הפועל באר שבע קיבלה אתמול מאיתנו, האוהדים, הזדמנות לצאת לדרך חדשה עם אנרגיות אחרות. מה עשו עם זה איתי שכטר ויתר השחקנים? בזבזו אותה והביאו שוב לביקורות ברשתות החברתיות. אוהדי הקבוצה תמיד ביקשו רק דבר אחד - כדורגל שמח, לא יותר ולא פחות, השאר בונוס. אנחנו לא קבוצה מלאה בתארים אבל יש בנו משהו אחר שמלכד ומאחד סביב הסמל.
אנחנו האוהדים לא חיים באשליה כי העונה נבנתה קבוצה שיכולה ועתידה להגיע לשלב הבתים בליגת האלופות. אליפות זו לא מילה שחשובה/מעניינת אותנו, הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה הנאה, תנו ליהנות מהמשחק. תנצחו יותר, תנצחו פחות אבל תנו ליהנות. שכטר, שחקן אינטליגנט, ויתר השחקנים שתמכו באמירות שלו, טעו אתמול פעמיים: פעם אחת בתוכן הדברים ופעם שנייה בתזמון האמירות.
בעולם העסקים יש מונח ידוע שאומר "הלקוח תמיד צודק". אם האוהדים הגיעו לתסכול כזה, כנראה שזה לא קרה סתם. להגיד ש"לא הביאו לכאן את אמבפה", וש"לא נבנתה כאן קבוצה לאליפות", זה בגדר זלזול באינטליגנציה. אף אחד לא חשב שניקח אליפות. אנחנו למודי ניסיון בשנים האחרונות ויודעים מה צריך לקרות כדי לקחת אליפות. אנחנו רוצים לראות כדורגל!
תחת יוסי אבוקסיס היה קשה, לא היה קהל באצטדיונים, הסגל היה מינימלי אבל הייתה אמת, המאמן עמד מול המצלמה אחרי המשחק ושיקף את מה שהיה במגרש. עם יוסי הגענו להרבה יותר, עם הרבה פחות.
אחד הדברים הראשונים שמלמדים בבתי ספר לניהול משברים הוא שקיפות ואמינות. לא יכול להיות מצב שבו עומד רוני לוי בסוף כל משחק, ופשוט משרטט מציאות אחרת ממה שראו עשרות אלפי אוהדים. רוני, תהיה אמיתי, אל תמכור סיפורי אלף לילה ולילה, זה לא יעזור או יקדם את המערכת לשום מקום, רק יעמיק את חוסר האמון בין הקבוצה לאוהדיה. לא יכול להיות שמסגל כזה והשקעה כזו של אלונה אי אפשר להוציא יותר, כנראה שהחיבור פה הוא כמו בין שמן למים, וניכר שכולם מבינים את זה.
נקודה נוספת וחשובה שצריך להבין היא שהתסכול המצטבר העונה פוגע במותג שנבנה פה בהצלחה מדהימה בעשור האחרון. כדורגל הוא הנאה, שחרור, כיף, ריגוש, וכשזה לא מתקיים וקורה ההיפך, זה מרחיק, מתסכל ומדכא. וכן - זה ממש לא משנה אם המשחק ניגמר בניצחון 0:1 עם כדורגל רע.
אומרים ש – "Timing is Everything", העיתוי זה הכל. הפעם השחקנים טעו, לא ניתחו נכון את המציאות ובחרו במילים הלא נכונות. אנחנו הלקוח, ואם אנחנו חושבים שאתם לא מספיק טובים, תהפכו עולמות ותשנו את זה. בחיים לא נהיה אתלטיקו מדריד, לא צריך לספר לנו את זה, אבל לעולם נשאף להשתפר, להשתדרג, לשמוח ולשמח. בחיים לא אשכח את השמחה בסנט מרי או במהפך על אינטר, אלו רגעי אושר שניקח איתנו לכל החיים. אנחנו לא מבקשים רגעים כאלו, לא מצפים שזה אפילו יתקרב, אבל כן דורשים שתשחקו כדורגל, שכשלא הולך, אל תישנו בלילה ותנסו למצוא פיתרון כמו שכל אדם אחר יעשה במקצועו כדי לעמוד בציפיות.
יחד עם זאת ולמרות הכל, האוהדים קיבלו החלטה בוגרת ואחראית, במסגרתה יתמכו בקבוצה ולא משנה מה - כי זה מה יש ועם זה צריך לנצח. דבר אחד בטוח - טרנר יהיה חם, וייתכן שזו תהיה ההזדמנות האחרונה של הקבוצה לייצר חיבור חדש לקהל ולעלות על הגל העונה.
