"המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון בו מצוי האדם עקב איום פיסי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות הנובעות ממצבים שונים בהם אנו חשים מאויימים" (מתוך אתר "בטיפולנט", פורטל שירותים פסיכולוגיים בישראל).
כמובן שבעולם יש לחצים הרבה יותר משמעותיים, אבל ספק אם המילה "לחץ" נשמעה בתכיפות יותר גבוהה לאחרונה - כמו בתיאור מאבק האליפות בליגת העל. האם היא תעמוד בלחץ? האם הלחץ מי ישפיע? מי תילחץ יותר? מכבי תל אביב ומכבי חיפה מוצאות את עצמן, חמישה מחזורים לסיום העונה, במצב שבו יכולת התפקוד שלהם מול האתגר אותו מציבה היריבה - עשויה להכריע את הזוכה בכתר, אולי אפילו יותר מרמת הכדורגל.
ובמסגרת אחד מניסיונות רבים לחזות את מי שתיקח הכל, ניסינו למדוד את הקבוצות באספקט הזה: מי מצליחה לעמוד טוב יותר באתגר - ולפיכך, מי תוכל לעמוד בו טוב יותר ככל שהמאבק יתחמם? תחת ההבנה שמדובר במשהו שאינו באמת מדדי, הנה כמה מדדים שהצבנו. התוצאות - כמו תמיד - מעניינות:
יכולת התגובה
מאחר ושתי הקבוצות עוד לא משחקות באותה השעה, אנחנו רואים את זה לא מעט - אחת הקבוצות מנצחת את המשחק המוקדם יותר (למשל, בשבת), ולאחר מכן הקבוצה צריכה להתייצב בידיעה שהיריבה נושפת לה בעורף - ולתפקד תחת הלחץ הזה. אז מי השיגה יותר נקודות במצב הזה?
להגנתה של מכבי חיפה צריך לציין, שמכבי תל אביב לא היתה בלחץ אמיתי חלק לא קטן מאותה ריצה מפורסמת. בשלב מסוים, הפער היה שמונה נקודות לזכות הירוקים, והצהובים נקלעו לפיגור מוקדם (בעיקר בשל אובדן הנקודות תחת המאמן הקודם, יורגוס דוניס). ולכן סימנו את הקו שבו, בעצם, המאבק החל להתעורר - המשחק במחזור ה-17, בו ניצחו הצהובים את הירוקים 1:2 וצימקו את הפער לחמש נקודות. מכאן, הבדיקה החלה.
בסה"כ מדובר ב-14 מחזורים, מהם אנו מבודדים את המפגש הישיר בין שתי הקבוצות. ב-13 מקרים בהם אחת הקבוצות עלתה לשחק לאחר הקבוצה היריבה, רק ארבע פעמים היא לא הצליחה להשיג את התוצאה שרצתה (כלומר לנצח).
החלוקה? שוויונית - מכבי חיפה "בעטה בדלי" פעמיים: מול אשדוד, אחרי שמכבי ת"א ניצחה את סכנין (היא הפסידה 1:0); ומול ב"ש בטרנר, כאשר מכבי ת"א הפסידה בק"ש (בפלייאוף, נגמר 1:1). מנגד, גם מכבי ת"א היתה במצב הזה פעמיים - פעם אחת עם התיקו בדרבי התל אביבי, אחרי שחיפה ניצחה את נתניה; ובפעם השנייה עם התיקו מול אשדוד, לאחר ה-0:4 של חיפה על ק"ש בפלייאוף. עם זאת, מאחר והפור ההתחלתי היה לטובתה של מכבי חיפה, ניתן לומר כי בסך הכל מכבי תל אביב עמדה טוב יותר בלחץ. 0:1 לצהובים.
מאני טיים
קצת קשה להאמין, אבל עברנו בדיוק את מחצית הדרך: עשרה משחקים יש בפלייאוף העליון, חמישה כבר מאחורינו. והחמישה הללו, בתוך המאבק הצמוד - יצאנו לדרך כאשר מכבי חיפה מחזיקה ביתרון של נקודה, זו הזדמנות מצוינת לבדוק כיצד הקבוצות תפקדו באותם חמישה משחקים, באווירה הסוערת ובידיעה שכל מעידה תתן רוח גבית לצד השני.
והתוצאות, במקרה הזה, מעודדות לטובת חיפה: מתוך 15 הנקודות ש"בקופה", הירוקים צברו נקודה אחת יותר - 9 מול 8 של מכבי ת"א. הפער גדל עוד יותר כשמביטים על הפרש השערים - חיפה עומדת עם מאזן יפהפה של 3:10, מכבי ת"א הרבה יותר נאבקת עם 6:7. 1:1 ירוק, סמי עופר בשמיים.
נגד השעון
חלק גדול מהתמודדות עם מצבי לחץ בספורט קשור בדקות האחרונות. מה קבוצה מצליחה לעשות כאשר השעון מתקתק לאחור, וכיצד היא מגיעה לרגעי ההכרעה - לא רק במהלך העונה (כמו שראינו בסעיף הקודם), אלא לעתים בתוך המשחק ממש. ובכן, במצב הלחץ הזה יש יתרון ברור מובהק - לצד הצהוב.
בסה"כ, מכבי חיפה כבשה 10 שערים ברבע השעה האחרונה של המשחק. מכבי ת"א כבשה לא פחות מ-17 (זה החלק במשחק שבו היא כובשת הכי הרבה). כשמבודדים את חצי השעה האחרונה, היתרון נשמר (אם כי מצטמצם) - 26 שערים לתל אביבים, 23 לחיפאים.
אבל גם זה לא תמיד משקף: הרי במקרים רבים המשחק בדקות האלה המשחק כבר "גמור", והקבוצה מובילה ביתרון גבוה. אז ניסינו לבדוק מי מנצחת יותר משחקים "צמודים" - איך הגדרנו משחק צמוד? משחק שבו בדקה ה-80 של המשחק התוצאה היתה שוויון. ושם - הצהובים מובילים 0:5.
חמש פעמים מכבי ת"א הצליחה לנצח משחק צמוד: קרית שמונה בבית (פנדל של דן ביטון בדקה התשעים), מכבי חיפה בבית (פנדל של פשיץ' בדקה התשעים), הפועל חיפה בבית (פנדל של יונתן כהן בדקה התשעים), בני סכנין בבית (דור פרץ בדקה התשעים) - ומכבי פ"ת במסגרת הפלייאוף (הצמד של אדוארדו גררו).
מכבי חיפה, לעומת זאת? לא הצליחה לנצח ולו משחק אחד במצב הזה. למעשה, היא אפילו הפסידה שניים - בדרבי החיפאי (עם הגול של לירן סרדל) וכמובן מול מכבי תל אביב בבלומפילד. בכל מה שקשור להתמודדות עם השעון, מכבי ת"א ביתרון ברור - 1:2 צהוב.
סוף דבר
אז למכבי ת"א, לכאורה, יש יתרון במצבי הלחץ המוחשיים. ועם זאת, בפלייאוף ניתן היה לראות עד כמה גם היא נשברה: בתיקו מול מ.ס. אשדוד, או בהפסד מול ק"ש. מאבק האליפות המטורף שהתחולל כאן השנה, במידה רבה בחסות הקורונה, קצת טשטש את ההבנה שמדובר בסוף בשתי קבוצות אנושיות - שמגיעות למספרים מדהימים. בכל מקרה. בסופו של דבר, אחת מהן תניף כי היא הצליחה לבוא טובה יותר, רעננה יותר, בריאה יותר לשלבי הסיום - אבל שתיהן היו חלק ממסע ענק, שספק אם מישהו מהמעורבים ישכח אי פעם.
