אם ולאדן איביץ' הוא מאמן העונה, יוסי אבוקסיס לא רחוק מאחור. בלי תקציב גדול, ועם שחקנים מכפר שלם ומהפועל ר"ג, אבוקסיס הוביל את בני יהודה למקום בפלייאוף העליון, תוך שהוא סוגר עונה כמאמן הישראלי היחיד שיכול להתפאר בניצחון על מכבי ת"א, והוסיף את הדובדבן בדמות גביע. רק מערכת היחסים המיוחדת עם הבעלים, ברק אברמוב, גורמת לו להישאר בכתום אחרי שכבר קיבל הצעה ממכבי חיפה וגם זכה לגישושים מבית"ר.
בראיון מיוחד לשי האוזמן סיכם אבוקסיס עוד עונה מוצלחת בבני יהודה, סיפר על רגע המפנה בקריירה שלו, שיטות האימון הייחודיות, ההבדלים בין המאמנים של היום לאלה של פעם ומערכות היחסים עם מכבי ת"א ועם בית"ר ירושלים. "לפעמים אני רואה ערוץ 57 (5GOLD), ואני רואה עבירות שעשיתי, אני אומר 'יואו, איזה דפוק הייתי', אבל זה היה האופי שלי", הוא מספר על תקופתו כשחקן וגם על רגע הפרישה והדמעות המפורסמות: "זה הדבר הכי טוב שקרה, בדיעבד. רציתי להמשיך לשחק. אם אתה ממשיך לשחק ואתה נראה לא טוב בגיל 37, זוכרים לך את הסוף".
את קריירת האימון שלו התחיל אבוקסיס כעוזר מאמן בהפועל ת"א ב-2007 וארבע שנים לאחר מכן, במקביל לתפקידו כעוזר מאמן בנבחרת ישראל, קיבל את המושכות באדומים. זה נגמר עם תבוסה 4:0 בדרבי ופיטורים מהירים. מאז הוא למד את הלקח. "כשהגעתי להפועל ת"א, זו הייתה קבוצה מוכנה. במהלך ינואר דובר על ערן זהבי, שרצה חוזה לשלוש וחצי שנים. נכנסתי לחיים רמון לחדר, אמרתי לו 'זה ערן זהבי'. הוא אמר לי שאין כסף לכלום, ואי אפשר להביא אותו, וזה ירד מהפרק. ואז התחילו לרוץ שמות. מי שחושב שבינואר אפשר להביא שחקנים טובים, כשזה לא במיליונים, יש לו טעות. עם כל זה שאומרים שלא הצלחתי בהפועל ת"א, עזבתי אותה במקום השלישי".
"היו בעיות משמעת בהפועל ת"א. באותו זמן הייתי מאמן הפועל ת"א וגם עוזר מאמן נבחרת ישראל. זה משהו שלא הייתי עושה אותו עוד פעם", הוא ממשיך, "כשניצן שירזי ז"ל חלה, שביט אלימלך אימן שלושה שבועות את הקבוצה יחד עם יעקב הלל. הוא ראה את עצמו כמאמן. הוא לא יכול היה לעשות את השינוי בחזרה אחורה. כשמישהו מרגיש שהוא מאמן, קשה להחזיר אותו אחורה. למדתי מאז".
אבוקסיס ניסה לבנות את הקריירה שלו מחדש בבני יהודה, אבל שוב נתקל במחסום. הוא התבקש ע"י היו"ר דאז, משה דמאיו, לספסל שחקן שלא משיקולים מקצועיים, מה שהביא לפיצוץ בין השניים. "הסיפור עם בן צעירי היה המפנה של הקריירה", הוא מגלה, "כל הזמן דרשתי מהשחקנים שלי יושר ומקצוענות. להיות אמיתי. פתאום דרשו ממני לשקר ולהגיד שזה מקצועי, ובכלל היה מדובר בחוב של אח שלו. לא הייתי יכול לישון בלילה. עמדתי שלי וזה היה המהלך של הקריירה שלי".
כעת, הוא שוב בבני יהודה, אחרי קדנציה מוצלחת בסכנין, ונראה שהדרך שלו למעלה סלולה. "חתמתי לחמש שנים כי ברק עשה הכל כדי שאחתום", הוא מספר, "הוא נתן לי מה שביקשתי. זרקתי לו מספר, והוא אמר 'כן'. אם ארגיש שמיציתי את עצמי או הוא ירגיש שזה מוצה, אז נסתדר".
אז מה הסוד שלו להצלה? אבוקסיס מודה כי עדיין לא התחבר לכניסת הטכנולוגיה באימון: "אני מסוג המאמנים שלא עובד עם וידאו. כל העבודה היא במגרש. בווידאו אני יכול ללחוץ את ברצלונה. אני לומד מצפייה בקבוצות. העונה, שינינו את המערך תוך כדי תנועה. לא תכננו לשחק 5-3-2 ופתאום אלמוג בוזגלו נרכש ע"י הפועל חיפה, וראינו שצומח לנו כוכב כדורגל בירדן שועה, וראיתי שההגנה צריכה לשחק עם שלושה בלמים ויש בקישור שחקנים שמתאימים למערך. את השיטה הזו שיחקה יובנטוס עם קונטה ואחר כך הוא שיחק את אותה שיטה בצ'לסי. הם שיחקו את השיטה הזו בצורה התקפית ואנחנו שיחקנו יותר הגנתי. החזקת כדור זה הבולשיט הכי גדול שיש בכדורגל. זה מזמן כבר לא מנצח משחקים. מי אומר שהנעת כדור מנצחת? צריך להגיע למצבים, להבקיע".
אבל ההצלחה הגדולה ביותר של אבוקסיס בבני יהודה הייתה עם השחקנים. בעוד קבוצות עתירות תקציב נופלות שוב ושוב עם רכש, הוא מצליח לבנות סגל מנצח אחרי סגל מנצח בכסף קטן. "בני יהודה בונה קבוצה תוך כדי עונה", הוא אומר, "אף סוכן לא אוהב אותי, חוץ מנמני, שהוא חבר שלי, ואין לי שחקנים שלו. קצת קצב... אני לא מאלה שכל היום בשיחות איתם ומערבב איתם. אברמוב אומר לי שהסוכנים לא יכולים לראות אותי".
"אישיות מאוד חשובה לי בשחקן", הוא ממשיך, "אם יהיה מישהו מצוין, והאישיות שלו תהיה 'על הפנים', אני לא לוקח. לרוב, השחקנים שאני לוקח מגיעים למבחנים. שלא יהיה מישהו שרע לחדר ההלבשה. אני מחפש שחקן שכל הזמן יהיה רעב. אני והצוות המקצועי שלי מסתכלים על שחקן באימונים. אנחנו המועדון היחיד בארץ, אולי גם סכנין, שאין לו GPS או שום דבר. אתה רואה מי משקיע ומי לא משקיע".
"צ'יבוטה הוא הכי רעשן בעולם, אבל הוא נשמה טובה וכולם חולים עליו", הוא ממשיך, "עזוז שקט וכולם אוהבים אותו. מי שהיה שינוי מבחינת אופי, זה דולב חזיזה. כשעלינו ליגה, הוא הגיע אליהו ובשנה השניה הוא התבלבל מעליית הליגה, והתחיל להשתגע. השנה הוא עשה שינוי. הוא מקצוען, הוא התקדם ברמה המקצועית וגם באופי. ידעתי לדבר עם שועה. בני יהודה זו לא מכבי חיפה. הוא צריך להתאים את עצמו למערכת. היה לו חיבור טוב עם השחקנים שלנו. זה אחד השחקנים הכי מוכשרים שאימנתי. יש לו את כל החבילה וחלק חשוב בפתיחת העונה שלנו".
אבוקסיס אמנם יכול להרגיש בטוח בבני יהודה, אבל תופעת פיטורי המאמנים לא עברה לידו. "ברגע שמאמן כדורגל חותם על חוזה ומכניסים סעיף שאומר שאם הוא יפוטר, הוא יקבל משכורת אחת, זה נגמר", הוא מבקר, "זה המהלך שעשה הכי הרבה נזק למאמנים. הם חותמים על זה, ואז ברגע שהמאמן לא עושה מה שהבעלים רוצים ממנו, הוא אומר לו 'קח משכורת ולך הביתה'".
"פעם היו מאמנים שהיו אוטוריטות", הוא מוסיף, "אי אפשר היה לדבר איתם. שלמה שרף לא יכול לאמן ב-2019. זה קשה. תלוי עם איזה בעלים. יש מועדונים שלא מפריעים. פעם היו שחקנים ולא היו סוכנים. היום יש סוכנים ופחות שחקנים. הסוכנים משגעים את השחקנים. כל שחקן שנתן שבוע-שבועיים-חודש טוב, כבר מהללים ומדברים על חוזים. הכדורגל היום פחות טוב מאז".
למרות החוזה בבני יהודה, עדיין לא ברור אם הוא יאמן שם בעונה הבאה, אבל לפחות על פי דבריו, במקום אחד הוא לא יאמן: "לא אוכל לאמן במכבי ת"א. זה משני הצדדים. זה לא יכול לעבור. יש לי אחריות ולקהל של מכבי ת"א. לפעמים, כשהייתי שחקן, הייתי מתגרה יותר מדי. כמאמן אני יותר רגוע, אבל כשאתה מגיע למשחק ועומדים חמישה מאחוריך ומקללים את הבנות והמשפחה, אתה לא יכול להחזיק את עצמך".
"בבית"ר אני לא שרוף", אומר אבוקסיס ומשאיר את הדלת פתוחה, למרות שעזב כשחקן ליריבה הגדולה, "אני מקבל הרבה תגובות מאוהדי בית"ר, כולל מ"לה פמיליה", שהם היו רוצים לראות אותי בבית"ר".
