מעטים הכדורגלנים הישראלים שיכולים להתהדר בקריירה של דוד פיזנטי, המגן השמאלי האגדי של מכבי נתניה וחבר התהילה של הכדורגל הישראלי. ובכל זאת, מי ששיחק גם בגרמניה ובאנגליה נעלם עם השנים ממפת הכדורגל שלנו, ובראיון מרתק ל`יש מצב בשישי`, סיפר בכנות על הסיבות לכך, וגם הבהיר מה באמת קרה ב"פרשת החומוס" שמלווה אותו כל הקריירה.
פיזנטי פתח ואמר: "אימנתי הרבה שנים בקבוצות הצעירות בנתניה, עבדתי עם בני לם בנוער. הייתי תקופה קצרה עם לותר מתיאוס בבוגרים. מאז הבנתי שמה שעושה לי הכי טוב זה לעבוד עם ילדים, זה מביא לי הכי הרבה סיפוק. זה לא קל לעבוד במועדונים האלה, אתה מתווכח עם הורים, לפעמים זה כאלה שאפילו עובדים במועדון והילד שלהם בקבוצה".
"יש לי את כל הידע כדי לעבוד בכדורגל, הייתי במכון וינגייט, עשיתי קורס מאמנים, עשיתי השתלמויות בגרמניה, למדתי איך עובדים עם שחקנים צעירים. באתי לפה ולא היה לי סיפוק. אין לי מרפקים, אין לי קשרים. בחיים לא הדלפתי לעיתונאים, כשהיה משהו בתוך המועדון לא דיברתי. גם בנבחרת שראיתי המון דברים ושמעתי. יכול להיות שאם הייתי מדליף, אם היה לי עיתונאי שקרוב אלי, הוא היה דוחף אותי לקבוצות".
איך אתה לא בנתניה מאז 2008? אתה אגדת מועדון
"מה שמאוד מאוד כאב לי לגביהם, זה שאייל סגל בא וקרא לי ואמר לי `שמעתי שאתה לומד בגרמניה איך לעבוד עם שחקנים צעירים, זה מאוד מעניין אותי`, באתי לשם, אמרו לי שאין איכות כזאת בארץ כמו החומר שאני מעביר. אמרו לי פיזה תבוא, אבל אנשים התחילו לבחוש מאחורי הגב, לכעוס על השכר שמציעים לי, התחילו לקשקש. אייל סגל ביקש ממני להוריד בכסף, לחתוך בחצי את המשכורת. אמרתי לו, תשמע, אני לא עשיתי קורס מדריכים, ההתייחסות בארץ היא לא מספיק רצינית. יש מאמנים בילדים שלא מבינים את הבסיס, נכנסים עם קשרים משפחתיים ומסכימים לאמן תמורת 1,000-2,000 שקל, זה המצב".
"ווילי רוטנשטיינר ידע מה למדתי בגרמניה, הוא קיבל ממני המלצות, שמע כמה אני עובד קשה. ווילי קרא לי, הוא אמר לי `שמעתי שהסתובבת הרבה בלברקוזן, הייתי בקלן. קיבלתי מידע ומאוד הייתי רוצה לראות את העבודה שלך עם השחקנים הצעירים. הזמין אותי להגיע ביום רביעי למתחם של שפיים. באתי, עשיתי שם עבודה, ראובן עטר אמר לי `דבר כזה לא ראיתי בארץ, לא ראיתי חומר לימוד כזה`. רוטנשטיינר אמר לי שהוא טס לאוסטריה ואיך שאני חוזר אתה תתחיל לאמן את הצעירות. הוא חזר, העבירו אותו לאמן את הבוגרת, נפלתי בין הכיסאות".
בוני לא יכול היה לדאוג לך?
"אני ביחסים נהדרים איתו ועם משה סיני, הוא אמר לי שהוא יבדוק את זה, אבל אף אחד לא חזר אלי. אני מתפרנס היום רק מאימונים אישיים, האם אני מרוויח הרבה? לא ממש. היה מפגש לפני שבועיים של שחקני עבר מנבחרת הנוער, כל אחד סיפר על עצמו ואיפה הוא היום. רובם לא בכדורגל כבר, כל אחד הלך לאיזה מקצוע אחר. אני השקעתי בכדורגל, טיסות ושעות ולימוד, אבל לא קיבלתי הזדמנות".
האמנת בימים הגדולים שתגיע למצב כזה?
"אני הייתי בטוח שיחליטו פה לפי האיכות. ייקחו מישהו שמבין, מישהו שיודע לטפל בשחקנים צעירים. אם יש כאלה שפתאום מפנים גב, הערב הזה שבאתי לפה, אני כן אפנה למשה זוארץ, ואני אפנה לבוני גינצבורג, שאני הייתי בק.פ.ר שהוא בא להיבחן שם ואני זה שחיבקתי אותו וקיבלתי אותו ועזרתי לו. אני אשמח לגדל את הדור הבא".
"אני לא ארשה לעצמי לנסוע באיזה מכונית פאר, לטוס לאן שאני רוצה. אני לא בחור צעיר ולא מחושב, אני רוצה להתפרנס בכבוד, אבל בשביל מה השקעתי? בגלל שאני אוהב את המקצוע הזה".
האם התדמית שלו פגעה בו?
"פרצתי בגיל צעיר מאוד ומהר מאוד, זאת תקופה ששחקני כדורגל יצאו עם מלכות יופי. אני באיזשהו מקום עשיתי שינוי ענק ולא הבינו את זה. אני נפגעתי מהסיפור עם החומוס שלא היה בכלל. אותה בחורה הייתה עיתונאית והיא אמרה לי שאם אני לא רוצה לצאת איתה, זאת בחורה שמוני מושונוב ואריק איינשטיין הכירו לי, ואני לא רציתי אותה. היינו במלון, עוד לא הייתה לי דירה שם, היא התלבשה על זה שאני ישראלי והיינו במלון של סעודים שמגישים בו חומוס, ומשם היא המציאה את הסיפור. המועדון תבע אותה וזכה בכמה מיליונים".
מה הנזק שזה עשה לך?
"כשחזרתי לארץ לא הסתכלו שקיבלתי ציון 10 נגד באיירן מינכן, ששיחקתי גמר אירופי נגד ריאל מדריד. זה פגע בתדמית. כל העניין של הריכולים והקשקושים, לא הסתכלו על מה שאני עברתי בקריירה. אני רוצה להגיד שאני חי בסדר, רמת הפרנסה בסדר. זה שהייתי רוצה להיות מעורב יותר ברמת המועדונים זה ברור".
הגמר נגד ריאל מדריד עם קלן.
"זה היה שני משחקים, הראשון בברנבאו. אנחנו מגיעים לשם, זה אצטדיון שמי שלא היה בו לא מבין. מלא עד אפס מקום, צלמים מכל העולם. הוגו סאנצ`ס, חורחה ואלדנו, אמיליו בוטרגניו, שמות של כוכבים. אנחנו כובשים ראשונים. אני זוכר את הבוז שקיבלנו מ-90 אלף איש ביציע, הדשא רועד מהרעש. אני חושב על עצמי שאני ילד מפרדס חנה שהגיע לפה. שאלתי את השוער טוני שומאכר אם הוא שומע את הרעש הזה, הוא הרגיע אותי ואמר לי שזה ייגמר תוך שתי דקות".
