אנתוני וארן כבר הגיע לארץ המובטחת. 15 גולים ועוד 5 בישולים בעונת 17/18 במדי בית"ר ירושלים הפכו אותו מחלוץ אלמוני שנדד בין הליגה הראשונה לשניה לחלוץ לגיטימי בקבוצה גדולה בליגת העל. מאז הוא לא הצליח לשחזר את אותם מספרים, אבל רשם עונות לא רעות בהפועל ב"ש לפני שעבר בקיץ 2022 לבני סכנין במטרה לחזור ולהיות שחקן מוביל.
האזינו לראיון:
שם הכל נעצר. פציעה שהסתבכה השביתה לזמן ממושך ועד היום הוא לא הצליח להתאושש. בראיון ל"ליגה אחרת", הפודקאסט של יגאל גולדשטיין, הוא מספר לראשונה על הרגעים הקשים מחוץ לכדורגל, מערכת היחסים עם רוני לוי וגם הפרשה בה הופץ סרטון אינטימי שלו.
מה אתה עושה כיום?
"עדיין בשיקום. קרעתי את הרצועה הצידית בברך. קרעתי אותה גם לפני שבע שנים, ובגלל זה הסתבכתי עם הפציעה הזאת. ניתוח, שיקומים... בלי סוף. חזרתי להתאמן, לסגל עדיין לא חזרתי. דיברתי עם רופאים והם המליצו לי על ניתוח. הלכתי על זה, חשבתי שזה יעזור לי. היום אנחנו שנה וכמעט חודש אחרי הניתוח. הפציעה הקשה ביותר שהייתה לי בקריירה זו הפציעה ברצועה הצידית לפני 7 שנים. היה קרע מלא והייתי בחוץ שלושה חודשים. חזרתי כמו חדש, בלי שום בעיה. שיחקתי בבית"ר, בב"ש, בלי לחשוב על זה ובלי רגישות. מדי פעם היתה לו איזו מתיחה קטנה, כמו לכל שחקן. עכשיו הפציעה הזאת השביתה אותי לתקופה ארוכה מאוד".
שגרה של שחקן פצוע
"הייתי עדיין במסגרת קבוצתית כשהייתי פצוע. הייתה לי שגרה של יום בשיקום ויום בסכנין. זה היה ככה עד סוף החוזה בסכנין ביוני 2022. השגרה שלי כרגע זה לקום בבוקר וללכת לשיקום בעצמי, שאני משלם עליו ודואג עליו. חישוב מסלול מחדש? זה טבעי שזה עולה בראש, אבל אני רואה שיפור עכשיו מאז שהגעתי למכון שיקום. מרגיש הרבה יותר טוב. אבל ברור שזה קשה, זו שגרה חדשה. לקחו לי את הכדורגל בעצם. אבל אני מאוד חזק בראש ומתמודד, מאמין שבקרוב אחזור".
הרגע הכי קשה?
"זה לא רגע אחד, זו כל התקופה הזאת. באמת קשה לי. לקחו לי את הדבר שאני הכי אוהב בעולם, את הפרנסה שלי. זה לא פשוט להתמודד עם זה, אני לא חושב שכל אחד יכול. אני ממשיך ולא מוותר. זה קצת משפיע על הכל. אתה יותר עצבני... אתה לא אתה. זה לא החיים שבנית ושהיית רגיל אליהם. הכל שונה, בבוקר אתה לא קם באותן שעות. היום שלך לא מלא כמו שהיה לי כשהייתי תחת חוזה. זה עושה סלט בראש. משבר? כן, לגמרי, זו מכה קשה מאוד. אני אומר עכשיו - הכל לטובה, אבל בהתחלה לא לקחתי את זה בקלות. עם הזמן אני יותר רואה את זה ככה. זה סוג של דיכאון, לא מפחד להגיד את זה. זו לא בושה".
רואים אותך ברחוב, מה שואלים?
"שואלים 'איפה אתה משחק היום?'. זה באמת קשה, אין לי מה לענות. זה בא בפתאומיות, זה לא שהגוף שלי כבר זקן ואני לא יכול לרוץ ועשיתי את שלי. לא, ממש לא ככה. לא חשבתי שזה יגיע למצב הזה בחיים, בטח לא בגיל הזה. פרישה? ברור שזה עולה לראש כי זה נמשך מלא זמן. אבל אני לא רוצה לוותר עכשיו".
התקופה בליגות הנמוכות בצרפת
"שיחקתי ברמות הכי גבוהות בילדות שלי, בסנט אטיין, בקלרמון. הגעתי לגיל 18 ולא החתימו אותי, אז הלכתי לאוניברסיטה. למדתי גיאוגרפיה שלוש שנים. המשכתי לשחק בליגה הרביעית והחמישית בצרפת. בשנה השלישית הבקעתי 28 שערים. שיחקנו נגד קבוצות מילואים של מועדונים גדולים, אז ראו אותי, ואז חתמתי בבאסטייה מהליגה הראשונה. הופתעתי, כי כבר ויתרתי על החלום הזה. הייתי בן 22. יכול להיות שההבדלים היו יותר מדי גדולים, מהליגה חמישית לראשונה. זה כמו שתשחק בליגה ב' ומחר אתה חותם בסכנין. הפערים עצומים, ובצרפת זה עוד יותר. אז היה לי קשה מאוד. אחרי שנתיים באתי לישראל".
ההגעה לישראל
"לא חשבתי על להגיע לישראל לכדורגל, אלא כדי לבקר. לא הייתי פה לפני. הגעתי לאשדוד, בהתחלה היה קשה כי הייתי צריך לעשות עלייה ולקבל אזרחות, כי לא היה מקום לזרים. בסוף הקפיאו את דויד סולארי והכניסו אותי כזר שישי. אחרי זה התגלגלתי לליגה הלאומית, עשיתי שנתיים יפות בהפועל ירושלים, ירדנו ליגה, ואז חתמתי בבית"ר כי עשיתי עונה טובה. התחברתי מאוד עם האוהדים של בית"ר, מתגעגע מאוד לתקופה הזאת".
"יש לי סיפור שלא הרבה אנשים יודעים. בעונה האחרונה שלי בהפועל ירושלים הבקעתי 17 שערים, והיו לי הצעות מנתניה, אשקלון, כמה קבוצות... הייתי בחופש בצרפת, ואשקלון דיברו איתי, היו הכי רציניים. אמרתי שאני רוצה ליגת העל, זו המטרה שלי. סגרתי עם יובל נעים מילולית, בטלפון, ויום למחרת הייתי אמור לטוס חזרה לחתום, ואז אלי אוחנה ושרון מימר התקשרו אליי ואמרו שרוצים אותי בבית"ר. איך אני יכול להגיד לא? הקבוצה סיימה במקום השלישי עם דראפיץ' וברדה, זו הייתה חתיכת קבוצה. אי אפשר להגיד לא, אני יודע מה זה בית"ר. יובל כעס עליי אחרי זה, ראיתי אותו באיזו חתונה".
"העונה הראשונה בבית"ר הייתה עונה חלומית. העונה הכי טובה בפור. חדר ההלבשה? הכי מטורף שהיה לי בקריירה. שכטר, הבן אדם הכי מצחיק שפגשתי בכדורגל הישראלי. קונטה היה חבר טוב שלי. אני מכיר אותו אחרת לגמרי ממה שאומרים עליו. הוא בן אדם ביישן, מפחד לדבר עם אנשים ברחוב. אומרים שאנשים כאלה הם הכי מסוכנים. אבל הוא אדם טוב, אני אוהב אותו. הוא שחקן מבוזבז. גם בניון שיחק איתנו. אני זוכר שהייתי בן 15 והייתה לי חולצה של ליברפול שלו. זו זכות גדולה מאוד לשחק לצידו. הוא בישל לי את השער הראשון שלי בבית"ר. גדלתי עליו, הוא GOAT. אהבתי לשחק איתו. בכל משחקון באימון הוא רוצה לנצח, אם לא אז הוא הולך הביתה מבואס ועצבני. להיות ככה עם מנטאליות אחרת של ווינר זה מדהים".
מה קרה בין בני בן זקן לאלי טביב?
"אתה יודע שטביב אוהב להיות מעורב, זה לא סוד. אבל צריך לתת קרדיט לבני, הוא עשה עבודה טובה. גם אם הוא קיבל הוראות... הוא הביא אותנו לגמר גביע, למקום טוב בטבלה ראש-בראש עם ב"ש עד הסוף. אחרי בית"ר הוא נעלם, וזה היה מוזר לי. הוא עשה את העבודה השחורה, היה מגיע לו יותר קרדיט. טביב מעורב, אבל אנחנו השחקנים לא רואים את זה כל כך. רואים שהוא מדבר עם שחקנים ונמצא בחדר הלבשה. יש לו עין לכדורגל, אז זכותו".
המעבר לב"ש
"עברתי לשם בטרייד, חנן ממן עבר מב"ש לבית"ר. היה לי קשה עם המעבר, הייתי מחובר לבית"ר ולא רציתי לעזוב. יצאתי בבכי. אבל הגעתי לשם והאנשים מאוד חמים ואוהבים. אלונה בן אדם מקסים. יש שם אנשים טובים, אז היה לי קל להתאקלם. אהבתי גם את אבוקסיס מאוד, אדם אדיר ומאמן טוב. היה לי כיף בסופו של דבר גם שם. רוני לוי? הוא לא רצה אותי בבית"ר, והוא 'רדף אחרי'. התחלתי טוב עם אבוקסיס, הייתי מלך השערים, שמתי גול משמעותי במוקדמות הליגה האירופית. ואז רוני הגיע ומחק אותי, כמו בבית"ר".
"היה משהו בינינו? לא, לא יצא לנו לדבר. אני אוהב את הריחוק הזה בין שחקן למאמן. מעדיף לענות על המגרש. שמתי בבית"ר 10 גולים עד ינואר, כולל בגמר גביע הטוטו. בינואר עברתי לב"ש וכשהוא הגיע ראיתי שחור. עד שהתאקלמתי פה, כיף לי וטוב לי. חשבתי שאסור להסתכל על זה ככה, כי אולי בב"ש יהיה טוב איתו. היה אותו הדבר. אולי זה חוסר מזל, לא יודע איך להסביר. הוא לא עשה לי טוב בקריירה. תמיד הייתי מכבד אותו. אולי הוא לא מחזיק ממני מקצועית. לא חושב שיש לו משהו אישית נגדי. הוא המאמן, זו זכותו, אולי לא אוהב את הסגנון שלי".
לשחק לצד ז'וסוואה
"משוגע לגמרי. אבל כמה כישרון יש לבן אדם הזה. לא חושב שיש בן אדם אחד בקבוצה שלא רב איתו. הוא רב עם כולם, יכול לריב עם זבוב. הוא אחד השחקנים הכי טובים ששיחקתי איתם. מה שיש לו ברגל שמאל... זה כמו ערן לוי, רק קצת יותר זריז ופעיל. פעם בשבוע הייתה תקרית? כן. יוסי טיפל בו בצורה טובה. הוא יודע לטפל בשחקנים כאלה. רואים, למשל, מה הוא עושה עם שועה. אבל זה היה קשה מאוד, יש לו אגו מטורף, אי אפשר לגעת בו באימון. הוא באמת כוכב, אבל יש גבול. אם אני מאמן? לא יודע אם אני לוקח אותו. אין שחקן אחד מעל כולם, אתה צריך להיות טוב ולעשות את השחקנים מסביב עוד יותר טובים, הוא עשה הפוך".
איתמר שבירו
"כשרוני הגיע, הוא מחק גם אותו. הוא חבר ממש טוב שלי. שמח לראות שהוא מצליח בק"ש. מאמין שבסוף העונה הוא יהיה בקבוצה גדולה פה, או אולי באירופה. הוא ילד טוב, עובד קשה ומקצוען ברמות".
שון גולדברג
"שיחקתי עם שון גם בבית"ר, כשהוא פחות שיחק ואותו הדבר בב"ש, אבל הוא אדם כל כך טוב ועובד בשקט. אתה לא שם לב שהוא בחדר ההלבשה כי הוא עושה את שלו ולא מתלונן או בוכה. מגיע לו כל מה שקורה לו עכשיו. אני מופתע מהיכולת שלו כבלם. הוא שחקן טוב, מגן הגנה בטון ולא התקפי. אבל הוא לא שיחק בלם, אז ברור שאני מופתע. כל הכבוד לו".
מיגל ויטור
"מיגל מנהיג, התחבר ממש לקבוצה ולמדינה גם. הוא אוהב את ישראל, גם אישתו. זה כיף לראות. הוא חכם מאוד, יודע לשים את הגוף נכון ולשחק עם הנבדל".
המעבר לסכנין היה בגלל הצעה כספית טובה?
"כן, לא מפחד להגיד את זה. גם בגלל זה וגם בגלל מימר. הוא הביא אותי לבית"ר. אני מכיר את הבן אדם ואוהב אותו מאוד. גם בירם דיבר איתי, רצו לייצר קבוצה טובה. אז כן, הלכתי לשם, ואם לא הייתי נפצע הייתי שם מלא גולים כי באמת הייתה שם קבוצה טובה".
מה הפספוס שלך?
"קודם כל, בצרפת. כשחתמתי בליגה הראשונה, היו קבוצות בליגה השנייה שרצו אותי. אני חושב שהייתי צריך ללכת לשם קודם כל ומשם הייתי יכול לעלות. זו הייתה כנראה הטעות הראשונה שלי ואולי הכי גדולה שעשיתי בקריירה. אבל אי אפשר לדעת מה היה קורה. זה מה שיש לי בראש".
פרשת הסרטון האינטימי
"זה היה מאוד קשה כי הייתי בפריים שלי, הייתי בעונה הכי טובה בקריירה, בבית"ר. זה סיפור לא נעים וקשה. הייתי בחקירה בתחנת משטרה. פעם ראשונה שלי. אני לא איזה עבריין, אז זה היה קצת שוק בשבילי. הצלחתי בבית"ר, אז פתאום למצוא את עצמי במשטרה... זה היה קשה למשפחה שלי ולבת זוג. זה התפרסם שנה וחצי או שנתיים אחרי המקרה. הייתי אז בהפועל ירושלים, אז זה לא עניין אף אחד. מי מחזק אותי? כמה אנשים, המשפחה קודם כל, למרות שהם בצרפת. טביב, חיזק אותי הכי הרבה, לא ויתר עליי. אנשים בבית"ר רצו לוותר, רצו לשחרר אותי, אם לא טביב הייתי משוחרר. הוא ידע שלא עשיתי שום דבר פלילי או לא בהסכמה".
"אצילי ומיכה? לא דיברתי איתם, אני לא מכיר אותם אישית. ברור שזה עשה לי פלאשבקים. אנשים מחפשים את זה כי אלה שחקנים מוכרים, זה עושה רייטינג וזה מעניין. זה לקח אותי אחורה. זה פגע בי בקריירה, אגיד לך למה - הייתה לי תקופה של 2-3 חודשים בלי גול אחרי הסיפור. ודבר נוסף, היה משחק של הנבחרת במוקדמות היורו שהייתי אמור להיות מוזמן. המאמן חזן היה, לדעתי הוא היה הזמני, רצה לזמן אותי. הייתי בתקופה טובה, אבל ביטלו את הזימון, ומאז לא הוזמנתי. לא הייתה לי תקופה טובה כמו מה שהיה בבית"ר".
הרגע הכי טוב בקריירה?
"ההרגשה הכי טובה הייתה הגול בטדי בגמר הגביע נגד הפועל חיפה. הייתה רעידת אדמה באצטדיון. גם הגול בגמר גביע הטוטו נגד מכבי תל אביב היה טוב. גמר הגביע היה רכבת הרים, זה היה רגע הכי יפה אבל גם הכי עצוב, בגלל ההפסד".
יש לך תכניות לעתיד?
"לא כל כך אוהב לדבר על החיים האישיים, אבל אני גם בעסקי הנדל"ן, וגם פותח עסק משלי בקרוב מאוד - בגדים".
מי תיקח אליפות?
"מכבי חיפה. הם עוברים תקופה קשה, אבל לדעתי הם מעל הליגה. למרות ה-3:0 מול מכבי ת"א".
הזכיה של ארגנטינה במונדיאל
"מגיע למסי. לאמבפה יש עוד מלא שנים לקחת עוד".
5 רדיו - http://bit.ly/3DDuZf3
ספוטיפיי - http://bit.ly/3JTWsx5
אפל - http://bit.ly/3HmQOR2
גוגל - http://bit.ly/3XY7PrD
