אחרי שבועיים שחונים, של דם, יזע ודמעות, כל שייחלנו לו, מלבד תוצאה טובה, זה לראות משחק כדורגל מניח את הדעת ולראות את מכבי חיפה מתפקדת על המגרש, לסלק את תחושת הבעסה וחוסר האונים הממש לא ברור שתקף אותנו בשני המשחקים האחרונים.
בהרכב משני בעליל, חלקו מאילוץ וחלקו מבחירה מודעת, עלינו לרבע גמר ראשון מול אחת הקבוצות המייאשות בעולם, ערפדי מצב הרוח ומנקזי החשק לכדורגל של קורצקי. עם זאת ובכל זאת, הברומטר של מצב הרוח הירוק קפץ שתי מעלות למעלה, בשל התרחשויות הקשורות לענייני חלון ההעברות.
רק לפני יומיים דיברתי כאן על הצורך בזהירות והנחיצות של הבאת רכש משמעותי על מנת לרענן ולהעיר את החבורה הסחוטה של בכר. ואכן, עושה רושם שמכבי חיפה הנוכחית הפנימה היטב את מה שקבוצות עבר של המועדון לא השכילו להבין - גם הכשרונות הכי גדולים שיש לכדורגל הישראלי להציע לא יעזרו לך, אם הם עייפים, פצועים או מורחקים.
כולנו זוכרים את השנים שבהן דהרנו בדצמבר, גבה ליבנו בינואר ואז נשבר ליבנו במאי. פתגמי סרק כמו "אין שחקנים להביא בינואר" ו"הסגל הקיים מספיק טוב" וכמובן "לא נביא כדי להגיד שהבאנו", היו מנת חלקנו יותר מדי זמן. בכל עונה שבה היה לנו שלב בתים אירופי, נפלנו שדודים בישורת האחרונה. אולי הצניחה הזו ביכולת ובמצב הרוח בשבוע האחרון היתה באמת לטובה בהקשר הזה, הורידה את היהירות והאוויר החם וזירזה מהלכים שיתבררו, אני מקווה, כגורליים להמשך העונה.
גולת הכותרת בחלון הירוק (ובחלון הישראלי בכלל) היא, כמובן, הבאתו של מאוויס צ'יבוטה. במונחים ישראליים, רכש מוכח, כזה שדי ברור מראש מה ייתן - והוא ייתן הרבה. מעבר לפן המקצועי, עושה רושם שמדובר בסטאר רציני גם בחדר ההלבשה. אם אתם אחד משני האנשים בישראל שעדיין לא ראו את הסרטון שלו ושל דולב חזיזה כאן באתר, עשו לעצמכם טובה - קחו הפסקה מקריאת הטור, לכו ותראו אותו (בווידאו בראש הידיעה) ואז תחזרו. עד עכשיו אני צוחק לעצמי בלי קשר כשאני חושב על "גנב בקונגו".
עכשיו, חלילה לי מלרמוז שמישהו מכוכבי החלק הקדמי איננו מתאמץ, ממש לא. אבל נוכחות של קליבר כזה על הספסל לא רק נותנת לנו עוד אופציה לריענון במשחקים שבהם הכל תקוע, אלא גם מספקת עוד קצת דלק ודירבון לכל שחקן לקבל החלטות חדות וטובות יותר על הדשא. תודות לעבודה המהירה והחדה של מכבי חיפה בחלון הזה - לכל שחקן במכבי חיפה, בכל עמדה, יש מחליף איכותי, ואין לאף אחד, כולל אף אחד, פריבילגיה לנוח על זרי הדפנה.
בעוד קנקנו של צ'יבוטה כבר תהוי למדי, על המגן הימני, מיקאל אלפונס, אנחנו לא באמת יודעים יותר מדי. גם הגיל המתקדם מראה שלא מדובר כאן באיזה פרוספקט לטווח הארוך. כמו כל זר שמגיע לישראל, מדובר בנעלם, ואנחנו נמתין בסבלנות לראות אותו על הדשא ולהבין מה יהיה הערך המוסף שלו עבור מכבי חיפה. בתור התחלה, אם יוכל לספק שני משחקים ברצף מבלי לנקוע/לשבור/לקרוע משהו בגוף, זו כבר תהיה התקדמות ושידרוג מקודמו ביש המזל בתפקיד.
בחזרה למשחק אתמול - עושה רושם שרוח המועדון, שמעוניין לייצר מלחמה על כל משבצת ולהעיר קצת את מי שחש יותר מדי בנוח אחרי סדרת הנצחונות הנהדרים, פיעמה יופי יופי בשחקנים. בלי אף אחד מטריו הכוכבים שלה, מול אחת הקבוצות הכי נוקשות וטקטיות בליגה, מכבי חיפה עלתה בפול גז, ועם אגרסיביות ונחישות עטה על כל כדור.
מעל כולם, בלט אתמול נטע לביא, במה שנראה כמו חזרה לכושר משחק וליכולת שאיפיינה אותו בעבר. רבים מאוהדינו הביעו באוזניי חשש שמא נטע לביא נשבר ולא יחזור עוד להיות השחקן שהיה לפני הפציעות. עוד חזון למועד, אבל לפחות בינתיים, נראה שהוא מתאושש בהדרגה ואופי הברזל שלו משרת אותו נאמנה. עדיין לא מאה אחוז, פיזית וטכנית, אבל זה בהחלט כיוון חיובי. מה שחשוב, שבכר מבין היטב שאסור לשחוק אותו יותר מדי והשילוב שלו צריך להיעשות בטפטופים. ואיזה יופי של שער...
את השער השני כבש נטע, כאמור, אבל מי שפתח את המסכת היה, מי אם לא, דין דוד. אמנם הוא שיחק אתמול בכנף שמאל, אבל את הכסף הוא מביא גם אם תציב אותו כבלם אחורי. מהון להון, זה היה השער ה-18 של דין דוד השנה בכל המסגרות. טפו טפו, רק שימשיך ככה.
ציון מיוחד לשבח ניתן גם למאור לוי על משחק מלא באנרגיות, פיזיות טובה וגם בישול יפהפה לדין דוד. אחרי המשחק הנוראי שלו מול בית"ר, זה היה נראה כאילו מאור לוי יהיה חייב לצאת להשאלה, ושהוא לא עומד בסטנדרט של שאר שחקני הספסל במכבי חיפה. עושה רושם שהעקשנות של בכר והעבודה הקשה של מאור לוי מחוץ למגרש ועליו משתלמת, והוא מציג יכולת שמעידה על עבודה קשה לשיפור כל הפרמטרים בהם הוא פחות טוב. הוא עדיין פחות טוב, בעיניי, מהמתחרים שלו על עמדות האמצע (עם שובם של נטע וג'אבר, חתיכת מלחמה יש שם... ), אבל הוא בהחלט הולך ומתבסס כשחקן רוטציה לגיטימי בקבוצה שרצה חזק.
מוחמד אבו פאני נראה אתמול, תודה לאל, כמו מוחמד אבו פאני, מחמוד ג'אבר ורודריגס שבו לחיינו בסערה, ההגנה הייתה בסדר גמור, משפתי בעוד הצלה סופר חשובה מראה שאין יותר מדי הבדל ברמה בינו לבין ג'וש כהן, והחבורה בירוק השאירה מאחור את שני המשחקים הנוראיים בליגה. כדור השלג, אם היה סכנה שייווצר אחד כזה, נעצר אתמול.
זה נראה כמשחק קל, אבל הוא היה קל רק כי עשינו אותו כזה. זה ממש לא דבר של מה בכך, לא בהתחשב בהרכב ולא בהתחשב ביריבה, שגם בשיא כושרנו הצלחנו בקושי לגרד ממנה ניצחון דחוק בסמי עופר. למעשה, מהרבה בחינות, הניצחון אתמול הוא כפול. לא זו בלבד שהוא עצר מומנטום שלילי, הוא גם ייצר עבורנו מרווח ביטחון די גדול לגומלין. כך, תתאפשר לשחקני מפתח מנוחה במשחק השני אי שם במרץ.
אז לפני מרץ, פנים קדימה לשבוע הבא - אשדוד ביום שני. בחזרה הביתה, אחרי שבוע נתניה. מול הקבוצה המאנית דיפרסיבית של הליגה, צפויות לנו בכורות מרגשות, תפאורה מושלמת ומטרה אחת סופר חשובה - להתחיל להניע מחדש את המכונה הירוקה לעוד רצף סוחף.
שבוע טוב וירוק לכולם.
נ.ב. ביום שאחרי חדרה, מנחם קורצקי צריך לשקול להיות גורו של דיאטות. סחתיין על הפיגורה. אפילו בתור שוער לא היה נראה ככה...
נ.ב.ב. למה זה טוב הקטע עם עוד משחק בגביע, בחיי שאני לא מבין... מוציא את העוקץ מהשלב הזה בענק.
