יוסי בניון בן ארבעים. משפט שקשה לדמיין, בטח אם גדלתם בזמן או במקומות הרלוונטיים. הקשר שבין הרגליים הדקיקות והחיוך הנצחי, לבין גיל 40 כמעט בלתי נתפס. אבל זו המציאות, וזה הזמן לחגוג אותה. בניון, שפרש בדיוק לפני שנה ויום, השאיר אחריו קריירה נפלאה - כזו שהחלה בדימונה, ועברה דרך אמסטרדם וקרית אליעזר, לונדון ומדריד, עד סגירת המעגל בירושלים. האמת היא שקשה לעכל את גודל הקריירה של הכוכב הישראלי במלואה, וזה כנראה ייקח לנו עוד קצת זמן. אבל יום ההולדת יכול לאפשר לנו חזרה אל חמישה רגעים קסומים, שסיפק "הילד". כן, עדיין ילד. גם בעשור החמישי לחייו.
וסרמיל: הפריצה לתודעה, דרך הדמעה
9.5.1998. מחזור הסיום של עונת 97/98, הפועל באר שבע בתום עונה מסויטת יודעת שהיא חייבת ניצחון. בצד השני, כמה אירוני, היתה מכבי חיפה (שעוד תופיע במצעד), שסיימה את העונה. הקבוצה מבירת הנגב בעיצומם של מאבקי הישרדות, בקריסה מוחלטת אחרי שרק שנה קודם עוד זכתה בגביע המדינה. ובין חבורת השחקנים הטיפה מוזרה שהתקבצה במגרש המאובק בווסרמיל, היה שם בניון: פרוספקט, אז בסה"כ בן 18, אבל כבר כזה שהלהיב לא מעט אנשים. נקודת אור בעונה שחורה למדי עבור באר שבע.
בדקה התשעים נשרק פנדל, ומי אם לא בניון היה שם. הוא הכניע את ניר דוידוביץ' ורץ לחגוג, אבל אז קיבל את הבשורה מהיציעים - בני יהודה ניצחה, והקבוצה שלו ירדה לליגה הארצית. מכאן, נוצרה התמונה שתיחקק לעד בזיכרון. היו לבניון הרבה דמעות של אושר לאורך הקריירה, אבל הרגע שבו נכנס לסלון של כולנו היה דווקא מדמעות של צער. כאב של ילד שחווה צלקת ספורטיבית ראשונה, בגיל כל כך צעיר. גם הוא וגם באר שבע עוד יסגרו מעגל מהרגע השחור הזה, אבל את התמונה הזאת יהיה קשה למחוק.
צפו ברגע הדרמטי ->
אחרי שב"ש ירדה מנכסיה, וגם ירדה מהליגה, בניון עבר למכבי חיפה. העונה הראשונה היתה די דלוחה (למרות צמד המשחקים הבלתי נשכח מול פאריס סאן ז'רמן), אבל בעונת 99/2000 הגיעה סוג של פריצה: אלי כהן "השריף" (אירוניה כבר אמרנו?), אחד שבנה לא מעט קריירות מוצלחות, הגיע לקרית אליעזר אחרי שנתיים מוצלחות בבית"ר והפועל ת"א, וחבר לבניון בעונת שיא ראשונה.
18 שערים הוא הבקיע באותה שנה רק בליגה, מספרים של מלך שערים בכדורגל של היום. והרגע הסמלי ביותר הגיע בדרבי: אחרי שנה שבה ראתה את הגב של היריבה באדום, שזכתה באליפות היסטורית, מכבי התרוממה מחדש במשחק הזה, בזכות מס' 15 שלה. שש דקות לסיום הוא טס, הקדים את רן בן שמעון, הכניע את דודו אוואט וסיפק רגע ראשון של קסם במשחק גדול. אז בסוף אותה עונה, דווקא הפועל ת"א של קשטן תזכה באליפות. אבל בניון כבר הבהיר שיש בו משהו מיוחד.
כנראה שהיו משחקים גדולים יותר, אבל קשה לזכור משחק גדול שכזה: מכבי חיפה, רעבה אחרי שבע שנים שחונות, הגיעה לבלומפילד צפוף וסואן למפגש שובר קופות מול מכבי תל אביב. אברם גרנט ידע שניצחון במשחק הזה, מול הצהובים שהתאוששו מפתיחת עונה מזעזעת וחזרו לדבר חזק בצמרת, יבטיח סופית שהטאבו נפרץ. ז'וטאוטס פתח עם שער ראשון כשגלגל מול שער 11, אבל אבי נמני השווה. ואז הגיע יוסי. המהלך הבלתי נשכח, שבו הוא מקבל את הכדור בצד שמאל של הרחבה, ואז חותך וחותך וחותך וחותך לכיוון האמצע, ובשארית כוחותיו שולח את הכדור שמכניע את לירן שטראובר.
"בניון עושה את זה! שוב בתוספת הזמן!" קרא רמי וייץ, ולפנינו - עוד שלב בהתפתחות. בלי הקארה, אלא עם שיער קצוץ; בלי הפוזות המיותרות של פעם, אלא עם דיוק ורצחנות של ווינר. בסוף אותה עונה, בניון יזכה באליפות הראשונה, ומכבי חיפה תחזיר לעצמה את הכתר. הרבה בגלל אותו משחק ביפו.
צפו בשער הבלתי נשכח ->
כבודה של ראסינג סנטאנדר במקומה מונח: היא בכל זאת היתה הקבוצה האירופית הראשונה. במדיה, הוא הבקיע שלושער ראשון בליגה הספרדית ואפילו פרומו עם שער בסנטיאגו ברנבאו נגד ריאל מדריד. אבל האמת היא שאת הקפיצה קדימה הוא עשה בתחנה הבאה שלו - אפטון פארק. המקום שבו גם אייל ברקוביץ' עבר סוג של תהליך, המועדון הסגול עם הבועות באוויר סיפק בית לבניון שהחל להראות מה הוא שווה ברמות הגבוהות.
ואימג' אחד בלט לפני כולם: אותו שער מרהיב נגד פולהאם בבית, בו העביר כדור מרגל אחת לשנייה ואז שלח צ'יפ אדיר מעל ידיו המושטות של השוער. כולם תמיד ידעו שבניון כשרוני, אבל מעליו גם תמיד היה ספק בשאלה: כמה רחוק הוא יכול ללכת? במהלך הזה, בעונה הזאת (שכמעט הסתיימה עם גביע, בגמר נגד ליברפול - אירוניה פעם שלישית), הוא נתן הצצה ראשונה.
ברנבאו: הגיבור שהפך למלך
ברוכים הבאים לרגע השיא. לחלום של כל ילד שמפנטז על כדורגל. אצטדיון סנטיאגו ברנבאו, שמינית גמר ליגת האלופות, דקה 82. 0:0 בין ליברפול לריאל מדריד. כל המרכיבים שבד"כ אנחנו רואים רק מרחוק, אבל ברגע הזה היה שם הילד שלנו. ברגע אחד, אחרי הכדור החופשי של פאביו אאורליו, הוא היה חופשי והזמן קפא. בבת אחת הוא שם את הראש, והימם את הבלאנקוס. אין אוהד כדורגל ישראלי שליבו לא עצר באותו הרגע, שלא נדהם למראה התמונה הבלתי נשכחת. יוסי בניון עם שער ניצחון מול ריאל מדריד הגדולה.
זה לא היה הרגע הגדול האחרון; העונה הזאת היתה נהדרת עבורו באנפילד, ואחריה באו צ'לסי וארסנל, החזרה לישראל והפרישה בטדי. אבל זה היה הרגע שבו הסיפור של בניון הגיע לשיא. מהדמעות שבכה בווסרמיל כשהיה בן 18, לרגע שבו כל אירופה נפלה לרגליו. ילד, שהפך לנער, שהפך לגבר, לגיבור ולמלך. ועדיין נשאר ילד.
צפו בסגירת המעגל ->
