מכבי חיפה הודיעה הבוקר (שני) שפרנצדי פיירו יהיה בסגל למשחק מול מכבי ת"א. זו בשורה מצוינת מבחינת האלופה, אבל כמועדון, המשפט הזה מצריך מחשבה רחבה יותר לשאלה מה היה קורה לו פיירו, מלך שערי הקבוצה, היה נשאר בחוץ, וכל זה כשדין דוד סוחב פציעה בכף הרגל. מכבי חיפה חיה במציאות שאם פיירו ודוד משחקים יחד בהרכב, אין חלוץ נוסף שיעלה מהספסל. אז כמו שרכב לא עולה לכביש בלי גלגל רזרבי, כך המועדון הכי גדול בארץ, אינו יכול להרשות לעצמו מציאות שבה יש רק שני חלוצים בסגל.
במצב שנוצר, הפתרון המיידי הוא חלוץ הפועל חדרה, אלעד מדמון. את הכישרון שלו רואים מתחילת העונה. 8 שערים בהפועל חדרה שווים כפול במכבי חיפה. מצב וחצי בחדרה שווים פי שלושה בקבוצה שחושבת התקפה. באופן טבעי, חדרה רוצה להשאיר אצלה את מדמון עד סוף העונה ומכבי חיפה מוכנה לשלם עליו כרגע, אבל בעסקים וכדורגל יש חוק שלכל דבר יש מחיר.
העניין הוא, שמבחינת מכבי חיפה, לרכוש את אלעד מדמון זו לא הוצאה, אלא השקעה. חלוץ בן 19 שיכול להתפתח בכפר גלים ולהימכר בעתיד בהרבה יותר כסף. את מה שחדרה עושה איתו טוב, מכבי חיפה יכולה לעשות מצוין. במהלך אחד, אפשר להנחית בכרמל את הכישרון של חדרה וגם לסייע לה עם סכום כסף גדול ומספר שחקנים שיכולים לעזור לה להישאר בליגה ולא להינזק מקצועי.
סוף פודגראנו, חמזה שיבלי, גוני נאור ואחרים, יכולים לעזור לניסו אביטן הרבה יותר מאשר הם מסייעים למסאי דגו. יש פה מהלך שיכול להיות טוב לכל הצדדים, כולל העובדה שהכסף שייכנס לחדרה, יסדר אותה לעונה הבאה ואולי אף מעבר לזה. היכולת של מכבי חיפה לספק לה שחקנים בהשאלה מעבר לעונה הנוכחית וזו שאחריה, היא מחשבה אסטרטגית שגם בחדרה צריכים לחשוב עליה. מחלקת הנוער של הפועל חדרה לא תייצר אלעד מדמון מדי שנה. יש פה משהו חד פעמי והמנייה עשתה את הפיק, זה הזמן למכור אותה.
אי אפשר לנתק את הצורך של מכבי חיפה באלעד מדמון, בטעות של מסאי דגו מול הפועל ירושלים. נכון שפרנצדי פיירו בחור חזק, אבל דגו מעמיס עליו דקות משחק כאילו היה פול טריילר. כל משחק ההתקפה של מכבי חיפה הפך להיות מבוסס על הגבהות לפיירו. פעם שיינגח לשער, פעם שיוריד לשחקנים שמגיעים לאחור. הסגנון הזה הוביל את פיירו לכמות של 9 שערים בסיבוב ליגה אחד. זו הכמות שהבקיע בכל השנה שעברה. מצד אחד שיפור, מצד שני, זו אולי הסיבה שמכבי חיפה תקועה התקפית. הכל קם ונופל על פיירו.
ושוב, זה מחזיר את מכבי חיפה לאלעד מדמון. הכל קשור האחד בשני, כמו טווית חוטים שצריכה בסוף להרכיב בגד מחמם לחורף. נכון לעכשיו, החולצה של מסאי דגו בחלק הקדמי מגיעה עד הבטן. הגיע הזמן לקנות מידה גדולה יותר, להביא את מדמון ולהרחיב את הבד למידות שמועדון כמו מכבי חיפה צריך. זה הרבה מעבר לעוד הודעה שפיירו כשיר למשחק מול מכבי ת"א, אלא מדיניות רחבה של מועדון שחייב לשאוף הכי גבוה, הכי טוב, צעיר וכישרוני, הכי אלעד מדמון.
