דלתות מסתובבות. במציאות אחרת אייל גולן היה צריך לחגוג שערים בטדי. בשנת 1997 לאחד הזמרים הגדולים בתולדות המוסיקה הישראלית הייתה החלטה גורלית בחיים: כדורגל או מוסיקה. הבעלים של הפועל מרמורק, ששיחק אז בקבוצה, קיבל הצעה מלא אחרת מאשר בית"ר ירושלים. בראיון ל'חמש באוויר' בערוץ הספורט, הזמר סיפר על ההצעה ממשה דדש והקשר בין הקריירה על הבמות לכדורגל.
"הייתי מאוד קרוב לבית"ר ירושלים", סיפר גולן, "דדש שמע עלי והגיע למשחק שלי במרמורק עם ניר סביליה. הייתי שחקן סביר, אבל הבקעתי שלושער באותו יום. דדש רצה שאגיע להתאמן בבית"ר, אבל בדיוק הוצאתי את האלבום 'בלעדייך'".
"התלבטתי אם ללכת בדרך של המוסיקה, בה ההצלחה הייתה בטוחה יותר או להיות שחקן בליגת העל", שיתף גולן, "לקחתי בחשבון שיכול להיות שלא אשחק והעדפתי ללכת על המוסיקה. רציתי שאנשים ישמחו בשמחתי ואני שמח על ההחלטה שלי".
ההצעה מהבירה, כך מסתבר, היא לא היחידה שקיבל הזמר האגדי. "גם אייל לחמן רצה אותי בהפועל ראשל"צ", סיפר גולן והוסיף: "לחמן הציע לי לבוא להתאמן אצלו בליגה הלאומית, אבל הוצאתי דיסק בדיוק". ההתלבטות באותה תקופה הייתה בין גולן לרפי כהן: "הוא בחר בכדורגל והגיע למכבי חיפה ואני הצלחתי במוסיקה. אם הייתי משקיע ככדורגלן - הייתי מגיע לליגת העל. לא בגלל שאני שחקן גדול, אלא בגלל הרצון שלי להיות ראשון בכל דבר שאני עושה. אני ווינר וזה גובר על הכל".
בתוך כך, הזמר המצליח סיפק השוואה מעניינת בין שתי האהבות שלו: "בחיים לא הבקעתי שערים גדולים מול אצטדיונים גדולים, אבל הריגוש כשהכדור נוגע ברשת... אי אפשר לתאר את ההרגשה הזאת, זה כמו הופעה בקיסריה".
ומה רגע השיא בקריירה על הדשא? "הייתי אמור לשחק עם מרמורק במעלה אדומים, והעדפתי ללכת לבקר ילדים בבית חולים שניידר", נזכר גולן, "הגעתי רק במחצית ונכנסתי כמחליף. הם הובילו 2:0, אבל הבקעתי ובישלתי וניצחנו 2:3. בסיום הרגשתי כאילו הילדים איתי במגרש".