מכבי ת"א הולכת לזכות בליגת האלופות בעונה הבאה! זהו משפט שלא תשמעו אותי אומר, להבדיל מהחבר'ה הטובים שם במדורת השבט של רדיו חיפה. אפעס, אני אפילו לא משוכנע שאני הולך לשמח את חבריי ליציעים ולספר שאנו הולכים לזכות באליפות למרות האופוריה אמש (שני). הרי רק עיוור יתקשה לראות שהכדור נמצא לצערנו בסמי עופר, הואיל והירוקים (עדיין) אדונים לגורלם ומובילים את טבלת ליגת העל בבטחה עם פער של חמש נקודות.
אם אני מסתכל על מה שקרה רק לפני פחות משמונה חודשים, עם חזרתו של האדם היחיד אי פעם במדינת ישראל שהצליח להביט עמוק לתוך הלבן שבעיניו של ברק בכר בשיאו בהפועל ב"ש ולגרש אותו מהעיר בבושת פנים... או, אז העתיד נראה ורוד לחלוטין. מעט יותר מחצי שנה לאחר מכן ומכבי ת"א נמצאה עמוק בתוך משבר לא פשוט לאחר שאותו אחד, איביץ' שמו או משהו בסגנון, עזב לכסף גדול היכן שכרגע מתחוללת מלחמת כל בכל.
אתמול, לאחר המשחק, אדם מבוגר לחש לי בדרך למכונית, כדי שחלילה לא ישמע העולל בו אחז בזהירות, בזמן ששלושתנו מתמרנים בין מאות המכוניות שעמדו בפקק ממנו עלו צפירות שמחה מחרישות אוזניים: "אדון נכבד... הנכד שלי לא יודע, והאמת שגם אני לא בטוח, מיהו הבחור שכבש את השער הראשון...". לאחר שעניתי בנונשלנטיות ובהרמת גבה, גירדתי בפדחתי והסכמתי שפארפה גויאגון, שאני מניח השיל ממשקלו ק"ג רבים ביממה האחרונה הואיל ורץ המון ק"מ בסיוטיו של הבינלאומי שון גולדברג, די הוזנח לו עמוק בספסל הצהוב - וזה למעשה די מספר את הסיפור של העונה שלנו עד כה.
"שחמט", אם אינני טועה, הייתה אומרת ביידיש מדוברת סבתי עליה השלום על מה שעשה אתמול מאמנה הטרי של הצהובים, אייטור קראנקה, לאותו ברק בכר. עושה רושם שהאדום אותו התחנן לקבל המאמן עטור השבחים בירוק, הגיע כתוצאה מהמחשבה הלא נעימה שרגעים להם ככל הנראה לא התגעגע - חוזרים. הסתכלנו כולנו במכשירים הניידים עמוק בתוך שער 11 על ההרכב של הקבוצה, כשזה התפרסם לפני המשחק. שוב דור פרץ בלם? האופטימיים הסכימו לתת לעמיתיהם פור של הפסד 1:0 בהתערבויות. אבל, עשר דקות לשריקה והתגלה מחזה שונה לחלוטין ומרהיב ביופיו. היו שם גויאגון מימין, אוסקר גלוך (אנחנו כנראה נספר לנכדים שהיינו שם כשהאגדה שהנער הזה התחיל לכתוב ביורו לנוער האחרון סיימה את הפרק הראשון שלה) משמאל, ובמרכז מי אם לא... הגששים קראו למ.י.ק.י. ארכיבישוף הניצחון? ניתן לתהות איזה כינוי היה מעניק הפילוסוף והמחנך הביתי, סלים וארזה, לאחד, ערן זהבי שמו. אני מניח שאם היה מזנק עימנו בשער 11 מיד לאחר השער השלישי ששייט לו בבטחה קרוב לחצות לחיבור הימני של משפתי, הוא מיד היה ממנה אותו לעמוד בראש ועדת הקרדינלים שמתוכם ממנים את האפיפיור.
מה עוד ניתן להגיד על השחקן הענק הזה? יותר נכון בואו ונשאל, מה לא נאמר? סוס מת, מבייש את בכרותו, עסקן וכן הלאה. אבל זהבי? אותו שחקן שהוא שילוב של הקרח של דורון שפר והוירטואוזיות של עודד קטש, לא קורא עיתונים ולא מקשיב לפרשנים. בזמן שאנחנו גרסנו עוד כמה פסטלים לאור משחק לילה במונדיאל שבקטאר, הוא תכנן כיצד הוא מגיש את הנקמה שלו חמה וטעימה. צמד ועוד צמד ועוד צמד, בדרך למנה השנתית הרגילה שלו, זו שגורמת לאווירון לצעוק בלילה לתוך הכר "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".
אם בעצירת הזמן עסקינן, אזי, אני מניח שאני מדבר על ליבם של כל רבבות חבריי ליציעים, כשאני אומר שה-3:0 לא ריגש אותנו כמו העובדה שזה הרגיש לכמה רגעים כמו משחק שישבור את המיתוס של השישייה המפורסמת עם אותה רביעייה פרטית מיתולוגית של הקרדינל. יענקל'ה צריך היום להכניס יד עמוק לכיס ולהעניק בונוס חסר תקדים לרועי משפתי, שבזכותו זה נגמר רק שם ולא בתוצאה שתיזכר לשנים רבות. האמת? כשאני חושב על זה, לא זכור לי מהלך מעניין חיפאי שאתגר את דניאל פרץ. הבינלאומי הצעיר קיבל כרטיס לשורה הראשונה בהצגה של זהבי ושאר חברי הקונקלווה שלו. חד צדדיות כזאת קשה לזכור עוד מהימים שלפני מרקו בלבול. וכמה זה ראוי כשאיגוד השופטים שולח שופט חד כמו גרינפלד, שכמה דמויות מאיימות ביציע הכבוד לא עושות עליו כל רושם.
יחד עם זאת, אליה וקוץ בה. אל יתהלל חוגר כמפתח. בכל זאת ובסופו של יום, על אף האופטימיות והעובדה שבפעם האחרונה בה הירוקים ניצחו אותנו בבלומפילד נחום גוטמן צייר את ד"ר חיסין על החמור, גורלנו אינו בידינו כאמור. יותר מדי נקודות השארנו על הדשא במשחקים טובים שלנו, ע"ע קריית שמונה, בעוד שהירוקים במשחקים רעים שלהם צברו שלוש נקודות שוב ושוב. הקבוצה עדיין לא מאוזנת ויצחקי את קראנקה צריכים להשלים את חיזוק הסגל בחלון הנוכחי, שייסגר לו בעוד קצת פחות משבועיים. אם ישאלו הצמד הנ"ל אותי "סלים וארזה האהבל"?, אני אשמח לראות את המהירות הסוחפת של שבירו בסמוך למקום "מושבי" (מי יושב בשער 11?) ביציע. מי ייתן וזה יקרה אם ירצה האיזי. כאפילוג, רק נגיד, שביום שבת אנחנו נגיע לביקור אצל האדומים - ואת זה אנחנו תמיד אוהבים.
הכותב הוא אוהד מכבי ת"א (ואינו המגיש טל ברמן)
