בית"ר ירושלים נכון לעכשיו היא המצטיינת של חלון ההעברות. כל ההחתמות שהצהובים שחורים עשו עד עכשיו הן של שחקנים טובים שיעבו לה את הסגל, מה שהיה חסר לה בעונה שעברה. צירוף בניון יכול להיות ההזדמנות של הקבוצה מהבירה לאיים על השליטה של הפועל ב"ש ומכבי ת"א בליגה.
החתמת יוסי בניון היא Win-Win לשני הצדדים. מצד אחד, מבחינת בית"ר מדובר בשחקן שמשלב ערכים שהמועדון רוצה להעביר כלפי חוץ, כזה שמביא ניסיון וחוכמת משחק, וכשהוא מגיע בסכום צנוע ושפוי, הדבר בהחלט מתכתב עם המדיניות של טביב. מן העבר השני, הקשר קיבל הזדמנות להמשיך ליהנות מכדורגל, בקבוצה עם קהל חם שייתן לו את החיבוק שהוא כל כך אוהב.
מבחינה מקצועית, חשוב להדגיש שיוסי בניון הוא לא שובר שוויון, אלא תוספת משמעותית. אחרי העונה שעברה, שרון מימר יכול להסתכל לספסל ולראשונה לראות שיש לו שם עומק לאחר מסע הרכש בקיץ. בניון יוסיף חוכמת משחק ואיכות, אבל שאף אחד לא ישלה את עצמו, הוא לא ישנה את בית"ר ירושלים. התפקיד של בניון הוא להיות תוסף, זה שהופך את האחרים ליותר טובים ותורם בחדר ההלבשה. צריך להשתמש בו בצורה מושכלת ולשמור אותו טרי ולהרוויח אותו באמת. הוא יכול לפתוח בהרכב, הוא יכול לעלות מהספסל והוא יכול לא לשחק. מאוד חשוב לנתב את הכוחות שלו ולשמור על הטריות שלו.
היכולת של בניון לא באה ליד ביטוי במספרים, אלא יותר ביכולת שלו לפצח הגנות צפופות, להתחיל התקפות, להניע כדור ולתת את הפס החכם, תכונה שמעטים משחקני ליגת העל ניחנו בה. אני חושב שאלי אוחנה רואה ביוסי בניון את עצמו ולכן הוא גם התעקש לצרף אותו. שניהם נגעו בפסגות הכדורגל האירופי, אהבו את המשחק יותר מכל דבר אחר, והיו גם כאלה שתמיד רצו להוביל ולא פחדו לעמוד באור הזרקורים. אוחנה מבין ששחקן כמו בניון יכול להיות גורם מאחד בחדר ההלבשה, כזה שירים אותו בזמנים קשים ויהפוך את השלם לגדול מסך חלקיו.
אני משוכנע שנציג הבעלים ביצע תיאום ציפיות עם בניון לפני שהוא הגיע לבית"ר. הקשר חייב להיות בונוס על המערכת ולא נטל עליה. הדוגמא החיובית היא ההשתלבות שלו במכבי ת"א, והדוגמא השלילית לכך היא השתלשלות האירועים במכבי חיפה. כרגע לבית"ר ירושלים יש חלק קדמי עמוק במיוחד עם איתי שכטר, עידן ורד, חן עזרא, ז'אורז'יניו ואחרים, ולכן ככל הנראה בניון לא יהיה שחקן הרכב, אבל לעניות דעתי זה לא משמעותי. הוא יכול לתרום בכל רגע על המגרש, בין אם יפתח ובין אם הוא יסיים את המשחק אחרי שעלה מהספסל.
מבחינה תדמיתית, אני חושב שהיום הקהל של בית"ר הבין שיש שינוי, שקורה משהו אחר במועדון והתחיל כבר בעונה שעברה ואי אפשר להתעלם מזה יותר. הדבר הכי משמעותי במועדון זה שיש המשכיות, אין יותר מדי שינויים קיצוניים ומהפכות, אלא עיבוי של הקיים. בבית"ר הבינו שאם רוצים לבצע את קפיצת המדרגה, אז היא חייבת עומק ותחרות על ההרכב, מתוך הפנמה שזה יפרה את הקבוצה.
אני חושב שהקהל של בית"ר יגיע בהמוניו השנה כי הוא רואה שיש כאן תהליך אמיתי, שהוא הרבה מעבר לדיבורים. המהלך משדר שאחרי הרבה שנים שבית"ר הסתפקה בלהגיע לאירופה, היא כעת רוצה לבצע קפיצת מדרגה כדי לאיים על הפועל ב"ש ומכבי ת"א. סגל עמוק ואיכותי הוא בדיוק הדרך לעשות את זה, למרות שעדיין הסגל של ב"ש הוא משמעותית הטוב ביותר.
ללא ספק, בית"ר ירושלים היא המצטיינת של חלון ההעברות, אבל השאלה היא באיזה תפקיד אוחנה יחליט להשתמש בזר השישי שלו, ואם הוא בכלל ישתמש בכזה. עם העזיבה של רואדה, עמדת הבלם היא סימן שאלה וזה מבחן גדול לדן מורי, טל כחילה ומיקי סירושטיין, האם הם יכולים להוביל קו הגנה שייאבק על כל התארים. ההכנה של בית"ר לעונה היא טובה, אבל המפתח יהיה איך מימר ינצח על כל הלהקה הזאת.
ההימצאות של אוחנה כדמות המקצועית היא בונוס עבורו כי זה עוד איש מקצוע שהוא יכול לקבל עצה ממנו והאינטרס של אוחנה זה שמימר יצליח. בעונה שעברה המאמן הוכיח שהוא ראוי לקבל את ההזדמנות, ויהיה מעניין לראות אותו מתמודד עם האתגר הזה. היתרון של מימר העונה זה שיש לו את נציג הבעלים לידו שיעזור לו באמת, לא מחפש לגנוב ממנו את הפוקוס ובאמת רוצה בהצלחתו.
לסיום, התקווה שלי ושל כל הכדורגל הישראלי היא שתהיה לנו ליגה עם ארבע קבוצות גדולות לפחות חזקות. כצופים אובייקטיביים, אנחנו רוצים את מכבי ת"א, מכבי חיפה, הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים חזקות מתמיד. בנימה אישית, אאחל לו בהצלחה, הוא שגריר מצוין של המשחק ולדעתי הבחירה שלו היא נכונה.
ברוך הבא יוסי בניון, הגעת לבית חם pic.twitter.com/t7jD2XMYcg
— Beitar Jerusalem FC (@fcbeitar) 19 ביוני 2017
