אם יש נקודת אור בעונה של בית"ר ירושלים, זו היכולת של איתמר ניצן. השוער הוחתם יחד עם קרלוס קוויאר עוד כשאלי טביב היה הבעלים, ובעוד הספרדי שוחרר זמן קצר אחרי שמשה חוגג רכש את הקבוצה, ניצן נשאר בתקווה להיות חלק ממשהו חדש בבירה.
אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. כחלק מהמהפכה, צורף דודו גורש וניצן נאלץ לחכות להזדמנות שלו על הספסל. אבל השוער בן ה-31 לא ויתר, וכשהוא נקרא לדגל, הוכיח שמקומו בהרכב, ולא זז משם עד תום העונה.
בראיון מיוחד לערוץ הספורט רגע לפני שהוא סוגר עונה מוצלחת במפגש עם אתלטיקו מדריד ואנטואן גריזמן (19:30 ב-5SPORT), מספר ניצן על הקושי בתחילת העונה, האמון שאבד בגיא לוזון והאמונה בעצמו, למרות החתימה של ארנסטס שטקוס בבית"ר בינואר.
"בתחילת העונה היה חוסר ודאות, קשה היה לדעת לאן הולכים", מספר ניצן, "כל הקריירה עבדתי כדי להגיע לבית"ר ולא הייתי מוותר על זה כל כך מהר. הרגשתי שנעשה לי עוול. דיברו על שוערים שיבואו בלי קשר ליכולת שלי".
ניצן טוען כי לוזון טען בפניו משהו אחד, ועשה משהו אחר: "בשיחות אישיות עם גיא לוזון נאמר לי שלא יגיע שוער אחר. שהסיכוי אפסי, לא קיים. אחרי שבועיים זה קרה, ולי היה קשה מאוד להאמין בגיא. איבדתי בו אמון. הוא סיבן אותי? כשאתה אומר משהו אחד וקורה משהו אחר, קשה להגיד שלא".
"זו היתה תקופה קשה", הוא ממשיך, "לא היה קל להגיע לאימונים, אבל זה גם הפך אותי למה שאני היום. לפחות משה חוגג דיבר איתי כמו גבר ואמר לי את האמת, למרות שהיא היתה קשה. אבל הערכתי אותו על כך. מעבר לכך, מושיקו לא מתערב מקצועית בהרכב או בסגל. זה ייאמר לזכותו".
אבל ניצן עבר את התקופה הקשה, וגם הפך לאחד השוערים הטובים בליגת העל: "אין ספק שזו העונה הטובה ביותר שלי. היו עונות טובות גם בק"ש ובמכבי פ"ת, אבל בבית"ר זה משהו אחר. הלחץ גדול יותר, החשיפה גדולה יותר. לכן זו העונה הטובה ביותר שלי".
ניצן גם הפך לאחד השחקנים הכי אהובים ע"י האוהדים: "הקהל לא פראייר. הוא יודע לזהות סיטואציות ולהזדהות עם פעולות של הקרבה ולב. הם ידעו לזהות שנעשה לי עוול. גם בתקופות שלא שיחקתי, חגגתי עם השחקנים ושמחתי כי אני מאמין שקארמה חוזרת אליך. הרגע הכי מאושר? המשחק מול הפועל ת"א בפלייאוף. זה היה הרגע המרגש ביותר בקריירה שלי. שחקנים מיררו בבכי בחדר ההלבשה. כמה אמוציות יש במועדון הזה".
כעת ניצן יצטרך להתמודד עם שטקוס על אפודת השוער הראשון, אך הוא מוכן לכך: "זו תהיה החלטת מועדון בסופו של דבר ואני אצטרך לקבל אותה, גם אם ההחלטה תהיה לרעתי ואני אתאכזב מאוד. אבל אני בטוח שאשאר. הדרך שלי הוכיחה את עצמה עד עכשיו. אופצית חו"ל תמיד קיימת, אבל אני רוצה להישאר בבית"ר לפני הכל".
