הפגרה הכפויה שבאה עלינו גורמת לנו להתגעגע לספורט, ל-11 משוגעים שרצים אחרי כדור, גם אם יש לנו ביקורת עליהם. לרגל ההפסקה בספורט הישראלי והעולמי, ערוץ הספורט השיק פרויקט חדש: ראש בראש. חוקי המשחק הם כאלה: אנחנו בוחרים שתי קבוצות אגדיות, כאלה שזכו באליפויות ויצרו שושלת, ועורכים השוואה ביניהן - מי יותר גדולה.
מה התפקיד שלכם במשחק? להצביע את דעתכם. הפעם: נשווה בין שתי קבוצות שעשו לנו את שנות התשעים וזכורות עד היום. מי קבוצה יותר גדולה? מכבי חיפה הבלתי מנוצחת של 1993/4, או מכבי תל אביב 1995/96, שזכתה בדאבל המקומי. יאללה, מתחילים
שוער
מכבי חיפה: רפי כהן
השוער שגדל באילת הגיע למכבי חיפה, כמו רבים וטובים אחריו, מהפועל פ"ת. 1993/94 היתה שנת הבכורה שלו בירוק, כשהוא מציג יכולת גבוהה ביותר בעיקר בקמפיין האירופי אחרי ניצחונות על טורפדו מוסקבה ופארמה. באניו טארדיני עצר פנדל ואת הכוכבים הגדולים של הקבוצה האיטלקית, באחת ההופעות הגדולות ביותר של שוער ישראלי. זומן לנבחרת ישראל בעקבות העונה הזאת.
מכבי ת"א: אלכסנדר 'שורה' אוברוב
השוער הרוסי הכי ישראלי שיש. הגיע יחד עם אלכסנדר פולוקארוב מרוסיה, אבל נשאר פה עד היום. נתן ב-95/96 את עונתו הטובה ביותר במדים הצהובים וספג רק 16 פעמים ב-30 מחזורים.
מי עדיף?
עם כל הכבוד לעונה המצוינת של רפי כהן, אלכסנדר אובארוב מקבל קדימות בשל הנוכחות, הדומיננטיות וההשפעה שלו על ההגנה הצהובה. גם המספרים שלו עדיפים. 0:1 לתל אביב
מגן ימני
מכבי חיפה: מרקו בלבול
הצעירים שביניכם אולי לא זוכרים הרבה אודות הנער מטירל הכרמל, אבל מרקו בלבול שיכול היה לשמש גם כמגן ימני וגם כבלם, רשם למעלה מ-200 הופעות ליגה במדי מכבי חיפה עוד משנות השמונים. היה שותף כמובן לעונה ההיא ללא הפסד וחלק בה את ההרכב הראשון לסירוגין עם איתן אהרוני, עוד תוצר מחלקת הנוער של הירוקים. שחקן נשמה.
מכבי ת"א: רון נחמן
החלק הפחות מוכר בהרכב של מכבי ת"א, אבל הלא פחות חשוב. עלה לא מעט להתקפה מעמדת המגן. עבר גם בשתי הקבוצות האחרות של ת"א ואחיו גיא שיחק במדים הצהובים.
מי עדיף?
גם בעמדת המגן הימני אנחנו סבורים שיש יתרון למכבי ת"א. הלל השפיע יותר מנחמן גם ברמת הנבחרת וגילה ווינריות יוצאת דופן בכל קבוצה שבה שיחק. 0:2 תל אביב.
בלם
מכבי חיפה: אלון חרזי
אחד הסמלים הגדולים של מכבי חיפה בכלל גדל בהכח ר"ג, שם שיחק כחלוץ, אבל אצל גיורא שפיגל הוא שיחק במרכז ההגנה. התכונה הבולטת ביותר של חרזי היתה המהירות (ולכן שיחק פעמים רבות גם מגן ימני בעיקר בנבחרת), בנוסף לכושר גופני ויתרון גדול במשחק האווירי. חרזי הבקיע שער בודד בעונת האליפות של 1993/94 והיה גם מי שחנך את אריק בנאדו הצעיר. לימים יהפכו השניים לעוגנים המרכזיים של הגנת מכבי חיפה ולשרי האליפויות של ליגת העל.
מכבי ת"א: גדי ברומר
אחד השחקנים היחידים ששיחקו לאורך כל הקריירה בקבוצה אחת. חוליה אחת מצמד אחים ששיחק בצהוב, אך אלון נאלץ לראות את עונת 96 מהצד בגלל הפציעה הקשה מאותו תיקול של אלון חלפון מול הפועל חיפה. מכבי ת"א יצאה מחוזקת מאותו משחק וניצחה בתשעה מעשרת המשחקים הבאים בדרך לאליפות.
מי עדיף?
ברומר מקבל עדיפות על פני אלון חרזי, אם מסתכלים על שתי העונות המדוברות (לא לחינם הגיע עד למבחנים במנצ'סטר יונייטד), אך ספק אם בהשוואה של הקריירה עצמה. 0:3 תל אביב.
בלם
מכבי חיפה: רומן פץ
האוקראיני הגיע למכבי חיפה בגיל 24 ממטליסט חארקוב, בתקופה שבה הכדורגל הישראלי מצא אוצרות במדינות ברה"מ לשעבר שהיו פרוצות. הוא לא היה מהיר במיוחד, אפילו איטי, אבל בעל ראית משחק משובחת ויכולת בעיטה נהדרת מחוץ לרחבה כפי שהדגים בקאמבק מול טורפדו מוסקבה באירופה. הקריירה שלו קיבלה טוויסט עצוב לאחר שמאיר מליקה ממכבי ת"א שבר לו את הרגל בתיקול פראי במחזור ה-28. הוא שב לשחק רק בעונה שלאחר מכן, ולא חזר לעצמו.
מכבי ת"א: אמיר שלח
התגלמות הבלם המודרני כבר בשנות ה-90. חזק ומהיר ועם שיפור בטיפול בכדור היה יכול לשחק גם באירופה. החזיק בעבר בתואר שיאן ההופעות בנבחרת. ב-96 החמיץ משחק אחד בלבד כל העונה ואף כבש שער נדיר ב-0:3 על מכבי פ"ת.
מי עדיף?
שלח היה אי של יציבות במכבי ת"א. פץ סיים את העונה מוקדם מהצפוי, אך היה ההשפעה של האוקראיני היתה גדולה יותר על חבריו לקבוצה. 1:3.
מגן שמאלי
מכבי חיפה: משה גלאם
המגן השמאלי בעל רגל ימין חזקה נחת בחיפה כבר בקיץ 1992 אבל גיורא שפיגל לא האמין בו ומשם עבר למכבי נתניה. עונה אחת בלבד הספיקה וגלאם חזר מוכן לקרית אליעזר, כשהוא נודע בשל הפריצות המסחררות שלו לרחבה. גלאם הבקיע 16 שערים ב-4 עונות במכבי חיפה, כשהוא מאמץ את חגיגת הכיבושים של תומאס ברולין, כוכב פארמה ונבחרת שבדיה, מולו שיחק גלאם. אחד משחקני ההגנה האטרקטיביים של שנות התשעים.
מכבי ת"א: יעקב הלל
הגיע למכבי ת"א מהפועל ר"ג בליגה השנייה והפך לאחד מעמודי התווך של הקבוצה. מגן נאמן שהמשיך אח"כ לעוד קריירה ארוכה עם תארים בבית"ר ירושלים ובהפועל ת"א.
מי עדיף?
משה גלאם לוקח בקלות את המאצ'אפ מול המאמן הירוק לעתיד, הן במשחק ההגנה אבל בעיקר בחלק הקדמי. רק 2:3 לתל אביב
קשר אחורי
מכבי חיפה: רוני לוי
לוי הגיע למכבי חיפה ממכבי נתניה וכבר בעונה השניה שלו היה שותף לאליפות ההיסטורית ללא הפסד. מי שהפך לאחד המאמנים המצליחים בתולדות הירוקים, נחשב לקשר אפור, סוג של גרזן ותחנה אחרונה לפני הבלמים. בקבוצה כל כך מוכשרת ואטרקטיבית לוי היה הדמות המאזנת והאאוטסיידרית. בזכות היכולת שלו בחיפה הגיע גם לנבחרת ישראל של שלמה שרף.
מכבי ת"א: נועם שוהם
הפועל השחור בחלק האחורי של מכבי ת"א. הצליח להשתדרג ומלבד סיכול התקפות היה גם מנהל את המשחק מאחור. עזב את מכבי ת"א ב-1997 ושיחק עד 2010 בליגות הנמוכות.
מי עדיף?
בקרב בין שני השחקנים האפורים במערך, ניתן את הניצחון הדחוק לנועם שוהם, בשל העובדה שמכבי ת"א של 96 היתה קבוצה מאוזנת יותר ברמה ההגנתית. 2:4 לתל אביב
קשר אחורי
מכבי חיפה: סרגיי קנדאורוב
אחד הזרים הגדולים וחמי המזג ששיחקו בליגת העל מאז ומעולם. כמו פץ, אותר קנדאורוב במטאליסט חארקוב והגיע בהמלצה של גיורא שפיגל בקיץ 1993, כשהוא בקושי בן 20. קנדאורוב תופקד כאחד משני קשרים אחוריים וניחן בעיקר במשחקו הקשוח והבלתי מתפשר. היתה לו ראיית משחק טובה ויכולת כיבוש במיוחד מחוץ לרחבה. הוא הבקיע 10 שערים ובישל חמישה בעונת 1993/94 ונחשב לאחד המצטיינים של הירוקים באותה עונה קסומה.
מכבי ת"א: ניר קלינגר
הלב המכביסטי הפועם של הצהובים. אמנם התחיל במכבי חיפה, אבל מזוהה עם הצהובים וכבש לא פחות מעשרה שערים ב-95/96 מעמדת הקישור. הזכור שבהם הוא הדחיקה תוך כדי גליץ' בקרית אליעזר מול מכבי חיפה שמסמלת יותר מכל את סגנון משחקו.
מי עדיף?
קלינגר נתן הרבה לב ומלחמה, אבל לקנדאורוב היה יותר ברק, יצירתיות ודמיון. ולכן הקשר החיפאי מנצח כאן בזכות האסתטיקה במשחק שלו. 3:4.
קשר ימני
מכבי חיפה: אלון חזן
הדינמו של מכבי חיפה בעונת 1993/94. חזן שהצטיין בגמר הגביע מול מכבי ת"א שנתיים קודם לכן במדי הפועל פ"ת, היה סוג של כולביניק. שחקן עם כושר גופני מדהים שהיה שורף את קו ימין ובעל אינטילגנצית משחק גבוהה שאפשרה לו להתקדם גם בנבחרת ישראל ולצאת לאירופה לגיחה קצרה. הקשר האנרגטי והפעלתן רשם לא פחות מ-16 בישולים בעונת האליפות ההיסטורית, והצטיין בעיקר בבעיטות חופשיות. נכס לכל קבוצה.
מכבי ת"א: אבי נימני
הסמל הצהוב הגיע לשיא בעונת 95/96. הוא סיים אותה עם 10 שערים ושיא אישי של 14 בישולים תוך שהוא מפגין את כל מגוון היכולות שלו. הבקיע את השער הזכור ביותר מאותה אליפות, השלישי מול מכבי חיפה בקרית אליעזר, תוך שהוא משכיב בהטעיה אופיינית את ניר דוידוביץ' ובועט פנימה מול הרשת החשופה.
מי עדיף?
נמני היה איטי הרבה יותר מחזן, אבל ספק אם אפשר להחליף את הטכניקה שלו על שטח קטן, הווינריות והחוש לשערים עם שחקנים אחרים באותה תקופה. ניצחון גדול למספר 8 בצהוב. 3:5 תל אביב.
קשר שמאלי
מכבי חיפה: ראובן עטר
הקשר מטירת הכרמל היה אליל אוהדי מכבי חיפה מאז עלה לבוגרים ב-1986 וגם כאשר ערק פעמיים להפועל חיפה, סלחו על כך ביציע ג'. משום שראובן עטר היה הרבה יותר מעוד שחקן כדורגל. הוא היה וירטואוז' של ממש. שחקן שאנשים היו משלמים כסף בשביל לבוא לראות אותו. בעונת האליפות של 1993/94 עטר הבקיע את אחד השערים המפורסמים בהיסטוריה של המשחק, כאשר הוציא את הכדור מאלכסנדר פולוקארוב ושלח טיל לרשת הגבוהה של אלכסנדר אובארוב ב-0:5 על מכבי ת"א. נזכיר שהוא ניצח את נבחרת צרפת בתוספת הזמן מוקדם יותר בעונה הזאת. אגדה.
מכבי ת"א: איציק זוהר
הקשר בעל רגל הנפץ חזר למכבי ת"א מאנטוורפן ותרם תשעה שערים למאמץ האליפות. ידע עליות ומורדות במהלך העונה, אבל הגיע במאני טיים. עבר בתום העונה לבית"ר ירושלים וזכה גם איתה בתואר.
מי עדיף?
איציק זוהר היה מומחה בבעיטות חופשיות ועולה בפרמטר הזה על ראובן עטר. אבל לבחור המתולתל היה אקסטרה של וירטואזיות. שחקן כדורגל יותר שלם. 4:5.
קשר התקפי
מכבי חיפה: אייל ברקוביץ'
כמעט לא צריך להציג. הילד מנהריה שהביא דאבל למכבי חיפה יחד עם ראובן עטר בראשית שנות התשעים עשה את הקפיצה הגדולה בעונת האליפות של 1993/94 עם עשרה שערים ו-13 אסיסטים. לא לחינם הוא נחשב למוסר הטוב בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי ועשה קריירה אירופית מדהימה באי הבריטי. סחף את מכבי חיפה לתצוגות כדורגל מהפנטות וכל נגיעה שלו בכדור היתה כמו מוזיקה לאוזניים. זכה אפילו לכבוש ב-0:5 העצום על מכבי ת"א במשחק העונה המפורסם בקרית אליעזר בסיבוב השני. קוסם אמיתי.
מכבי ת"א: יבגני קשנצב
אחד הזרים הזכורים בתולדות מכבי ת"א. שחקן התקפה שהגיע מדינמו מינסק והבקיע 9 שערים בליגה, כולל שלושער מול הפועל ב"ש ושער בדרבי של תל אביב. הבקיע גם במוקדמות ליגת האלופות. נשאר לאחר מכן בארץ ושיחק בהפועל טייבה ובעירוני ראשל"צ לפני שחזר לבלארוס.
מי עדיף?
כאן הייתה לנו בעיה בהשוואה, משום שברקוביץ' היה פליימיקר וקשנצב מעין חלוץ. ברקו לוקח כאן בהליכה, למרות שאיננו סקורר. גאון כדורגל לפני הכל. 5:5!
חלוץ
מכבי חיפה: אלון מזרחי
הכובש הגדול ביותר בהיסטוריה של ליגת העל. האווירון המריא בעונת האליפות של מכבי חיפה לגבהים שבקושי נראו בכדורגל שלנו. הוא הבקיע את שער הניצחון המפורסם בפארמה, ובעצם כבש כמעט בכל משחק ומסגרת. הוא רשם 28 שערים מתוך 97 של הירוקים בליגה של 39 מחזורים והיה מלך השערים של הליגה הלאומית דאז, כאשר הוא רחוק שניים בלבד מהשיא שהחזיק שנים ארוכות ניסים אלמליח. מזרחי היה כובש בכל רמח איבריו, עם תנועות חדות לרחבה, ואינסטינקטים של קילר בתוך ה-16.
מכבי ת"א: אלי דריקס
החיבור בין מכבי ת"א של שנות ה-80 לזו של תחילת שנות ה-90. חלוץ קלאסי שסיים כמלך השערים של הקבוצה ב-95/96 עם 15 כיבושים, כולל במשחק העונה מול חיפה ובגמר הגביע. פרש במדי מכבי הרצליה ארבע שנים לאחר מכן.
מי עדיף?
לדריקס היה משחק ראש כמעט מושלם במונחים ישראלים, אך למזרחי היתה יותר נוכחות ושערים. וזה מה שקובע פה. ניצחון לאווירון. 5:6 דרמטי לחיפה בסיום.
