כשרונית תירוש מונתה ליושבת ראש איגוד השופטים, לא מעט גבות הורמו. מצד אחד חברת תירוש היא הנהלת האיגוד בשנתיים האחרונות. אבל מצד שני, אנשי מקצוע שאלו עצמם מדוע אישה ששימשה בתפקידים בכירים ויכולה להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש תרצה לעבוד ללא תמורה באחד התפקידים הכי כפויי טובה שיש.
"כל מי שאוהב אותי אמר לי אל תיכנסי לתפקיד הזה. אמרו שיש מלא קליקות ותחמנות, אמרו שמדובר במאורת נחשים, אבל מי שמכיר אותי אמר לי ללכת על זה בגדול כי זה אתגר ואני אצליח בו בגדול", אמרה תירוש בראיון ראשון לערוץ הספורט. בניגוד ליושבי הראש הקודמים באיגוד השופטים, תירוש בת ה-66 החליטה לקחת את התפקיד ברצינות. היא מגיעה להתאחדות שלוש פעמים בשבוע, יש לה חדר משלה והיא סיימה כבר לא מעט מחברות כדי ללמוד הכל. "היא פרפקציוניסטית. עושה רושם מעולה", העידו עליה באיגוד.
במקצועה תירוש היא מורה והחינוך הוא הדבר הכי חשוב לה. לאט לאט היא התקדמה, הפכה למנהלת עירוני ט', הובילה את קבוצות הספורט בתיכון התל אביבי להצלחה בלתי רגילה וכל הזמן חשבה על הדבר הבא. היא שימשה כמנהלת מנהל החינוך התרבות והספורט בעיריית ת"א, תפקיד שלאחריו נכנסה לפוליטיקה.
כמעט שבע שנים כיהנה כחברת כנסת מטעם 'קדימה', שימשה כמנכ"לית משרד החינוך התרבות והספורט, הקימה את וועדת סטרשנוב למניעת אלימות, חברת וועדת הכלכלה, הייתה יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה ובכירה בוועדה לקידום מעמד האישה. "העובדה שרונית הסכימה להגיע הייתה מאוד משמחת", אמר יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ, שהצליח יחד עם יריב טפר, מנכ"ל האיגוד, לשכנע אותה לקחת את התפקיד, דבר שהיה לא היה פשוט.
"לפני שמשה קראדי מונה לתפקיד הזמינו אותי לשיחה, אפילו הקדימו לי את הראיון עבודה ואמרו לי שכולם התלהבו", מספרת תירוש. "פתאום בזמן שאני מטיילת בחו"ל קיבלתי לינק למכשיר הנייד שלי והיה כתוב בו שקראדי מונה. זה העליב אותי מאוד. לשמוע על כך מהתקשורת ולא מהאנשים שישבו איתו זה היה רגע כואב. בהתאחדות טענו שהם יתקשרו אלי אבל זה לא קרה. אפילו לא שאלתי למה לא בחרו בי".
אחרי שקראדי עזב, לטענתו בשל חוסר בזמן, שוב נעשתה פנייה לתירוש. היא סירבה בטענה שהיא לא ברירת מחדל אבל בעלה, יוחאי, אמר לה: "אל תיעלבי. לכי לסייע לקהילה. זה אתגר שיעניין אותך". תירוש עוד התלבטה ורק לאחר מסע שכנועים לא פשוט הסכימה לקחת על עצמה את התפקיד. "זה קיבל סיקור תקשורתי רחב, היו לחצים והרבה מאוד אנשים שאני מאוד מעריכה אמרו לי לא לברוח מהאתגר. רגע שהיה קרוב מאוד ליום האישה הבינלאומי וזה היה סוג של מסר".
איך זה להיות אישה בעולם של גברים?
"כיף. אני חושבת שנשים מביאות למקום העבודה שלהם הרבה יותר רוגע. התחושה שלי שהשופטים מרגישים שיש סוג של אמא שמחבקת ודואגת להם. אני אדאג לדרוש מהם ואדע גם להעניש כשמגיע, אבל אני חושבת שיש לי יתרון על פני כל יושבי הראש שהיו לפני, למרות שכל אחד מהם עשה את המקסימום כדי להצליח בתפקיד".
מה היתרון שלך?
"אינטילגנציה רגשית שאני משתמשת בה המון וניסיון אדיר. עשיתי המון תפקידים בחיים שלי ואני חייבת לומר שעשיתי טעויות, בעיקר כלפי ארגון המורים והסתדרות המורים, הייתה לנו גישה קצת מתנשאת במידה מסוימת, למדתי מזה. אני באה עם ניסיון וגם עם צלקות שאני לוקחת איתי. אני לא באיגוד לכל החיים ומוכנה גם לקדנציה מאוד מוגדרת בזמן. לעשות את המקסימום ולעבור הלאה. אם יש לי כישורי ניהול טובים והבנה בסיסית במשחק, אז למה שלא אתרום מכישוריי. יש פה גם מסר, לתת לקהילה מהיכולות שצברתי ומהניסיון שלי, וגם, בפעם האחרונה בראיון, בגלל שאני אישה".
כלומר?
"יש פה גם מסר לנשים. כל כך הרבה עשיתי למען תיקון מגדרי בבתי הספר שכל בחורה, ילדה, נערה יכולה להגיע למה שהיא רוצה ברגע שתציב לעצמה מטרה ותתעקש להתקדם. זו אישה ראשונה בתפקיד הזה בארץ, אולי גם בעולם. אני נותנת פה מסר - נאה דורש נאה מקיים".
ממש כמו אלונה.
"אלונה ברקת עשתה בב"ש מעשה אדיר. שידרגה את כל גאוות הקהילה של העיר ואני עשיתי אותו דבר הרבה שנים קודם לכן, בממדים הרבה יותר צנועים".
מה תאמרי לאותם אלה שיגידו מה היא קשורה לכדורגל מה היא קשורה לשופטים?
"לכדורגל אני מאוד קשורה. הבית שלי הוא בית של כדורגל. גילוי נאות - אני לא יכולה להגיד שאני אוהדת של בני יהודה, אבל מאוד אוהבת את הקבוצה הזו ומאחלת לה רק טוב. אולי זה לא פוליטיקלי קורקט, אבל שמחתי מאוד שעלו לגמר. הבית הוא במגוון של קבוצות אבל אנחנו מרבים לנסוע במסגרת המשפחה למשחקים באירופה. נעים לראות איך אוהדים נכנסים למגרש ויוצאים בסדר מופתי. אין אלימות, חוויית צפייה מדהימה והלוואי ונוכל להביא את זה לכאן".
ובנושא השיפוט?
"בנושא השיפוט אני מודה. היתה לי פחות נגיעה לשיפוט למעט השנתיים האחרונות שהייתי בהנהלת איגוד השופטים. מה שאני לומדת היום הוא יותר מעמיק ממה שידעתי".
למרות כניסת ה-VAR יש המון טענות נגד השיפוט.
"נכון. אני מתחילה לחיות עם זה וזה מאוד מציק לי, לכן הצבתי את זה כיעד ראשון שבו אנחנו נדאג לכבוד השופטים. אנחנו צריכים לטעות פחות כי היום יש יותר כלים, כמו ה-var למשל, שמאוד יעזור לנו להפחית את טעויות השיפוט וזה לטובת העניין. אני מאוד מקווה שנצליח להטמיע מדיניות שאומרת יותר זמן משחק. אני אמרתי לשופטים תפעילו שיקול דעת ואל תוציאו צהוב על כל דבר. על אדום אני לא רוצה להתווכח כי יש ממש חוקים ברורים מה כן ומה לא. הייתי מצפה שניתן למשחק לזרום".
מה שעוד יותר מרגיז זה תופעת ההתחזות ברחבה.
"אני רוצה לראות את השופטים שמשרשים את התופעה האיומה הזאת של התחזויות השחקנים בנפילות שלהם. אני חושבת שככל שניתן לקהל יותר חווית משחק כי המשחק יותר זורם כי יש פחות טעויות אז נזכה ליותר אהדה ואמון. אנחנו צריכים ליצור קצת יותר אמון וזה בידיים שלנו".
השופטים טוענים שאין להם גב מהאיגוד בכל מה שקשור להתנהגות שחקנים, מאמנים ובעלי בית בתקשורת.
"דרשתי ולשמחתי השופט סטרשנוב הסכים איתי. אנחנו נחמיר בענישה. לא רק כלפי האוהדים גם כלפי בעלי הקבוצות, שחקנים ובעלי תפקידים. באנגליה הפחיתו את האלימות. אתם לא רואה שופטים שיוצאים בתקשורת נגד מאמנים ובעלי קבוצות. חייבת להזכיר את אייל סגל שהרשה לעצמו לדבר על אלי חכמון במילים לא במקום ומה נתנו לו? 5000 ש"ח קנס. זה לא מגרד לו את קצה הציפורן. נדאג שיביאו את זה לישיבת הנהלה וידאגו לקנסות גבוהים. אם היה מקבל 30 אלף שקל קנס על התנהגות כזו אז העניין הזה היה נעלם".
"החופש שבהשתלחות בשופטים זה משהו בלתי נתפס. הרי אני באה מחינוך וזה לא נגמר בהשתלחות בטלוויזיה אחרי משחק, אלא זה מסר לקהל שהכל מותר. לא יהיה דבר כזה. זה נשמע יומרני מצידי לומר את זה בכזו חדות אבל אני אתעקש על זה".
מה יהיה אם תרצי משהו והוא לא יקרה?
"אין מצב. אני ריאלית, לא קמה בבוקר ואומרת 'יאללה רפורמה' כמו כמה שרי חינוך שהיו פה פעם. אני לא יוצאת עם גחמה משלי. כל מה שאני אומרת זה אחרי בדיקה שזה הגיוני ולכן אין סיבה שזה לא יתקבל".
שמעתי כל מיני גורמים שאומרים שאת לא יודעת מה זה אופסייד ומה זה פנדל.
"נו באמת זה מצחיק אותי ואפילו מביש להשיב לך מה זה אופסייד ומה זה פנדל. ישבתי במאות משחקים ובהחלט מבינה. הטלוויזיה שלי פתוחה על ערוצי הספורט. שאלו אותי איך אני נרגעת בסוף הערב ואני אומרת שהדשא הירוק מרגיע אותי. אי אפשר לומר לי דברים כאלה לא בכדורסל ולא בכדורגל. שני תחומים שאני מרבה לראות".
מה מרגש בלהיות יו"ר איגוד השופטים?
"לא הצלחתי עוד ממש להתרגש, אבל כשאני רואה משחק מוצלח של שופט, שלשמחתי אין טענות כלפיו ואין אלימות מילולית כלפיו, זה בהחלט מרגש אותי. אני מניחה שגם ירגש אותי במידה רבה שאני אראה יותר שופטים שלנו ברמות הגבוהות בחו"ל".
ישנם גורמים אינטריסנטים שזרקו אותם מאיגוד השופטים וחלקם חלק מהוועד ומקשים מאוד.
"אחת הפגישות הראשונות שלי הייתה עם יו"ר הוועד, אורן בורנשטיין. אמרתי לו שאני באה מהמקום הכי נקי בעולם ואני לא מחוברת לשום קליקה, כמו שהם תמיד חושבים. לצערי, יש המון טעם רע וחשדנות ואת זה הוא מביא למו"מ. הבהרתי לו איפה הגבולות. הוא לא יכול להתערב במהות ובמקצוע. אלא רק בשכר. ניסיתי לבנות איתו מערך של אמון והופתעתי שאחרי יומיים קיבלנו מכתב תלונה ממנו. אף אחד לא מתכוון לנצל את השופטים. אני לא אקח קרדיט אם נגיע לסיכום על ההסכם הקיבוצי אבל אנסה לסגור אותו לפני פתיחת העונה החדשה".
מה ייחשב הצלחה בעינייך?
"שיהיה הרבה יותר כבוד לשופט. כששופטים עוצרים שוב ושוב את המשחק ומוציאים כרטיסים, זה בניגוד למדיניות. שופטים שלא יעבדו במסגרת המדיניות תהיה להם בעיה, כמובן תחת החוקים של אופ"א ופיפ"א".
בחלום הקטן הזה שלך את רואה ביום מן הימים איזה שופט באירוע גדול?
"בטח, זו השאיפה האמיתית. זה צריך להיות יעד לאומי. ביקשתי כמה דברים, למשל שנבנה מסלול לשיפוט בינלאומי. אני רוצה ששופטים לא יצטרכו לחשוב אם לבוא לאימונים או לא כדי לשמור על מקום העבודה שלהם, אחרת ממה הוא יחייה. צריך לבנות להם מסלול עם שכר בסיס ומעטפת גדולה, כמו רפואה. גם לימודי אנגלית, אני לא רוצה שיהיו שופטים עם אנגלית קלוקלת. כל שופט צריך לקבל שכר בסיס נוסף לפי הדרג שלו".
היום ילד בן 15 לא רוצה לבוא לשפוט בשביל כמה שקלים.
"בצדק. יש לנו בעיה רצינית. אני אשתדל מאוד לעודד גם בנות שיגיעו לשיפוט. אין לנו מספיק שופטים ויש לנו המון פשרות. הופתעתי לגלות קווים דומים למערכת החינוך. יש הרבה שופטים בליגות הנמוכות שלא יודעים טוב את החוקה ושורקים לא נכון, אבל אין ברירה, אז אתה אוסף ומקווה לשפר כמה שניתן. נער מתבגר שירצה לוותר על ימי שישי עם חברים באמת משלם מחיר, אז לפחות שיהיה לו תגמול על כך".
