למרות התיקו נגד הפועל באר שבע, שקטע רצף של שמונה ניצחונות, מכבי חיפה תמשיך בדהירה שלה לאליפות. כי בשורה התחתונה, ראינו את פערי האיכות הגדולים של הירוקים על היריבה מבירת הנגב, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מנטלית. הם הצליחו לחזור מפיגור ואף היו שווים ניצחון, וזה ציון דרך חשוב לפני העצירה של ליגת העל בעקבות הסגר.
בצד הירוק, שוב ראינו את השיפור בהגנה של מכבי חיפה. אחרי שהתחילה את העונה עם 11 משחקים רצופים שבהם ספגה לפחות שער במשחק, היה ברור שהבעיה הגדולה היא הגנה - בהמשך ישיר מהעונה שעברה, אז זה גם עלה לה באליפות.
בהמשך למשחקים האחרונים, ראינו גם אמש את הרביעייה האחורית של ברק בכר משתדרגת - ותעיד על כך העובדה שהיא סופרת שתי ספיגות בלבד בתשעת המשחקים האחרונים. ניתן לזקוף זאת לזכותו של בכר, שהצליח אחרי לא מעט עונות מלוות בעיות לייצב את ההגנה הבעייתית. במיוחד אהבתי לראות את בוגדן פלאניץ' ורז מאיר, שהציגו משחק טוב מאוד גם נגד יריבה ראויה כמו הפועל באר שבע למרות ההתחלה הפושרת שלהם בליגה.
ומההגנה, לחלק הקדמי. קשה היה להתעלם מכך שצ'ארון שרי לא ממש הגיע למשחק, אולי בגלל הפציעה שבגינה היה בספק אליו, אבל בהיעדרו - דולב חזיזה, למרות לא מעט איבודי כדור, היה שם כדי לקחת את המושכות. והוא ללא ספק היה ה-איש של מכבי חיפה במשחק הזה מבחינה התקפית. כל ההזדמנויות, וגם השער, הגיעו כתוצאה ממסירות מפתח שלו.
בצד האדום, ראינו קבוצה בינונית שנהנתה משני שחקנים שהיו פשוט רמה מעל המשחק. בראש ובראשונה, ז'וסוואה - שלמרות הפתיל הקצר שנגמר באדום מכוון, סיפק רגעי קסם כהרגלו והיה האיש שעל שמו רשומה הנקודה שבאר שבע השיגה, ולא רק בזכות השער שבישל. לצידו היה גם מיגל ויטור, שלמרות הפציעות הרבות שעבר, בעיניי הוא עדיין הבלם הטוב בליגה.
נצלול פנימה. ב-25 הדקות הראשונות מכבי חיפה הפעילה לחץ גבוה נהדר שהוביל לשליטה מוחלטת במרכז השדה העוצמתי שהעלה בכר, ואת ההתקפה הוביל חזיזה בצורה מדהימה. באר שבע הצליחה לחזור למשחק הודות למשחק הטקטי של יוסי אבוקסיס, שכלל קומפקטיות, צפיפות ואגרסיביות ששיבשו את המשחק של הירוקים. בדקה ה-40 זה השתלם לה, כשכדור רוחב של ז'וסוואה עבר דרך איתמר שבירו והסתיים ב-0:1 של תומר יוספי למרות מחצית עם יתרון קל של הירוקים.
במחצית השנייה, בכר ביצע שינויים נכונים שעזרו לקבוצה בהחזקת כדור ובאיומים לשער (1:10 למכבי חיפה במחצית השנייה). ושוב, חזיזה, מי אם לא הוא, היה האיש שמסר כדור נהדר ליאניק וילדסחוט - כדור שההולנדי בעט על לואי טאהא והוביל ל-1:1 מוצדק. בדקה ה-63, ומוקדם מדי לדעתי, אבוקסיס עבר למערך של שלושה בלמים עם באריירו בצד שמאל וקלטינס באמצע - דבר שנתן למכבי חיפה יתרון עצום באגפים. אלא שלמרות שהייתה שווה עוד שער במחצית השנייה, בסופו של דבר חיפה לא הצליחה להכריע את המשחק. ועדיין, אחרי שמונה ניצחונות רצופים - תיקו במשחק חוץ נגד באר שבע הוא ממש לא תוצאה רעה.
התוצאה אמנם מנחמת, למרות איבוד היתרון, אבל הפועל באר שבע קבוצה בינונית, והיא הוכיחה שוב שההבדל בין קבוצת אמצע טבלה ממוצעת לאחת שיכולה להשיג את הכרטיס לאירופה בסוף העונה - הוא בסך הכל שני זרים איכותיים (ז'וסוואה ו-ויטור).
בגזרת מכבי חיפה, רבות דובר על הבאתו המסתמנת של עומר אצילי - ואין ספק ששחקן איכותי כמוהו יכול להיות האקס פקטור של מכבי חיפה בהמשך העונה - אבל אותי מעניין מאוד מה יקרה כשהוא יצטרך לפתוח במקום אחד השחקנים הבכירים בקבוצה, דבר שיפר את האיזון בחדר ההלבשה ויהיה מבחן גדול נוסף לברק בכר.
מבחינה מקצועית, אצילי ככל הנראה יפתח באגף במקום שרי, שיזוז לאמצע - מה שיוביל לוויתור על שחקן עם אוריינטציה הגנתית יותר. לפיכך, מרכז השדה של הירוקים יהיה הרבה פחות אינטנסיבי ואגרסיבי כמו שבכר אוהב, דבר שבהחלט עלול להוות בעיה נגד קבוצות מהחלק העליון של הטבלה. יהיה מעניין לראות איך בכר יתמודד עם זה.
בכל מקרה, הדברים תלויים במכבי חיפה. אם בכר יידע להתמודד עם הפגרה הכפויה בעקבות הסגר ויצליח להחזיר את שחקניו לשחק באותה אינטנסיביות ומחוייבות - אני סמוך ובטוח שהירוקים, אחרי עשור כואב במיוחד, סוף סוף יצליחו להניף את הצלחת הנכספת.
