אם תשאלו אוהד הפועל חיפה בתחילת העונה מה השאיפות והציפיות שלו מהקבוצה שלו, הוא לבטח יספק לכם תשובה די מינימליסטית. הוא יגיד כנראה שפלייאוף עליון זה מה שישמח אותו, שהתקדמות שלבים בגביע תוסיף התרגשות, שניצחון על היריבה העירונית בדרבי הוא מעל הכל ואם אפשר להוסיף גם כמה רגעי קסם במגרשים שונים ברחבי הארץ - אז מה טוב. כן, לזה אנחנו גדלים, זה מה שמביא אותנו לאיצטדיון, זה מה שמחבר אותנו אל הצבעים אדום ושחור. לשמוח ממה שיש, להתאכזב ממה שאין, להסתפק בתקציב ובמשאבים הקיימים, לפתח הרבה ציפיות בפתיחת השנה ולאסוף את השברים כשהעונה מתנפצת לה.
אז עד לפני ארבעה חודשים, הפועל חיפה מודל 2021/22 הייתה נראית נוצצת ומבטיחה. פתיחת עונה פנטסטית של אלון תורג'מן, אלן אוז'בולט וחבריהם הכניסה לקופת הנקודות 17 מתוך 27 עד המחזור התשיעי. החניכים של אלישע הציגו כדורגל אטרקטיבי ושמח ונתנו מקום לתקווה לקראת הסיבוב השני. אלא שאז, נוצר בקריית חיים כדור שלג שהתגלגל, והתגלגל. הצטבר וגדל. פציעה של תורג'מן הכניסה את החלק הקדמי לבצורת, תבוסה איומה בדרבי חשפה קרעים בהגנה, חיזוק מינימלי מאוד בחלון ההעברות של ינואר ומשם סיבוב שני רע עם ניצחונות דחוקים בבעיטות הכרעה על יריבות נחותות בגביע המדינה ותצוגות רעות בליגה. יכולת לא מספיק טובה, כמעט בכל שבוע, הובילה ל-13 נקודות בלבד מתוך 45 אפשריות נוספות ודרדרה את האדומים אל החלק התחתון של הטבלה.
למרות מחמאות כאלו ואחרות שבהחלט אפשר לאסוף מההפסד בדרבי, הוא עדיין הפסד נוסף בדרבי וקשה להסתיר את האכזבה הגדולה מהעונה הזאת. היכולת הטובה בשני המשחקים האחרונים, שהסתיימו בהפסדים ללא כיבושים (2:0 למכבי ת"א במחזור הקודם), מעוררת מחשבה על כך שאלישע לוי והחניכים שלו אולי ויתרו קצת מוקדם מדי. אולי כבר איפשהו בעמדת הראיונות שאחרי התיקו המאכזב מול סכנין בסמי עופר לפני המפגשים מול "רצף הצמרת", אולי אפילו עוד לפני זה.
אתמול בסמי עופר זה ניכר בפאניקה בלתי מוסברת שתקפה את החלק הקדמי של האדומים בכל פעם שהגיעו לרחבת ה-16 של מכבי חיפה. והאמת, פאניקה דומה לזו שנתקפו בה מול מכבי תל אביב בשבוע שעבר. 13 איומים (5 למסגרת) מול הירוקים, 12 איומים נוספים (גם מתוכם 5 למסגרת) מול הצהובים. 0 שערים. חוסר דיוק, בעיטות לשמיים, לחץ אטומי. חוסר ריכוז של סאקו טורה בדרבי, פנדל מיותר של בן והבה בשער הראשון של מכבי ת"א וחוסר ריכוז הגנתי במצב נייח בשער השני. ככה, הפסדים.
אז נכון, היה דרבי טוב. ונכון, הייתה יכולת לא רעה בכלל בבלומפילד. והיה בדרך איזה 1:5 חגיגי ודורסני על בית"ר ירושלים. אבל חומר השחקנים של הפועל חיפה צריך היה להוציא מהעונה הזאת יותר, אולי הרבה יותר. בכל הנוגע לליגה, או כמו ששדר ערוץ הספורט יונתן כהן אוהב לכנות אותם - "הלחם והחמאה", עליהם מרגיש שאלישע לוי וחניכיו ויתרו מוקדם מדי. הוציאו מסל הקניות תחת חוסר אמונה.
מעניין לחשוב על מה עוד ויתר מועדון הכדורגל הפועל חיפה בדרבי הזה ובכלל עונה הזאת, מעבר למה שכבר קרה על כר הדשא. בפוסט שעלה לפייסבוק כשעה אחרי ההפסד אתמול פרסם העמוד הרשמי של הפועל חיפה את תמונת ההרכב בדרבי בתלבושת הרטרו בצירוף הטקסט "רק רצינו להגיד לכם תודה". מעניין למי התכוונו שם בהפועל חיפה כשאמרו תודה. לשחקנים? באמת, על אתמול, מגיע להם. משחק הקרבה ולחימה על הדשא, כמה מהלכים לא רעים במרכז המגרש והחמצות כואבות מול השער של הירוקים.
ואולי התכוונו להודות לאוהדים? הרי באמת צריך להודות לאוהדי הפועל חיפה על "הזכות" שקיבלו - לשבת ביציע עם אוהדים של היריבה העירונית, לראות חנות מזכרות ירוקה מוצבת בקרוואן מחוץ ליציע במשחק בית של הפועל. אז בהחלט מגיעה תודה ענקית לקהל האדום שהגיע אתמול ושמר על היציעים אדומים. זאת הזדמנות להעריך ולהגיד תודה לכל אותם האוהדים היקרים שביוזמתם האישית לקחו את האחריות על היציעים לידיים ויצרו באופן אישי קשר טלפוני עם אוהדים מהעבר, עם חברים מהעבר, עם המשפחה. עשו מה שצריך בשביל לזכור ולהזכיר למי הכדורגל הזה שייך. לאוהדים.
וכמובן תודה על תלבושת רטרו בהחלט מרעננת ומרגשת, צעד יפה שאמור לקרב את הקהל. אבל חבל שלצערם של אוהדים רבים התלבושת הוצאה למכירה רק בכמות מוגבלת ורק בחנות פיזית בחיפה – כי להפועל חיפה 2022 אין חנות אינטרנטית אחת לרפואה עבור אלו שמעוניינים ללבוש עליהם, או על ילדיהם, מוצרים מקוריים של הקבוצה. החוסר בחנות אף גרם לאחרונה ללא מעט אוהדים להתחיל לרכוש מוצרים לא מקוריים של הקבוצה דרך עלי אקספרס. חבל. אפילו חבל מאוד.
נכון, העונה של האדומים-שחורים עוד לא הסתיימה. למעשה, היא עוד קצת רחוקה מלהסתיים. הפסימיים אפילו אומרים שצריך לאסוף עוד כ-6 נקודות כדי להבטיח את ההישארות בליגה, והיו דברים מעולם. האופטימיים רוצים ומרגישים את המקום בחצי גמר גביע המדינה. אם הפועל חיפה לא תפסיד לבני יהודה בסמי עופר ברביעי הקרוב (0:1 להפועל חיפה במשחק הראשון), היא תתפוס את מקומה בחצי הגמר ואולי עם אפשרות למפגש נוסף מול הירוקים אחרי שני ההפסדים במסגרת הליגה. אבל משהו בדרבי הזה סימל קצת יותר מעוד הפסד בדרבי, הוא גם הציף תחושות תסכול.
לקהל האדום מהכרמל מגיע קצת יותר ממה שהוא מקבל. ולא, אנחנו לא מצפים לכדורגל מסחרר או להצגות הירואיות בסמי עופר, זה יבוא כשזה יבוא. אנחנו מצפים ליחס קצת פחות קר, יחס של רצון ליצור מהסמל הזה משהו קצת יותר משותף. חולמים על קהל מאוחד ולא מפולג, על מועדון כדורגל שמנסה, גם לפחות לעשות קולות של מנסה, לרצות באמת לגרום לאוהדים שלו להתחבר לקבוצה הזאת. לרצות לבוא לראות אותה ולעודד אותה מתוך רצון ולא מתוך מחויבות בזמן משבר. מקווים להיפגש בחצי הגמר בבלומפילד, אדום עולה!
