יובל אשכנזי הוא הרבה יותר מכדורגלן. זה כבר הפך לקלישאה לספר על המסע של הקשר מליגה א' ועד למכבי חיפה, אבל מי שהיה שותף לכל התהליך הוא מישל "פלאפל" נתנזון ז"ל.
האיש שלקח את אשכנזי תחת חסותו עוד כשהיה אנונימי, תמך בו כלכלית ומנטלית, ועזר לו לטפס כל הדרך אל הפסגה. השבוע לאחר מאבק במחלה קשה, נתנזון הלך לעולמו, ואשכנזי פירסם ברשתות החברתיות פוסט פרידה מרגש, שסיפר את סוד הקסם של הקשר ביניהם, זה שיצר את סיפור ההצלחה. הפוסט המלא לפניכם:
מישל היקר,
מרוב מילים לא יוצאות לי המילים. אני נחנק מבפנים. בכל זאת אני מרגיש חובה לכתוב ולשתף את כולם איזה בנאדם היית, מה עשית עבורי ועבור אחרים. לא סתם נפטרת ביום האהבה, היית אדם שמרעיף אהבה על כולם בלי סוף, נתת לכולם הרגשה שאתה אוהב אותם ורוצה לעזור להם וגם קיימת. בגלל זה אין אחד שלא אוהב אותך!
לא יודע אם זה קשור אבל נפטרת יום אחרי יום ההולדת שלי, שהייתה הפעם עצובה מאוד כי ידעתי שאתה לא יכול לתקשר איתי. בכל יום הולדת היית שולח לי הודעה:
haiom yom holadat!
Mazal tov!
והפעם לא קיבלתי כלום.
הסיפור שלנו התחיל לפני כמעט 8 שנים, אני בדיוק סיימתי גיל נוער והגעתי להפועל אזור בליגה א' ואתה בדיוק הגעת לאימון של הקבוצה, היית נראה כמו כוכב קולנוע יצאת מלימוזינה עם חליפה והצעת שטר של 200 שקל לכל שחקן שיצליח לתת גול מהקרן ונדהמתי.
יום אחרי זה קיבלתי הודעה בפייסבוק: ״היי, בוא ניפגש אני בתל אביב, מחר אני טס לניו יורק". זה היה בערב ליל הסדר ולא חשבתי פעמיים, כי זיהיתי את הבן אדם המיוחד שאתה מהרגע הראשון. כמעט 5 שעות דיברנו על כדורגל וסיפרת לי על האג'נדה שלך והמחשבות שלך על איך כדורגל צריך להתנהל ואז הגיעו גם השאלות הקשות, ניסית להבין אם אני חושב שאני יכול להיות שחקן בליגת העל, אם אני חושב שאני טוב והסברת בצורה הכל כך אופיינית לך, שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ועבודה קשה בשביל להתפתח ולהתקדם.
באותו יום הבנתי שנשלחת אליי משמיים, זה בדיוק מה שהיה חסר לי בשביל להתחיל מסע אמיתי. תמיד אמרתי לך שאני בר מזל שהכרתי אותך, לא סתם, יש לך חלק חשוב ומהותי בהתפתחות שלי כשחקן וכאדם, הלכתי אחרי המשנה שלך, האמונות שלך, המחשבות שלך והמטרות שלך בלב שלם, האמנתי ביכולות ובדרך שלך.
תמיד היית אומר לי שאני צריך להיות שחקן "אמיתי" לקח לי שנה, שנתיים והבנתי ששחקן אמיתי מבחינתך הוא שחקן מהיר, חזק, מבין את המשחק, בועט טוב, מוסר טוב וחסר פשרות, חשבת שאני לא מספיק טוב ואמרת לי שבשביל להיות שחקן "אמיתי" אני חייב לעבוד ולהתאמן על החולשות שלי, אז שילמת לי על מאמן אתלטיקה, מאמן כושר, וידאו, טכניקה כל מה שצריך בשביל ללמוד.
הצלת אותי, הרמת אותי, הגשמת לי חלום, נתת לי חיים טובים ומלאים יותר, משמעותיים יותר.
במסע הזה פרצנו מחסום אחרי מחסום אחרי מחסום והגעתי לליגת על. לימדת אותי דרך העולם שלך, דרך החיים הלא פשוטים שעברת וגם דרך השש בש, ששום דבר בחיים לא קורה בגלל מזל. המזל עם כולם, השאלה מי לוקח אותו ומי משתמש בו כראוי.
אומרים שבשביל להצליח מספיק בנאדם אחד שיאמין בך. אתה היית שם. הפסדת כסף, זמן ועצבים בזמן שאחרים היו מוותרים ומרימים ידיים.
החיים לא אותו דבר בלעדיך, כמה רצית לעזור ולהציל אנשים, אפילו את הכדורגל הישראלי רצית לשפר ולקדם. תמיד רצית להיות בראש הכדורגל בשביל להשמיע את התכנית המבריקה שלך, שהנה הוכחנו שהיא עובדת.
ברגעים האחרונים שלך נלחמת ולא ויתרת כי אתה עקשן, כמו שהיית בחיים, תמיד עמדת על שלך, על העקרונות והדעות החכמות שלך.
תמיד היית אומר לי שאתה תמות ביום שאגיע לנבחרת, זה לא קרה, לא הצלחת לשרוד למרות המלחמה הענקית שלך במחלה.
אני מרגיש חובה להראות לך שגם אני נלחם ושאני אעשה הכל בשביל להגשים את החזון והחלום שלך. אני מקווה להצליח להעביר את התורה שלך לילדים וצעירים שחולמים ושואפים להתקדם ולהצליח.
אז זהו, נשאר לי רק להגיד לך תודה.
תודה שלימדת אותי את התורה שלך
תודה שלימדת אותי להוריד את האגו לפעמים
תודה שלימדת אותי להיות צנוע
תודה שלימדת אותי להקשיב ולא לדבר כל הזמן
תודה שלימדת אותי להיות מודע לעצמי
תודה שלימדת אותי לעזור ולתת איפה שאפשר
הרשימה עוד ארוכה.....
אוהב אותך לעולמים, יובל.
