הקיץ הנוכחי, שהתחיל בסערה גדולה שיום יום רק הולכת ומתגברת, מתאפיין בעסקאות גדולות ובסכומי עתק. סכומים שעד לא מזמן היו נשמעים כדמיוניים ומנותקים מהמציאות. שחקנים, שבמצב רגיל היו לא יותר משחקנים משלימים או בשולי ההרכב, הופכים לסחורה חמה במיוחד ומבוקשת., כאלה ששווים כמעט כל סכום. משוגעים, רדו מהעץ. אף אחד מהשחקנים האלה לא מתקרב ברמתו להיות ברקוביץ', רביבו, בניון או ערן זהבי. שחקנים שיביאו אליפות.
דווקא כשאין שחקנים ברמה הזאת, ההיצע מאד דל, הביקוש הרבה יותר גדול וכל שחקן בינוני-פלוס או מוכשר ככל שיהיה שעוד לא לקח תואר, הופך חיש קל למועמד לגיטימי למועדון גדול. ברקע נמצאים בעלי בית עם כיסים עמוקים מאד, חלומות גדולים ושאיפות אינסופיות כדי להגשים אותם. יעקב שחר, מיץ' גולדהאר, אלונה ברקת והשחקן החדש בעסק, משה חוגג, יעשו הכל כדי לקדם את קבוצותיהם. לצערם הגדול, אין שחקנים שוברי שיוויון. אין העברה כזאת או אחרת שתשנה את פני המשחק.
מאחר שזאת המציאות, הם אוגרים שחקנים, חלקם מוכשרים, חלקם בינוניים-פלוס ומקווים שהמאמן יוציא מהתמהיל הזה ארוחה מצוינת. ההימור כאן הוא גדול. אף אחד מהבעלים לא יודע היום האם הקבוצה שהכין יכולה בכלל לתת מאבק למכבי ת"א על האליפות. הבעלים נכנסים לוואקום שבו ההיצע דל מאד ואין הרבה אופציות להתחזק, דבר שגורם באופן ישיר למחירים להרקיע שחקים. מדובר בשחקנים טובים, שכנראה יתרמו לקבוצות החדשות, אבל המחירים שלהם רחוקים מלהיות ריאליים.
שתי דוגמאות מצויינות הם מיכאל אוחנה ודוד קלטינס. גם אני חושב שאוחנה כישרון בלתי רגיל. אבל הוא חוזר עכשיו מפציעה קשה ובבית"ר ירושלים כבר מעמיסים עליו יתר על המידה. הוא עדיין צעיר, ללא הופעות בנבחרת ישראל, בלי מספרים מוכחים. לשים עליו את כל בית"ר ירושלים ואיצטדיון טדי היום? מוגזם לדעתי.
דוד קלטינס גם שחקן ברמה גבוהה. אין מאמן בליגה שלנו שלא היה רוצה שחקן כזה אצלו. גם ולדימיר איביץ' ממכבי ת"א רוצה אותו, למרות שיש לו שחקנים נהדרים בקישור, וזה אומר הכל. אבל קלטינס שחקן בית, וזאת כנראה הבעיה בכדורגל הישראלי. עם שחקן בית אפשר לעשות מה שרוצים. קלטינס ראה, ובצדק, את הסכומים שמקבלים מוחמד, פלומן, קינדה ועוד ואמר לעצמו "הלו, איפה אני בסיפור?" אז זהו דוד היקר, אתה שחקן בית, תחכה לשאריות. על המשבצת שלו, פחות או יותר, משחק דן איינבינדר, שמקבל הרבה יותר ממנו. את האמת, איפה קלטינס ואיפה איינבינדר? לא כוחות לטובת דוד.
בחזרה לבעלים, למשה חוגג יש את החלומות הכי גדולים, זאת משום שמיץ', יענקל'ה ואלונה טעמו את טעם האליפות. חוגג לא. כנראה שאין לו בעיית מזומנים וכל שחקן טוב בליגה שלנו גורם לו לפנטזיה. אכן יש לו לא מעט שחקנים "פנטזיונרים", אבל מכאן ועד אליפות המרחק גדול. בב"ש, אלונה ברקת חזרה בגדול. חשבתי תחילה שהיא "תעניש" את אוהדי הקבוצה בגלל תוצאות הבחירות האחרונות, אבל היא חזרה בגדול.
עם זאת, עדיין לא ברור לאן הפועל ב"ש הולכת. מועדון שכשל בבחירות של כ"כ הרבה שחקנים ממשיך בטירוף הרכש. להגיד היום שברק בכר, שהוא עצמו בשנת מבחן גדולה, יצליח להרכיב קבוצה מצליחה? לא בטוח בכלל. אין בעיה בכלל בהימור על שחקנים כמו שון גולדברג, עדן שמיר, רמזי ספורי ועכשיו גם קלטינס וזרים חדשים. כמובן שלאוהדי ב"ש זה עושה את זה, אבל תלכו אחורה ותראו עם כמה רעש וצילצולים הגיעו ה"מנודים" של היום ותבינו שהכסף של אלונה לא תמיד פוגע בול. האסלביינק הוא דוגמה מצוינת לכך.
הפועל ב"ש ובית"ר ירושלים, בראש רשימת הקונות, ומכבי חיפה עם ירדן שועה, שעדיין מנסה להתחזק ינסו לקרוא תיגר על האלופה, שעד עכשיו, לא הוציאה שקל, לעומת המיליונים של האחרות. להערכתי, מה שהיה הוא שיהיה, רק בהבדל אחד, זה יהיה עם הרבה פחות כסף בחשבונות הבנק של כל אלה שנושפים בעורפו של מיץ' גולדהאר. איך זה יסתיים? ימים יגידו.
