אחרי שנתיים רצופות בפלייאוף העליון, גם העונה קיוותה מכבי נתניה להיות המרעננת הרשמית של הליגה. מהרגע בו הפסידה בגמר גביע המדינה ועד שהחלה הליגה, כולם דיברו על כך שלמרות עזיבת עלי מוחמד, הרכש שביצע אייל סגל וכלל, בין השאר, את הבן האובד אלמוג כהן ואת רועי קהת ממכבי חיפה, יוביל את הקבוצה לכל הפחות לפלייאוף העליון. אך רצונות לחוד ומציאות לחוד. ערוץ הספורט מביא את כל הסיבות לכישלון של היהלומים.
1. הנפילה ברכש. במכבי נתניה יש היררכיה ברורה. סלובודן דראפיץ' מסתכל על שחקני הגנה ושי ברדה על שחקני התקפה. סקאוט המועדון עובר על דרישות המאמנים ומסנן לפי הצרכים. ברגע שהשמות עולים על הנייר, שני המאמנים מתכנסים וצופים ביחד. אחרי קבלת ההחלטה, השם או השמות הנבחרים עוברים למנכ"ל המועדון ניב גולדשטיין שבודק אם נתניה יכולה לעמוד בעלויות.
בקבוצה לא חסכו והשתמשו בכסף שנכנס ממכירת עלי מוחמד לבית"ר ירושלים כדי להעניק לאלמוג כהן חוזה ארוך טווח בשכר הגבוה ביותר בעידן אייל סגל. במקביל, גם קהת קיבל חוזה לשנתיים, רומן גולוברט נרכש מקפריסין תמורת 700 אלף שקלים (פעם ראשונה שנתניה רוכשת שחקן זר), בורחה הררה הגיע עם רזומה יפה מהליגה הספרדית השנייה ומיליון שקלים שולמו לרמה"ש על רון אשכנזי ועידן שדה, שהושאל חזרה לקבוצה ממנה הגיע. לזכות המאמנים ייאמר שהם הודו שנפלו ברכש ולקחו אחריות. מצד שני, מי שנמצא בראש הפירמידה תמיד חוטף.
2. ההגנה. את ההתקדמות של עלי מוחמד אי אפשר היה למנוע בשל הסעיף בחוזהו, אבל עזיבת ברנקו ורגוץ' היתה טעות. הבלם הקרואטי, שחתם באנורתוזיס פמגוסטה, מרשים באי השכן מאוד. ההחלטה להשאיר את טים הויבך, שלא מרשים ובחלק מהמשחקים היה פצוע או חולה, לא הוכיחה את עצמה. תוסיפו לכך את הטעות באי צירוף מגן ימני בכיר והאמון המוגזם בדולב אזולאי ותבינו שנתניה לא חיזקה את החולייה הכי בעיתית שלה. אם לא דני עמוס היציב, המצב היה גרוע יותר. נתניה הקבוצה השישית הכי חלשה בליגה מבחינת ספיגות שערים. לשם השוואה, בשנתיים האחרונות נתניה סיימה את העונה כולה עם 29 שערי חובה. היום, מחזור לפני סיום העונה הסדירה, נתניה כבר עם 31 ספיגות.
3. שינוי השיטה. מכבי נתניה העניקה לאוהדים שלה ובכלל לאוהדי הכדורגל הישראלי הנאה אין סופית בעונות הקודמות עם שיטת היהלום. המבנה היה ברור, כל שחקן ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות ובקיץ דראפיץ' וברדה החליטו לשנות. השניים, שכל מה שנגעו בו עד העונה הצליח, טעו בדרך. הם נזכרו לשנות בחזרה רק אחרי עשרה מחזורים. עד אז נתניה צברה 6 נקודות ב-9 משחקים, מתוכם ניצחון בודד על נס ציונה, שלוש תוצאות תיקו וחמישה הפסדים.
4. עיתוי ההודעה של סגל. 2.2.20. תאריך שייזכר במכבי נתניה. דווקא בזמן שהקבוצה נמצאת במומנטום, אייל סגל הרים ידיים. הודיע שנעלב מבתי הדין, שקשה לא להחזיק את הקבוצה לבד, שהביקורות שספג גורמות לו נזק ושגורמים כאלו ואחרים שהבטיחו לסייע כספית לא עמדו במילתם. "העיתוי היה לא נכון. הוציא לנו את האוויר", אמרו שחקנים בקבוצה. בשיחות סגורות סגל לא ראה את זה ככה. כמו תמיד, הוא העביר מסר מהלב, מהרגש, מהבטן. הוא הוציא את נתניה מתקופה חשוכה ומסוכנת לדרך חדשה ובריאה. משכורת בזמן, מחלקת נוער מתפתחת, תנאים שלא היו במועדון שנים, אבל בשורה התחתונה, גם הוא לא חף מטעויות.
5. הישראלים המובילים. גבי קניקובסקי, אלמוג כהן, גיא מלמד ורועי קהת. במכבי נתניה היו משוכנעים שהישראלים המובילים יוכלו להצעיד את הקבוצה להישגים. על הנייר זה נראה מבטיח, אבל בפועל, קהת מעבר לשיא, קניקובסקי סיים את הסיבוב הראשון טוב, אבל מאז לא בא לידי ביטוי, אלא רק בראש רשימת השחקנים שמקבלים צהובים. אלמוג כהן ספג ארבעה אדומים, כמו מספר האדומים שקיבל לאורך כל 9 השנים שלו בגרמניה. מצד אחד, הסטטיסטיקה של כהן בחילוצי כדור היא בין שלושת השחקנים הטובים בליגה, כמו גם מאבקי אוויר, אבל מצד שני, לכהן קשה להוביל שאין לידו שחקנים מובילים. גיא מלמד סיים את העונה שעברה עם מספר דו ספרתי של שערים+בישולים והעונה, עד עכשיו, לא מרשים. למאמנים של נתניה יש חלק גדול בכישלון, אבל אי אפשר להוריד את האחריות מהשחקנים הוותיקים.
