לפני המשחק, היתה תחושה של מהפך באוויר: אחרי הכל, בשלושת הדרבים האחרונים - מכבי יצאה בשן ועין מול הפועל, בגמר הגביע האחרון היא נדרשה לשער בהארכה (ולפסילת שער) כדי לנצח ולהניף את התואר. אבל כנראה שלמרות התחושה הזאת, בסופו של דבר - תל אביב נשארת צהובה, גם הפעם. מכבי תל אביב ניצחה הערב (שבת) 2:3 את הפועל תל אביב בדרבי, והוכיחה שלמרות עונה לא משהו, לצהובים עדיין יש את הווינריות שזורמת בוורידים - ההגמוניה כולה שלה.
מכבי תל אביב לא היתה ביכולת שיא, גם לא בדרבי הזה. אבל איכשהו, היה לה את שאר הרוח כדי לקחת את הניצחון - ולשמור על השליטה בעיר. הקברניטים שלה: מעל כולם, דן ביטון - שהיה שנוי במחלוקת כשהגיע, אבל היום רקד על הדשא והוסיף שני בישולים (כולל אחד יפה במיוחד, בעקב, לשער השני של קניקובסקי). סטיפה פריצה הוכיח נקודה למאמן שלו, שלא כל כך האמין בו - ומעל כולם, ג'ורג'ה יובאנוביץ' שהפך ברגע לגיבור צהוב, עם שער ניצחון שהוא לא ישכח כל חייו.
הספירה, אם כך, נמשכת: השליטה של מכבי תל אביב במשחקי הדרבי - שהחלה באפריל 2014, לאחר אותו הפסד 3:1 אליו כולם חזרו לפני המשחק - תיכנס אל תוך השנה השמינית שלה. הפועל ת"א, גם במשחק שבו הצליחה לחזור פעמיים מפיגור והפגינה יכולת טובה מאוד, יורדת - בסופו של דבר - מנוצחת. וכנראה שמתוך כל ההפסדים שהיו לה בשמונה השנים האחרונות, את זה - היא לא תשכח עוד המון המון זמן.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה: שוב הפועל תל אביב יורדת מהדשא עם הפנים בין הידיים, שוב מכבי תל אביב יוצאת בחגיגות אדירות עם האוהדים שלהם. אבל מעבר לניצחון ולשליטה בעיר העברית הראשונה, מכבי קיבלה זריקת מרץ אדירה לעונה הזו: השילוב בין חילופי המאמנים, דרך החתמת ג'ורג'ה יובאנוביץ', ובסופו גם הניצחון הזה - הוכיח שמכבי לא מוכנה לוותר. ביום טוב, אפשר אפילו לראות את מאבק האליפות, למרות שיש לכך עוד זמן.
הכדורגל הישראלי, שוב, החזיר את כבודו האבוד בחלון הראווה שלו: 27 אלף איש ביציעים, משחק היסטורי ובלתי נשכח על הדשא. תצוגת תכלית. אבל לצד כל אלה, קשה שלא לחשוב על המהומות שלפני המשחק - הקטטות האלימות והמיותרות בין מחנות האוהדים, והעובדה שלפני המשחק, הדיון הוסט לעבר הודעות של המשטרה. עוד הוכחה שבכדורגל שלנו יש כל כך הרבה טוב, וחבל שניאלץ שוב - להתעסק בשלילי.
