אח, אשדוד אשדוד. עיר בצמיחה, מרינה נהדרת, כמה מסעדות בכלל לא רעות - ואיצטדיון שנראה כאילו הוציאו אותו מתקציר של משחק השבת ב-1987, עם אורלי יניב מקריינת בחזית. תוסיפו לזה קריין עם אינטונציה של די. ג'יי. בחתונת כסף בווליום על סף הבלתי חוקי, ותבינו עד כמה גדול הברוך שנכנסנו אליו. אין מה לומר - מפגש מול אשדוד במגרש המרופט לא מזמן יותר מדי זיכרונות חמימים ונעימים, כשהמשחק האחרון והנוראי (שלנו בעיקר) בין הקבוצות בכלל היה צריך להיאסר לצפייה לקהל הרחב. החשבון היה ברור בתחילת הערב - תיקו או הפסד, ופתיחת השמפניות של הצהובים בתקשורת וברשתות מתחילה לקבל משנה תוקף מעשי מאוד. כל שביקשנו ופיללנו זה רק לנצח בנאחס הזה של הי"א.
אז אילו הוציאנו מהי"א עם שלוש נקודות, כאמור, דיינו, אבל, למרבה השמחה והמזל, מכבי חיפה ניצלה את ההזדמנות גם לשחק כדורגל לא רע בכלל ולעשות כמה שפטים במקומיים. המשחק הזה היה מראה ואנתיטזה מוחלטת למשחק הקודם - במקום הריפיון המקצועי והמנטלי, עד כדי חוסר אונים מוחלט, מכבי חיפה עלתה חדה, רעבה ונחושה מהרגע הראשון, וזוג המשקפיים הראשון מתנת קרולינה אצילי נמסר כבר אחרי ארבע דקות.
אי אפשר בלי לעקור לי את הלב מהמקום השנה, כידוע - אז ככה, בין גול לגול, בשביל הדרמה, סידרנו לאשדודים פנדל מבאמת כלום מוחלט באדיבות מיסטר ג'וש. הכדור בחוץ, מה אתה נוגע בשחקן, ריבונו של עולם??? מיסטר ג'וש פינצ'ר - כמה טוב שיש את דוקטור יהושע היקר בשער לתקן... פנדל שלישי, אבא של קריטי, פנדל של משחק ואולי אפילו עוד פנדל של עונה - שהוא מציל השנה. פשע וכתם לעם היהודי שהילד עוד רווק, אני אומר לכם...
אחרי הפנדל הזה, היה ברור לכל יושב באצטדיון שמכאן זה יילך רק בכיוון אחד, ואכן - בניגוד לחרופ הטראגי של פתיחת המחצית השניה במשחקים הקודמים, מכבי חיפה עלתה באותה אינטנסיביות ורוע מההפסקה - וזוג המשקפיים השני במסגרת מבצע החזרה הרשמית מקפריסין נמסר מול היציע הירוק, יחד עם אקורד סיום כל כך משמח ומרגש של אחד האהובים בקהל הירוק, יובל אשכנזי. ברוך בואך לליגת העל 20/21, יובל! התגעגענו...
נוסף על כוכב המשחק, עומר אצילי, אפשר לציין את נטע לביא, עם עוד משחק נהדר, סדרת ביצועים ודריבלים פשוט מופלאים, וכמובן - בישול מרהיב לראש של אצילי בשער הראשון. גם גודסוויי סחט את המגינים עד תום והשלים את הקישור עם לחץ מצויין שגמר את בלמי אשדוד פיזית ונפשית, ומאחורה - בוגדן פלאניץ'.
אף שחקן לא שיחק רע, ובכלל, מגיעה מילה טובה ומלוא החופן מחמאות לברק בכר על הכנה מקצועית ומנטלית לעילא, חילופים טובים בזמן ובאופן כללי - פרספקטיבה רעננה שהביא אתמול לקבוצה שנראתה עייפה ולחוצה. בשבוע שעבר תהיתי האם בכר זקוק למאמן מנטלי בעצמו. האם שמע לעצתי המרומזת? כנראה שלא, בכל מקרה, אני שמח לראות שהוא התאפס על עצמו, ומקווה לראות המשכיות בהחלטות הטובות.
השלישייה שיקפה את מהלך המשחק, בסופו של דבר, זכינו בניצחון במגרש חוץ סופר קשה בצדק, עם רוח קרב אדירה ובניגוד לביקור הקודם - הוכחנו אופי עם הגב לקיר במשחק משכנע מאוד, בתוספת איתות קטן ליריבה ואוהדיה - אנחנו עדיין כאן ואולי, לפחות להשבוע, כדאי להחזיר את השמפניות למקרר ולהרגיע טיפה.
אז חגיגות גדולות לא תראו כאן, אין מה לחגוג ואין גם זמן - קרית שמונה מגיעה לסמי עופר בשבת, ושוב - זה המשחק הכי חשוב שלנו העונה. ממש כמו כל אחד מהמשחקים שיגיעו אחריו.
אחד ירד, עוד שבעה למנאייק.
שבוע טוב וירוק, וחג עצמאות שמח לכל הירוקים!
נ.ב. עוד אקדיש לו בהרחבה את המילים והכבוד הראוי לו בתום העונה, אבל בינתיים - המון מזל טוב ליעקב שחר, הפרזידנטה, הראיס אל חוכומה ירוקייה. גיל 80 לגבורות, ואני מקווה מאוד שנפגין את הגבורה והנחישות הנדרשת כדי לארגן לו וגם לנו את מתנת היומולדת שהוא ואנחנו כל כך רוצים וראויים לה.
