יותר מכל, המשחק הערב הרגיש כמו שידור חוזר: כמו בלא מעט ביקורים של חדרה, או קבוצות ברמתה, נגד יריבות עשירות וחזקות - גם הפעם היריבה מהתחתית באה להילחם על חייה. וזה כלל משחק מאוד הגנתי ומסוגר, שהקשה מאוד את החיים על מכבי חיפה. במחצית הראשונה, הקבוצה של דגו הגיעה למעט מאוד הזדמנויות - וגם ירדה בתיקו מאופס.
אבל בסופו של דבר, קבוצת התקפה טובה כמו מכבי חיפה - מצליחה למצוא את הדרך. הפעם, זה הגיע בזכות גדי קינדה; הרכש הבכיר של הירוקים בחלון ההעברות של ינואר התאקלם סופית, ומתחיל לספק מספרים - השער היום היה השני שלו בליגה, אחרי שלושה בישולים; בסך הכל אחרי 10 הופעות, קינדה מתחיל לתת את אותותיו במדים הירוקים.
זה לא היה משחק טוב של מכבי חיפה. בוודאי אם משווים אותו לשטף המרהיב ב-0:5, שהגיע במחזור הקודם נגד מ.ס. אשדוד. אבל גם משחקים כאלה, במרתון הארוך שהוא המירוץ לאליפות, צריך לקחת עם השיניים. וזה מה שקרה הערב - פיירו די שותק, חלאילי פחות הורגש מהרגיל, אבל היה שם קינדה אחד שהצליח להביא שלוש נקודות ולהמשיך הלאה.
מנגד, הפועל חדרה הגיעה לסמי עופר עם אותו נשק שתמיד יש לה: משחק מסוגר, הגנתי, במטרה לחלץ נקודה - ובדרך, לעלות מעל הקו האדום. אבל כשזו שיטת העבודה, בסופו של דבר - הכוח שלך הוא מוגבל. ברגע שהכדור נכנס לרשת בדקה ה-62, חדרה לא הצליחה באמת לתקוף (ולא באמת היתה מסוכנת), מה שהוביל לעוד הפסד ולהישארות מתחת לקו גם בסוף המחזור הזה.
מי שעמד במוקד המשחק של חדרה, ולא מהסיבות הנכונות, היה תמיר גלזר - הקשר האגרסיבי (לפעמים יתר על המידה) ספג לא מעט שריקות בוז אחרי כמה עבירות חריפות שביצע. די מדהים שהוא לא סיים את המשחק לכל הפחות עם כרטיס צהוב, והחילוף של סילבס הגיע בזמן - כי הוא עלול היה לגרום נזק גדול יותר עבור חדרה.
בשבוע הבא, היא תקבל משחק קצת יותר נוח - כשתפגוש את בני סכנין בבית, במשחק שאותו היא חייבת לקחת כדי לצבור מעט יותר אוויר בתחתית. סכנין (ומכבי נתניה, היריבה במחזור האחרון של העונה הסדירה) היא מהקבוצות שאותן חדרה יכולה לעבור. מכבי חיפה, גם הערב, עדיין לא ממש בליגה שלה.
ומכבי חיפה? היא מעתה תתפנה לקראת המשימה האירופית שלה - שמינית גמר הקונפרנס ליג, שם היא תפגוש את פיורנטינה האיטלקית. אירוניה של הגורל: חיפה עבור פיורנטינה היא כמעט כמו חדרה עבור חיפה; וגם שם, הירוקים ינסו להילחם עם מה שיש ולהוציא מה שאפשר. המשחק הראשון יהיה בבית, בהונגריה, והירוקים ינסו לקחת את רוח הלחימה - ואולי גם את קינדה - מהמשחק הערב, כדי לשאוב קצת אופטימיות, במשימה הקשה שמצפה להם ביום חמישי.
ואולי בסך הכל, זו היתה הכנה טובה: חיפה השיגה ניצחון "איטלקי", לקראת המשימה האיטלקית.
מי שעמד במוקד המשחק של חדרה, ולא מהסיבות הנכונות, היה תמיר גלזר - הקשר האגרסיבי (לפעמים יתר על המידה) ספג לא מעט שריקות בוז אחרי כמה עבירות חריפות שביצע. די מדהים שהוא לא סיים את המשחק לכל הפחות עם כרטיס צהוב, והחילוף של סילבס הגיע בזמן - כי הוא עלול היה לגרום נזק גדול יותר עבור חדרה.
בשבוע הבא, היא תקבל משחק קצת יותר נוח - כשתפגוש את בני סכנין בבית, במשחק שאותו היא חייבת לקחת כדי לצבור מעט יותר אוויר בתחתית. סכנין (ומכבי נתניה, היריבה במחזור האחרון של העונה הסדירה) היא מהקבוצות שאותן חדרה יכולה לעבור. מכבי חיפה, גם הערב, עדיין לא ממש בליגה שלה.
ומכבי חיפה? היא מעתה תתפנה לקראת המשימה האירופית שלה - שמינית גמר הקונפרנס ליג, שם היא תפגוש את פיורנטינה האיטלקית. אירוניה של הגורל: חיפה עבור פיורנטינה היא כמעט כמו חדרה עבור חיפה; וגם שם, הירוקים ינסו להילחם עם מה שיש ולהוציא מה שאפשר. המשחק הראשון יהיה בבית, בהונגריה, והירוקים ינסו לקחת את רוח הלחימה - ואולי גם את קינדה - מהמשחק הערב, כדי לשאוב קצת אופטימיות, במשימה הקשה שמצפה להם ביום חמישי.
ואולי בסך הכל, זו היתה הכנה טובה: חיפה השיגה ניצחון "איטלקי", לקראת המשימה האיטלקית.
