גילי ורמוט והפועל תל אביב היה החיבור הכי רומנטי. הילד הצנוע והמופנם שהפך לאליל הקהל והוביל לתארים, שבסוף היה זה שאחראי לנעיצת הסכין בגב הכואבת ביותר, כשעזב למכבי ת"א יממה אחרי הדרבי. עשור לרגע הכי מתוק של ורמוט בהפועל ת"א, הוא דיבר ב"5 באוויר" על אליפות הקיזוז וגם על הפצע שנותר עם אוהדי הפועל ת"א. תתפלאו לשמוע, אבל ראיון עם אדום בנשמה.
"כרגע אני בהפועל חיפה וטוב לי שם, כך שאני לא רוצה להתעסק באפשרות של חזרה להפועל ת"א", הוא הסביר כשנשאל, "בגדול אני יודע שרוב האנשים שם כן היו רוצים אולי שתהיה סגירת מעגל, אבל יש את הגרעין הקשה שלא מעוניין. את שנות השיא שלי עשיתי בהפועל ת"א, אבל אני גם מאוד מחובר להפועל חיפה. טוב לי ואני מרוכז בפלייאוף העליון ובהכנה עכשיו"
"אני יכול להגיד שכאב לי מאוד שאוהדי הפועל ת"א, שהייתי בשבילם משהו חריג, נפגעו ממני בצורה כזו", ורמוט הביע התנצלות, "זה יצא כביכול שאני איזה בוגד. למרות שגם בחיים הפרטיים שלי וגם בחיי הספורט - אין לויאלי ממני. אבל יצא המקרה הזה הסיטואציה וכל מה שהיה מסביב - אין מה לדון בזה".
בהמשך, הוא חזר לרגעי הדרמה באליפות הקיזוז: "הלחץ היה אדיר בדקות האחרונות. הפאניקה. ההיסטריה. אתה ממש במעין טירוף כזה. הכל כ"כ לחוץ והיסטרי ואתה צריך להתרכז במשחק וכל רגע אתה מקבל תגובות מהקהל. אני זוכר אפילו שאוהדי בית"ר ניסו לעבוד עלינו ופתאום כולם הריעו כדי שנחשוב שמכבי חיפה הבקיעו במשחק השני. הכל היה נורא דרמטי".
השער מתוכנן טקטית או שנוצר כתוצאה מפריסטייל?
"היה בלאגן במגרש. גוטמן סיפר את זה שבדקה 80 בערך רצתי בפאניקה לספסל וביקשתי שיסדר אותנו כי היה תוהו ובוהו, והיו 5 חלוצים למעלה וכל מתפרצת בית"ר יכולה להבקיע לנו - אז בואו נגיד שהייתה פחות טקטיקה בסוף".
מה מרגישים באותן שניות אחרי הגול של זהבי?
"איך אומרים - זה כמה שניות ש"אתה ואלוהים"? ככה זה. אתה קצת באופוריה ואז רץ לבדוק מה קורה בצד השני ותפילות והבטחות לאלוהים, שאם זה יישאר ככה אז תהיה אדם טוב יותר".
זה הרגע הכי גדול בקריירה שלך?
"חד משמעית. אני חושב שזה נכון לכל שחקן ששיחק בהפועל ת"א במשחק הזה והיה שותף לחוויה הזו".
בהסתכלות כללית על הקריירה, היית בטופ - אתה לא מרגיש חרטה? תסכול על חלק מההחלטות?
"תמיד יש מחשבות, באירופה לא הצלחתי חד משמעית. בנבחרת אומנם יש לי 28 הופעות, אבל יכולתי להציג הרבה יותר גם מבחינת השפעה וגם הופעות. כל הזמן יש מחשבות במיוחד כשאתה הולך למתבגר. אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה, אם למרות כל מה שהשגתי ועשיתי לוקחים את זה כפספוס, אז אני לוקח את זה כמחמאה מאוד מאוד גדולה".
כמה זמן עוד חושב שתמשיך לשחק?
"לא יודע, כל עוד יהיה לי ביקוש ואהנה, אז אמשיך. לא יודעים מה יהיה מחר".
אתה מסוגל לשחק עוד שנתיים בליגת העל?
"לא יודע מה יהיה".
ליגה לאומית זו ליגה שתסכים לשחק בה?
"לא, לא רואה את עצמי. אלו השעות שאני ישן צהריים בדיוק".
