחיד כרגע בעולם שצריך לעניין אותנו הוא יציאה מטרנר עם שלוש נקודות.
שיהיה לנו בהצלחה, נכנסים פנימה, כולנו מאחוריכם.
שבת ירוקה ונהדרת לכולם!
