הם היו שם כל שבוע. בשבת, ראשון או שני. איפה שהיה משחק, בגשם ובשמש – כתבי ערוץ הספורט הגיעו למגרשים, ראו את המשחקים ושמעו את הרחשים. לכבוד סיום עונת 2014/15 של ליגת העל, התכנסו הכתבים ובחרו את מצטייני העונה, המאכזבים, המשחק הבלתי נשכח בו נכחו והרגע הגדול של השנה – מנקודת מבטם.
שחקן העונה: תמימות דעים, כמעט
שירלי בר דיין: ערן זהבי. בכל פעם שזהבי עשה משהו גדול, התחושה הייתה שהמוח שלו מיד עובד על הדבר הגדול הבא. כשקיבל כרטיס צהוב חמישי מול מכבי חיפה התבאס שלא ישבור את שיא כיבוש השערים לעונה, מה שמוכיח כי הוא רעב לעוד תארים – קבוצתיים ואישיים - וגם אם זה רק בזירה המקומית, זה הופך אותו לשחקן העונה.
רועי זריהן: ערן זהבי. למה? כי יאשפזו אותי אם אבחר מישהו אחר.
שירי אלג'ם: ערן זהבי. אחרי עונה כזו, כל מילה נוספת מיותרת.
תומר לוי: ערן זהבי. הפקטור הכי משמעותי בטרבל של מכבי ת"א. אם כל העונה השוו את הישגי הקבוצה איתו ובלעדיו זה אומר הכל.
מוטי פשכצקי: גל אלברמן. השנים עושות אותו טוב יותר. המנהיג השקט של מכבי תל אביב. חייב להיות בסגל הנבחרת, ופשוט בלתי נתפס שאלי גוטמן לא מזמין אותו. אם יש לי טענה למאמן הנבחרת, זה רק על נושא אלברמן.
השחקן המאכזב: מליקסון, אבל לא רק הוא
רועי זריהן: מכבי חיפה. לא שחקן ספציפי, ולא מאמן כזה או אחר - בחרתי ללכת על קבוצה שלמה. מבחינתי, מכבי חיפה שמסיימת עוד עונה בלי תואר ובלי הגעה לאירופה היא האכזבה הגדולה של השנה.
מוטי פשכצקי: מאור מליקסון. הגיע על תקן של כוכב אבל חוסר מזל פציעות ואי הסתגלות כנראה גרמו לאחד השחקנים היקרים בב"ש להיראות לא טוב. לקראת סוף העונה התעורר אבל זה היה מאוחר מדי.
שירלי בר דיין: מאור מליקסון. קשה להיות ליגיונר שחוזר ארצה ועוד יותר קשה לחזור לקבוצה שמצפה שתיקח אותה על הגב שלך ותתקדם איתה אחרי שבעונה שעברה הגיעה לאירופה. לכן מראש אני בטוחה שקשה היה להיות העונה מאור מליקסון אבל התחושה שלי היא שמאור גם מאוכזב מעצמו. אם זה עוזר לו הוא לא לבד ובעצם אין אף ליגיונר שחזר העונה ארצה וגם הצליח
תומר לוי: מאור מליקסון. הגיע עם ים של ציפיות וחוזה לחמש שנים והתרסק. פציעות, יכולת חלשה, שני שערים בליגה, אחד בפנדל, ואחד בגארבג' טיים מספרים הכל.
שירי אלג'ם: מאור מליקסון. הגיע בקיץ לב"ש עם ציפיות בשמיים, אך נפצע הרבה ולהוציא רגעים מבריקים במספר משחקים לא הצליח להצעיד את ב"ש קדימה.
מאמן העונה: הטרבליסט והשורד
מוטי פשכצקי: רוני לוי. הגיע לקבוצה שבורה, על הקרשים. בלי משכורות ובלי אמונה. הצליח לעשות את הבלתי יאומן ולהשאיר את נתניה בליגה חמישה מחזורים לסוף השנה. בעיקר הצליח להחזיר את הקהל.
שירלי בר דיין: פאקו. כמה ירדו על ״מאמן הכושר״ בלי הניסיון באימון... מבחינתי מדובר באיש שעמד בכל מטרה שהציבו לו. לא הרבה זוכרים אבל מכבי תל אביב שקיבל פאקו הייתה קבוצה שבורה, עם מאמן שנטש הדחה מבזה מאירופה ושק של ציפיות להביא אליפות שלישית. בכל אחת מהמטרות שהוצבה לו הוא עמד ובניגוד לקודמו גם הצליח לעשות זאת בלי להיות שחצן ומתנשא.
רועי זריהן: שלומי דורה. כי גם אני כבר הורדתי אותו ואת עכו ליגה וכנגד כל הסיכויים גם בעונה הבאה עכו תשחק בעונה הבאה בליגת העל.
תומר לוי: פאקו. אין מה לעשות, לקח טרבל והגיע במצב שהקבוצה הייתה רעה מאוד ואחרי הדחה מביכה מליגת האלופות ובמוקדמות הליגה האירופית. הישג נדיר.
שירי אלג'ם: שלומי דורה. במשך יותר מחצי עונה לא "ספרנו" את הקבוצה מעכו, התייחסנו אליה כאל יורדת בטוחה. אף אחד לא נתן לה סיכוי להישאר בליגה חוץ מאיש אחד- שלומי דורה, שהאמין במה שיש לו ביד ואחראי על אחד מסיפורי ההישארות הגדולים שידע הכדורגל שלנו.
המאמן המאכזב: לא כל מאמן זר מבטיח הצלחה
מוטי פשכצקי: ניר קלינגר. עם כל כך הרבה ניסיון ציפינו ממנו להרבה יותר. החשוב מכל - לא להקשיב כל רגע לבעלים ודבר שני להביא תוצאות.
שירלי בר דיין: ראובן עטר. במשך שנים יואב כץ הרגיל את המאמנים שלו להסתדר עם תקציב מינימלי. השנה כץ פתח את הכיס ואפשר לעטר לבנות אימפריה במושגים שלו ושל הפועל חיפה. זה לא עבד ורק במחזור האחרון הקבוצה הזאת נשארה בליגה, וראובן עטר? בטח כל לילה בסיוטים שלו הוא שומע את עצמו אומר לתומר לוי "תקליט אותי, הפועל חיפה לא תתמודד בתחתית".
רועי זריהן: ראה קטגוריית אכזבת העונה.
שירי אלג'ם: אלכסנדר סטנוייביץ'. המאמן הסרבי, שהגיע בקול תרועה לכרמל הקיץ, קיבל אצטדיון חדש ויפהפה, 17 אלף מנויים תומכים ויוסי בניון אחד, אך התרסק עם הירוקים ועוד לפני ינואר נטש אותם ואת האפשרות לאליפות.
תומר לוי: אלכסנדר סטנוייביץ'. עם כל הכבוד לניר קלינגר, שירד עם תקציב של 18 מליון שקל, בראש הרשימה נמצא המאמן הסרבי שהגיע עם המון ציפיות ועזב אחרי 10 הפסדי ליגה. מעבר לכך, השאיר קבוצה שנראתה לא מאומנת והגנה חדירה. זה לא מה שמצופה ממאמן זר עם תקציב של 70 מיליון שקל.
תגלית העונה: על עומר דנינו שמעתם?
מוטי פשכצקי: עומר דנינו. רק עכברי כדורגל שהגיעו למשחקי נבחרת הנוער היו יכולים לראות שמדובר במשהו מיוחד. לרן בן שמעון לקח זמן להאמין בו, אבל אם יש מוראד מגמאדוב חדש במכבי פ"ת זה הוא.
שירלי בר דיין: איתמר ניצן. שוער שלא קיבל יותר מדי הזדמנויות עד העונה וגם בתחילת העונה לא היה השוער הראשון של מכבי פתח תקווה. אם לא הפציעה של צחי גיגי, לא בטוח שהיה מקבל הזדמנות. הוא אחד האחראים לכך שמכבי פ"ת הגיעה לפלייאוף העליון.
רועי זריהן: בן ביטון ועומר דנינו. המגן מבאר שבע ביסס את עצמו כאחד המגנים הימנים הטובים בליגה. במקרה של דנינו, בגיל 20 הפך לשחקן הרכב בליגת העל בקבוצה שמשתייכת לפלייאוף העליון.
תומר לוי: עומר דנינו. בלם נהדר, שאחראי על ההגנה הטובה של רן בן שמעון. יכול בשקט להיות בלם העתיד של הנבחרת.
שירי אלג'ם: שלומי אזולאי (בית"ר ירושלים). משחקן אנונימי בליגת הלאומית הפך לבורג מרכזי אצל הקבוצה מהבירה וכנראה לאחד מהמלפפונים החמים של הקיץ.
המשחק הכי גדול שהייתי בו
שירי אלג'ם: היות והפועל ת"א לא סיפקה משחקים גדולים העונה, המשחק הכי גדול עבורי היה פיצוץ הדרבי התל אביבי. כמובן שנקווה שלא יהיו עוד משחקים כאלה.
מוטי פשכצקי: ה-3:3 בין מכבי ת"א למכבי נתניה היה שווה כל שקל לכרטיס. המשחק שהחזיר את האמונה למכבי נתניה שהקבוצה באמת יכולה לצאת לדרך חדשה.
שירלי בר דיין: גמר גביע המדינה. זה התחיל באצטדיון המדהים, המשיך בשני קהלים שלמרות אטימות המשטרה הצליחו לייצר אווירה מחשמלת, המשיך בתצוגת פרידה של ראדה פריצה, בחגיגות השערים של פאקו ונגמר מאוחר בלילה בחגיגות הטרבל של מכבי שהיוו התפרצות רגשות של כל כך הרבה אנשים.
רועי זריהן: ה-2:3 של הפועל באר שבע על מכבי תל אביב בתחילת העונה. כדורגל ברמה גבוהה מאוד של שתי הקבוצות, דרמה ומתח ושערים בדקות הסיום.
תומר לוי: ישראל – בוסניה 0:3. חבל שמאז הלכנו לישון.
הרגע החדשותי של השנה
מוטי פשכצקי: איזי שרצקי. התבטאויותיו נגד ברק בכר היו לא פחות ממבחילות. מאחד שמדבר ומטיף לחינוך ציפינו להרבה יותר.
שירלי בר דיין: פואד והדרבי שפוצץ. כבר עברתי הרבה מאוד משחקי דרבי בתל אביב ורובם היו סוערים וטעונים אבל את הדרבי הראשון העונה בליגה יהיה לי קשה לשכוח. שירי אלג'ם ואני ניסינו להעביר לצופים בבית את כל הקולות וההתרחשויות בבלומפילד אבל הכל נעשה עם מועקה גדולה בלב ותחושה שזה לא מה שאנחנו רוצים להתעסק בו.
רועי זריהן: פרשת אלונה ברקת, איזי שרצקי וברק בכר. הרבה זמן לא נתקלנו במקרה כזה, עם כל כך הרבה פרטים, על גבול ההזויים, מאחורי הקלעים.
תומר לוי: הדרבי שפוצץ, עם פואד, ערן זהבי והכאב על כך שבשנת 2015 עדיין משחקים מתפוצצים. בנוסף, הפרישה של יניב קטן.
שירי אלג'ם: 1. פואד תוקף את זהבי - מראה של אוהד פורץ לכר הדשא ותוקף שחקן זה אירוע שאי אפשר לשכוח. 2. המעבר של גילי ורמוט למכבי ת"א - למרות הרבה מאוד רחשים ושמועות על מעבר שכזה, את המהלך הזה לקח לי כמה ימים לעכל.
