התחושה באוויר ברורה וכבר אין איך להכחיש אותה: משהו טוב עובר על מכבי פתח תקווה. העולה החדשה מהלאומית, למי ששכח, חזרה בריאה יותר מליגת המשנה - והערב (שלישי) היא השלימה ניצחון שני ברציפות, 1:2 על הפועל חיפה, נצמדת לצמד המוליכות מחיפה ותל אביב, ומבהירה - אולי - שהיא גם המועדון השלישי בטיבו בכדורגל שלנו, לפחות נכון לעכשיו. ליאל עבדה, שהיה עד לפני שבועיים בעיצומה של הסאגה מול דינמו קייב, שוב כובש שער ניצחון בתוספת הזמן - ומראה שהוא לא רק שחקן, אלא גם שחקן דרמטי.
קשה להגיד שזה היה משחק טוב בשלמותו של המלאבסים: הפועל חיפה שלטה ללא עוררין במחצית הראשונה, וגם במחצית השנייה הגיעה לכמות הזדמנויות טובה - אבל גיא לוזון ערך את השינויים המתאימים, הכניס את תאי בריבו בהפסקה, כמו גם את מוחמד הינדי (שממש בנה את שער השוויון) - ובעיקר השאיר את עבדה, והקוקטייל הזה הניב לו עוד שלוש נקודות ואולי אפילו מקום מובטח בפלייאוף העליון העונה.
מנגד, המשבר בהפועל חיפה הופך להיות ממשי - וכואב: זהו כבר משחק חמישי של הקבוצה ללא ניצחון, ולמרות שבמידה רבה היה לה את המשחק הזה ביד, לאחר שהובילה והיתה יכולה גם להכפיל את התוצאה, היא שוב מסיימת אותו מאוכזבת. יש לה לא מעט כישרון בהתקפה, בדמותם של חנן ממן, נס זמיר, וויליאם אגאדה וגם הרכש החדש אלון תורג'מן (שהיה סביר ב-71 הדקות בהן שיחק), אבל גם סף שבירה נמוך - דבר שהיא תצטרך לטפל בו כדי להתחזק ולברוח מהתחתית.
ושוב - זה היה ליאל עבדה: הילד הזה, בעונת הבכורה שלו בליגת העל (למי ששכח), לא מפסיק לשבור שיאים, ולהוכיח שיש לו גם חוש דרמטי. זהו כבר השער השישי שלו העונה, הוא הביא לפ"ת לא מעט נצחונות כמעט במו רגליו, והוכיח שההתעניינות מצידן של קבוצות באירופה בהחלט מוצדקת. ואולי, כשחושבים על זה, אם ליאל עבדה רוצה לשחק באירופה בעונה הבאה - הוא בכלל צריך להישאר בפ"ת. בקצב הזה, מאוד יכול להיות שהלוזונים עצמם יהיו בהגרלת הליגה האירופית בשנה הבאה. יסדרו לו קל"ב.
