אומרים שכדורגל זה לא עניין של מזל, זה עניין של דיוק. הערב (שבת), קיבלנו הוכחה נהדרת לכך: עירוני קרית שמונה לא הרשימה, שיחקה יחסית בינוני - אבל הפגינה חדות יוצאת דופן, והצליחה להביס 0:3 את מ.ס. אשדוד, במסגרת המחזור השני של הפלייאוף התחתון. ניצחון שני בלבד עבור חניכיו של קובי רפואה בשנת 2020, שנותן לה אוויר לנשימה במאבק התחתית, ופותח פער (זמני) של שלוש נקודות מסקציה נס ציונה, לפחות עד שזו תשחק מחר בערב מול מכבי נתניה.
כאמור, קשה להגדיר את זה בתור קונצרט לבחורים של קובי רפואה. זה היה משחק מאוזן, עם שתי קבוצות בינוניות, ומה שהכריע את המשחק - היתה הנחישות של הקבוצה המארחת. היה נדמה שהיא רצתה יותר, ולכן היא גם השיגה. מ.ס. אשדוד, שבאה קצת מבושמת אחרי המהפך הגדול שלה באמצע השבוע מול הפועל רעננה, תקפה יותר בהתחלה - אבל מהרגע שקרית שמונה צברה את הביטחון העצמי עם השער הראשון, היא הלכה ונחלשה - עד שסיימה בתוצאה הזו.
והטוב בשורותיה, ללא עוררין, היה איסמעיל ריאן - שעלה כדי לשחק בשביל סבו, שנפטר במהלך פגרת הקורונה, היה מעורב בשער הראשון, כבש את השער השני ובאופן כללי הפגין עוצמה אדירה בחוד של ק"ש (להבדיל מהשותף שלו לחוד, אחמד עאבד). האיש שגדל במכבי חיפה, והיה נדמה שקצת הלך לאיבוד, מצא את מקומו בגליל העליון, הפך לאחד השחקנים המזוהים עם המועדון והיום - כנראה - גם סלל את הדרך לעונה נוספת בליגת העל.
ואשדוד? היא כבר במידה רבה עשתה את שלה. יש לה פער של תשע נקודות מהקו האדום, ולרדת היא לא תרד - אבל דווקא ההיחלשות היום במשחק, היתה סוג של הערת אזהרה למועדון שרן בן שמעון רוצה לבנות בעיר הנמל. תמיד סביב הקבוצה הזו יש תחושה שהיא שווה יותר, שהיא חזקה יותר מהמאבקים של הפלייאוף התחתון. אבל האם היא גם נחושה מספיק כדי להשיג את הנקודות שיביאו אותה לשם? את זה, בן שמעון יצטרך לשפר. אם הוא בכלל יישאר שם מעבר לעונה הנוכחית. הכל נזיל, ואת זה גם המאמן הוותיק יודע היטב. בטח אחרי שחזר לאצטדיון בו לקח אליפות, לפני שמונה שנים.
