האחד גדל בעיר המחוז אסן, על גדות מימי הנהר השקטים. הוא הסתובב בעולם, צבר ידע, השנים חספסו אותו. השני גדל במושב, ילדות בשדות ובטבע, החל את הקריירה בהכח ר"ג הצנועה לפני שהגיע לגליל. השנים שם, בין כפר גלעדי לכפר בלום, עיצבו אותו כאיש כדורגל קר רוח ומלא דמיון. לדמיון הזה תהיה משמעות גדולה. שניהם הגיעו מן הטבע, מן המים ומן השדות אל המקומות הכי הומים, בענף הכי גועש ואל היום הכי גדול: משחק העונה בכדורגל הישראלי. קבלו את ברק בכר מול פטריק ואן לוון.
בקרב קהילת המאמנים מדברים כי מאמנים נמדדים ע"פ דקות הפתיחה והן שמעידות על רמת ההכנה. אם אכן כך, בואו נחזור אל ה-1 באקטובר אשתקד, פתיחת העונה הנוכחית. הקבוצה של הצוות החדש, בכר וצרפתי, מנצחת את שני מחזור הפתיחה בליגה וכובשת חמישה שערים, מנצחת את שלושת המשחקים הראשונים באירופה וכובשת שבעה שערים, ואז כמכת ברק סופג ברק שבעה שערים מטוטנהאם ומקבל את ההחלטה הנכונה: יוצאים למחנה אימונים. המפגש הבא אמור להתרחש בסמי עופר, מול מכבי ת"א של דוניס. הירוקים במקום הראשון עם 6 נקודות, הצהובים במקום העשירי עם נקודה, ויענקל'ה שחר המנוסה מאשר את המהלך, מבין כבר אז שבמפגשים הללו טמון המפתח לאליפות נכספת אי שם בסוף מאי.
במחנה האימון הזה בסרביה חיפה מתגבשת. אימונים טקטיים, משחקי הכנה, אך גם טניס רגל וקריוקי למצב הרוח. וההכנה אכן משפיעה. חודש ויום אחרי ספיגת השביעייה, מכבי חיפה פותחת כסערה שאין דוגמתה, לוחצת ושוטפת, וכובשת בדקות השביעית והשמינית, 0:2. יונתן כהן משווה במחצית השניייה ל-2:2 וכמו ווילי רוטנשטיינר במחצית השנייה מול סקוטלנד, גם ברק בכר לומד על בשרו כי עם כל השנים אצל איזי שרצקי ואלונה ברקת, מכבי חיפה זו אופרה אחרת ועליו להיות חד ומרוכז לכל שינוי טקטי של היריבה.
לקראת הערב על בכר להיות מרוכז לחוסר השינוי הטקטי של היריבה, כי ואן לוון לא משנה דבר. כמו אירופי טוב, כמו איש מחלקת נוער, כמו מקצוען יציב, ההולנדי לא משתנה והוא בדרכו. ודווקא הנתון הזה צריך להאיר לבכר את לוח האימונים, את דפי המערך הטקטי ואת חדר האסיפות. הזדמנות פז.
מי הוא האיש שהעז לפקפק בדרכו של ואן לוון. ההולנדי הגיע לקרית שלום ובנה מחלקת נוער, שדרישותיה ברורות הן. שיטת משחק, מבנה האימון שיורד עד לתרגילים ברורים וקבועים בתוך האימון ומחלקת כושר גופני מתפתחת בראשותו של אילן ריצ'רדסון. יחד עם המנכ"ל גיא צוקרמן שדרגו השניים את קבוצת הבת ממנה יצאו זיו אריה, ריימונד אטפלד ועמיר נוסבאום אל ליגת העל. ועם כל ההצלחה, ההולנדי זכה לביקורות וראיונות עוקצניים מצד אלה שנטשו ופספסו.
מאז המשחקים מול שחטאר דונייצק, מכבי של ואן לוון אמנם מצליחה ומנצחת, אך משהו קטנטן קרה מבלי משים: מכבי סופגת. מאז המשחקי האחרונים הללו במסגרת האירופית, בשמונה מחזורי ליגה, מכבי ת"א ניצחה בשבעה וספגה שישה שערים, לא דבר של מה בכך במשנתו של ההולנדי שרחוק מלהיות מעופף. בטח בכל מה שקשור לספיגות. עם כל הכמיהה להגנה, בשבעת המשחקים הללו מכבי כובשת 17 פעמים! 17 ב-7 וזה, כביכול, עם מגמה הגנתית! עוד נתון: 7 מהשערים הללו נכבשים ע"י קשרים אחוריים.
במחלקת הסקאוטינג בקרית שלום יודעים לזהות את השינוי שחל בברק בכר מאותו מחנה אימונים של תחילת אוקטובר. התכנון לשחק עם מרכז שדה יצירתי נמוג, הנסיון לשבץ בהמשך את שרי או חזיזה בשלישיית הקישור כשל. הצוות יושב ואומר לפטריק: בכפר גלים רואים את הקישור שלנו ולא יעיזו לשחרר. זה הולך להיות מוכרע באמצע, במשחק מיני-פיץ' של 3X3.
ההולנדי הנחמד כהרגלו לא יחייך, לא ימצמץ. זה מתאים לו ככפפה ליד. הוא לא חושש מכלום, כל עוד המשחק אכן מוכרע באזורים אליו הוא שיגר השנה את טובי לוחמיו: שרן ייני, שחר פיבן, עדן קארצב, אבי ריקן, דן גלזר והגדול מכולם, דור פרץ. יתרה מכך: המאמן ההולנדי שנשאל לגבי מיקומו של פרץ כאחד משני קשרים אחוריים, מיהר להסביר כי מכבי משחקת עם קשר אחורי אחד, קדמי אחד ומישהו ביניהם. אז בואו נבאר: ואן לוון משחק בשמירה אישית במרכז השדה. זה לא רק 3×3 אלא גם הצמדות פרסונלית לקשרי היריב ואם רודריגס, נטע לביא ואבו פאני יקבלו את השמירה האישית, לא בטוח שהשלישייה הזו מספיק וירטואוזית לתפקד תחת לחץ שכזה. מאידך, הברירה של בכר להחזיר את חזיזה/שרי למשולש הקישור עוד יותר מטרידה אותו, במיוחד לגבי צ'ארון שהוא די טירון בכל מה שקשור לשמירות אישיות. בכר מבין שבהחלטה כזו הוא יכול להכניס את הטכניים שלו לתוך איזור ביצה טובענית.
אז במה כן יוכל להבריק הברק? שהרי אמרנו: מכבי משחקת עם שלישייה אגרסיבית, פטריק יציב ולא משתנה, מבנה המשולש גמיש ומשתנה בהתאם ליריבה. אם כך, ברק וגיא, למה בכלל להיות שם?
אחרי הביקורת על אי שיתופו של עומר אצילי נראה שחזרתו למשחק העונה מול קבוצת נעוריו בטוחה. כן, זו אותה מכבי ת"א שויתרה עליו פעמיים. הראשונה בגיל נערים א' לראשל"צ ללא תמורה והחזירה אותו ב-1.5 מליו יורו מגראנדה והשניה לאחר פרשת המשמעת המביכה והמיותרת. אז אצילי בוער ושלישיית שחקנים בחלק הקדמי עם רגל שמאל תמיד נשמעת אטרקטיבית. אצילי, רוקאביצה ושרי, יחד עם עוואד ודוניו, לבכר חמישה חלוצי רגל שמאל. רק איפה חזיזה, החזיז הכי מתפוצץ שיש לברק בארסנל התחמושת? ברק בכר חייב להיישיר מבט אל שחקניו באולם האסיפות, ואז, בשקט הנוצר, במתח הגדול, עליו לשחרר את הניצרה: כל הארבעה בהרכב. וכל הארבעה בהתקפה. כן כן, 4-2-4. רביעייה קדמית.
כאשר יש ליריבה איזור חזק וידוע, כאשר ידוע שהמאמן שלהם לא ישנה מאומה מדרכו, תשנה אתה ברק. דלג על איזור הקרבות ותמקם רביעייה קדמית מול החולייה ההגנתית שלפחות בשבועות האחרונים, ע"פ הנתון שציינו קודם, פחות חזקה ויציבה אצל הצהובים. יותר מכך, גם את סגנון המשחק תשנה. כי לא רק השיטה מכריעה, אלא גם הגישה. בכדורגל הישראלי חל שינוי בק"מ שהשחקנים גומעים במשחק. המחוייבות ל-GPS עושה את שלה. אך במקביל ישנה ירידה חדה בכמות המגעים, החילוצים והגיחות לעומק. לכן משמעות הק"מ הכללי קטנה. זאת לאור העובדה שמעט מאד קבוצות בליגה שלנו לא משחקות קדימה. מכבי פ"ת וק"ש עושות זאת, לא מניעות דקות ארוכות בחלק האחורי והרויחו בשל כך פלייאוף עם סגל לא נוצץ.
ברק חייב לזנוח את ה"בילד-אפ" מאחור. לנצל את עופרי ארד, אחד הבלמים הכי טכניים בכדורגל הישראלי ועם הכדור הארוך הכי נקי בארץ, לדלג על הקישור ולשגר את הכדורים לעומק. כלומר, במקום 3×3 במרכז השדה, להעביר את כובד המשקל ולעשות 4×4 בשטח הצהוב, ב-ZONE A, שם רחוק מהשער של חיפה. כך שגם אם ההגנה של ואן לוון תחטוף, עדיין המשחק רחוק משער חיפה וחיסרון של שחקן קישור אחד יתמוסס.
יתרה מכך, גם מבנה הרביעייה הקדמית משמעותי. שרי וחזיזה אוהבים אמצע. אצילי מעדיף ימינה וניקיטה גדל ככנף שמאל. מבנה בו חזיזה ושרי ישחקו כשני חלוצים מדומים ואצילי ורוקאביצה ירווחו לצדדים יכול להיות רעיון מקורי, ייחודי ובטח ובטח מפתיע. מכבי חיפה שיחקה השנה 33 משחקים רשמיים, כבשה 66 שערים, 2 למשחק. 21 ניקיטה, 10 שרי, חזיזה 8. חיפה חייבת ללכת על המוטו ההתקפי הזה. למכבי ת"א יש את השקט להגיב. כמו במשחק הראשון. מתוך 50 כיבושים, 66% מהם מכבי כבשה במחצית השנייה. חיפה, שספגה 21, ספגה 66% מהם במחצית השנייה. כלום לא ייגמר פה עד הדקה האחרונה.
