שלום אביטן אמר פעם שעדיף לחיות מכוער מאשר למות יפה, ותנסו למצוא אדם נורמלי שיתווכח איתו.
רק לפני כמה מחזורים הפועל באר שבע שיחקה נהדר נגד מכבי חיפה. רקדה על הדשא, בעטה בערך 18 פעמים לשער, החטיאה פנדל ובסוף ירדה מנוצחת ומתייפחת. על אותה במה היא הוציאה אמש את המקסימום במינימום יכולת. התקפה אחת, 33 שניות על השעון, מבצע פנומנלי של יוג׳ין אנסה, ושלוש נקודות בקופה.
ממאבק דו ראשי חזרנו לעימות תלת ראשי. לא בדיוק הקרב על בריטניה עם הסוסים האצילים של ארסנל, מנצ׳סטר סיטי וניוקאסל, אלא מזכיר יותר מירוץ אליפות בקצב של צב וחלזון. ובמקרה הטוב - דהרה של סוסים איטיים.
על אפם ועל חמתם של התומכים בהקטנת הליגה, קיבלנו במחזור האחרון תצוגת תכלית של שתי קבוצות תחתית. איזה כיף שריינה עוד איתנו (ושיסלח לנו החייל האמיץ יובאנוביץ׳), כמה טוב שהפועל תל אביב התעוררה מהתרדמת. שתיהן קידמו את מטרותיהן הצנועות ועל הדרך הצילו את הליגה, ואולי גם את העונה של הברדות.
כל ניצחון הוא מבורך, ואין על מה להתנצל. לגיטימי להרקיד את מחוגי השעון ולהזיז את הכדור בהילוך איטי, הצידה ואחורה. ואף על פי שהסגנון בחצי השעה האחרונה הזכיר קצת את הפועל יהוד של האחים ששון, אהרון ויזן ויהודה דוגאץ׳, הכול בסדר. אנסה, על תקן שלום רוקבן האגדי, ניהל כמעט לבדו את ההצגה. הגנאי ניער את האבק והתגלה כג׳וקר אמיתי. פעם חתך מימין וסחרר את לואי טאהא, ופעם חרך את האגף משמאל תוך כדי בדיקת שיניים לפוליאקוב בסיוע המרפק. ראינו אותו נודד למרכז הרחבה, עולה ויורד כמו בוכנה, ולקינוח דופק ספרינטים שהיו מספיקים לפודיום באליפות ישראל לריצות קצרות. ובדקות הלא מעטות ששרתה חשכה על האדומים מהנגב, אנסה היה האור שבקצה המנהרה. לזכותו של ברדה יאמר שידע לשלוף אותו בזמן מהבוידעם.
בצד המפסיד, רוני לוי צריך לשאול את עצמו, בפרפראזה ליצירת המופת של נתן זך עליו השלום ומתי כספי יבדל״א, איך זה שכוכב אחד מעז. למען השם, כוכב אחד לבד? יואב כץ הישן והטוב, עם לוק של ריצ׳ארד גיר, עדיין מחפש את הטאלנטים שיבצעו את התפנית בעלילה. בהעדרו של סרדל, חיפה חסרה את הצעיר האחראי שיידע לכוון וגם לפגוע במטרה. מה אתם אומרים, אולי שווה לחדש את כרטיס השחקן של עדן בן בסט?
וחוץ מזה, לפרקים זה הרגיש כמו משחקון פנימי בבית האדום: טהא יצא, אלחמיד נכנס, ותומר יוספי, שלא התלבש, השתהה לרגע ליד הספסל של החברים מבאר שבע, בדרכו לאי שם. מעניין מה עבר לו בראש.
