עמה יעמיק. שתי מילים שעברו בכל פיו של אוהד באר שבע הערב, כמה שהם קיוו לא לנחס, לא לעשות דבר שיעמיד אותם זחוחים, כדי שבסופו של יום לא יהיו עם הזנב בין הרגליים, אלא יותר בכיוון כמו אוהדי הפועל חיפה, לזכות בתואר הנחשק ולחגוג עד אור הבוקר, תואר מתוק מאין כמותו. ואכן הם הצליחו. למה מתוק? כי אין הרגשה יותר כיפית, מאשר להתגבר על כל הקשיים והמכשולים שהיו לקבוצה, בהצלחה מרובה שלא הייתה מביישת גם את ברצלונה הגדולה. דהיינו, פשוט להיות דרוכי מטרה ולדרוס כל מכשול שיש ולהגשים עוד שאיפה אחת מפני רבות, עליה דיברו עוד בתחילת העונה. אליפות שלישית שתהווה עוד ניסיון להגשמת החלום הגדול מכולם – העפלה לליגת האלופות.
10 באוגוסט, המכשול הראשון: מכת מיגל ויטור
קיץ 2017, משחק אלוף האלופים בין בני יהודה לאלופה. בדיעבד, זהו משחק שכולם מקווים לעבור בשלום כדי להתכונן היטב לגומלין ליגת האלופות מול מאריבור. אך בפועל, עוגן הקבוצה והשחקן הכי חשוב בהגנה סיים את המשחק עם פציעה בברך שהעיבה על הניצחון והסיכויים לנצח בסלובניה. הפורטוגלי ניסה להרגיע את הסובבים כשאמר: ״סובבתי את הברך, אבל זאת לא אותה אחת של הפציעה הקודמת, וגם הכאבים פחות חזקים מאשר אז״. בכיר במועדון טען: ״אם הוא ייעדר זאת תהיה מכה״. ואכן, זאת הייתה מכה קשה הן כלכלית והן מוראלית, התוצאה: ויטור בחוץ לשלושה חודשים. בסה"כ שיחק 7 משחקים העונה בליגת העל. ואוי, כמה שבאר שבע הייתה זקוקה לו. כתוצאה מכך, התחיל כדור שלג שפשוט סירב לעצור.
22 באוגוסט: מאריבור של קבהא
המשחק החשוב ביותר העונה של האדומים. עם יתרון 1:2 מהמשחק הקודם ו-90 דקות מהעפלה היסטורית, שוב ב"ש נכשלת ברגע האמת, שנה שנייה ברציפות. ברק בכר הפתיע והימר על תיקו, אך קבוצתו הציגה משחק חלש להפליא במחצית הראשונה וספגה שער עצוב לאחר חור בהגנה. על אף ניסיונות התאוששות במחצית השנייה ואחרי הצלה הרואית של שוער מאריבור בדקה ה-90, המשחק הסתיים ב-1:0. התוצאה: בשבוע אחד, באר שבע מודחת מליגת האלופות ומאבדת את השחקן ההגנה שייצב אותה.
בדיעבד, מי היה יודע מה היה קורה אילולא פציעתו של ויטור. אך בסופו של יום, אכן אכזבה קשה. בסיום בכר סיכם: ״אנחנו מאוכזבים, אנחנו מקצוענים ויש פה מועדון שלם וקהל אדיר שידחוף אותנו״. והוא אכן צדק. יהמר לזכותו שהוא לא אמר נואש ולא וויתר על העונה שבקלות הייתה יכולה ללכת למקום אחר. אסף את כולם ולא נתן לקבוצתו להתפרק, ומוכיח שוב עד כמה הוא מאמן גדול. הרי אליפות נוספת שווה עוד הזדמנות. השיטה החדשה לאלופות לא מעירה פנים, אך לפחות הם קיבלו הזדמנות נוספת. ומי יודע, ״פעם שלישית גלידה?״
אם פתיחת העונה לא הייתה גרועה מספיק, הגיעה ההודעה שצדק נתפס עם חומרים אסורים בגופו. בן רגע, משימת האליפות השלישית נראתה בלתי אפשרית. ובמילים אחרות, עוד בלם מרכזי לא יעמוד לרשות באר שבע, הפעם לאורך העונה כולה. היה נראה שיש מעין קללה על הבלמים של ברק בכר, או שהגורל לא רוצה שהעונה של אלופת המדינה תלך באופן קל וחלק. אלא שבכר, כמו מאמן גדול שחושב מחוץ לקופסא, לא הפסיק למצוא פתרונות יצירתיים. פעם וובה בראון נכנס לתפקיד, והחתמתו של עבד חאתם אלחמיד עזרה לקבוצה למצוא מעט איזון. ״הממצאים, שהתקבלו במלואם על ידי בית הדין של אופ״א, הוכיחו מעבר לכל ספק ששיר צדק נפל קורבן לטעות בייצור״. כך יצאה בהודעה רשמית אלופת המדינה. עניין של חוסר מזל או ענישה מוצדקת? תחליטו אתם. מה שבטוח הוא שלא כל קבוצה הייתה שורדת את האתגרים שבאר שבע עברה.
7 בנובמבר: ההתמוטטות של אליניב ברדה
על עונה שכזאת אפשר להוציא אחלה סרט. לאחר תקופה טובה וניצחון במחזור הליגה האחרון, האדומים ערכו אימון לשחקנים שלא השלימו משחק מלא. ממש לקראת סיומו ובעיצומו של עוד יום שגרתי, מיכאל אוחנה בעט בעוצמה בכדור, הפתיע את ברדה ופגע בחזהו. החלוץ היה קרוב לאוחנה, לא הספיק לכווץ את שריריו ונאנק מכאבים על הדשא. כל השחקנים ציפו שברדה יקום, אך החלוץ הרגיש שהוא לא נושם והתמוטט. למזלו, אמבולנס שהיה באזור קיבל את הקריאה, טיפל בו והציל את חייו. ״יש לו מזל גדול״, אמר הפרמדיק. התוצאה: לאחר כחודשיים של שיקום, ב-14 בינואר בכר החליט למנות את ברדה לעוזר מאמן. אך הדגיש שהחלוץ לא הכריז על פרישה. אין ספק שזו הייתה חוויה מטלטלת במיוחד על השחקנים והצוות המקצועי של באר שבע.
״המצב רק מידרדר מיום ליום. הפגיעה הקיצונית המכוונת באוחנה לא ברורה לו, לסובבים אותו, לאוהדי באר שבע ולשחקנים, שאומרים לו שהם לא מבינים איך שחקן כמוהו לא משחק״, כך מקורביו של אוחנה טענו. כאמור, מיכאל אוחנה הפתיע את כולם כאשר טען שהוא לא רוצה להישאר יותר בקבוצה. כמו כן, גרם למבוכה בקרב באר שבע, זאת מאחר שהייחודיות של הקבוצה היא לפתור את הבעיות בפרטיות מבלי שיצא לתקשורת, ואכן אפשר לספור על יד אחת תקריות נוספות ודומות שקרו בעבר. במסגרת זו, אלונה לא ראתה את בקשתו והתנהגותו בעין יפה, לכן, נעלם לחלוטין מהרוטציה כאשר הוא נודד בין הספסל ליציע.
28 בפברואר: עוד הדחה מגביע המדינה
הנה זה קורה שוב, אותה יריבה, אותו מאבק לגביע, אותו סיוט. קרית שמונה מדיחה את הפועל באר שבע. שוב. האדומים ירדו מכר הדשא בבושת פנים, חסרי אונים ומודאגים לקראת ההמשך. אך לעניות דעתי, זה הדבר הכי טוב שקרה לדרומיים. ההפסד גרם לקבוצה להתרכז אך ורק בליגה ובאליפות. זאת ועוד, הקבוצה קיבלה ״כאפה״ חיובית והעירה אותם לקראת השלבים הסופיים של העונה.
9 באפריל: תחילת המאני טיים
המבחן הראשון בפלייאוף העליון, מי שממצמץ ראשון מפסיד. ברק בכר וחניכיו לא מצמצו לרגע. מיכאל אוחנה, במשחקו הראשון לאחר תקופה ממושכת, חזר להרכב, הצטיין ובישל את שער הניצחון. לצערו, הוא גם קרע את הרצועה הצולבת. הניצחון הקנה לב"ש פער משמעותי של שש נקודות מהמקום השני ומנגד הוציא את מכבי תל אביב מהמרוץ לאליפות עם הפסד ליגה שלישי ברציפות.
22 באפריל: ה-1:5 על מכבי נתניה
במילה אחת, קונצרט. הקבוצה מבירת הנגב כבשה את החמישייה הראשונה שלה העונה בתצוגה מופלאה של וואקמה ושהר בפרט וב"ש בכלל. רצף של שבעה משחקים ללא הפסד, שסלל את דרכה של באר שבע לאליפות המיוחלת.
5 במאי: משחק העונה בטדי
הקרב שכולם חיכו לו - בית"ר ירושלים נגד הפועל ב"ש, ראש בראש על האליפות - לא איכזב לרגע. הפועל באר שבע שוב הוכיחה אופי, כאשר חזרה מפיגור במחצית הראשונה להתפוצצות חסרת תקדים, והבטיחה תיאורטית את האליפות עם 1:4 שפתח פער של 8 נקודות בפסגה. בית"ר קיבלה שיעור משמעותי לעתיד ויצאה רק עם המחמאות.
הפועל באר שבע הוכיחה לכולם איך לעבור ביעילות משברים, ריבים בין ״משפחה״ וטראומות עד לאליפות, הכי מתוקה של אלונה. ההבדל העיקרי שבעצם סגר את הסיפור הוא שבכר ידע לתעל את כישרון שחקניו ואת הסיטואציות שנכפו עליו אל תוך המאני טיים, לסך של 20 נקודות מתוך 24 נקודות בפלייאוף. על כך, ניתן לטעון שהפועל באר שבע אלופה בצדק וראויה לה יותר מכל אחת אחרת. ובמילים אחרות: ״trust the process״. ברק בכר והפועל באר שבע, בעונה חלומית, עשו בית ספר לכולם.
