השבוע האחרון של הפועל באר שבע עמד בסימן פרידה. תליית הנעליים של מאור מליקסון היתה פחות משמעותית לגבי העונה הנוכחית, והרבה יותר סמלית כסוג של אקורד סיום לקבוצה הגדולה והדורסנית, ששלטה ללא עוררין בליגה לאורך שלוש שנים נהדרות בעשור הזה. ואם הפרישה היתה הרמז הראשון, הערב (ראשון) הגיעה עוד הוכחה שתם פרק: האדומים מבירת הנגב חוו הפסד נוסף, 1:0 מול הפועל תל אביב, במה ששוב הראה כמה היא רחוקה שנות אור משתי הקבוצות שיעלו מחר בערב, למשחק העונה בסמי עופר.
וב"ש באמת נראתה הערב כמו צל דהוי של הקבוצה הגדולה ההיא. מול קבוצה בינונית ומטה כמו הפועל ת"א, היא התקשתה לפתח את המשחק הרגיל או להגיע למצבים. קל לזרוק את קלף ה"מה היה אם", ולהיזכר בהרחקה התמוהה של בן שהר, אבל ספק אם גם הוא היה עוזר לבאר שבע בערב התקפי - כולל - כל כך חלש. לא רק מליקסון זז הצידה, אלא גם ה"מליקסוניות" התעופפה ממנה, ונותרו כמה ניסיונות עקרים - וז'וסווה, שנתן את המעט שעוד היה לה הערב.
מצד שני, מגיע שאפו גדול לניר קלינגר. המאמן המצולק לא זכה להמון קרדיט (בלשון המעטה) כשהגיע להפועל ת"א, ובטח לא קיבל תנאים אידיאליים לעבודה, אבל הצליח לייצב את המערכת בצורה מרשימה. הפועל לא משחקת כדורגל טוב - אין לה סגל שמאפשר כדורגל שכזה, אבל היא הצליחה לקחת את הנקודות, מול נס ציונה יריבתה לתחתית, מול חדרה שקצת יותר מעליה, והערב היא הוסיפה את הדובדבן שעל הקצפת עם ניצחון על באר שבע, שספק אם יריבותיה לתחתית יצליחו להשיג.
ושווה להזכיר גם את גיבור הערב: סטפן ספירובסקי, דווקא אחרי אותו חילוף מתוקשר בתבוסה בנתניה, אולי הוכיח שהמכה הקלה שקיבל בכנף הועילה לו. מאז, ספירובסקי כבש שער חשוב בגביע נגד קטמון מהלאומית, והוסיף שער היום - וגם משחק נהדר שהניע את כל ההתקפה האדומה. מצחיק להגיד, אבל התוצאה הזו אפילו מקפחת את המארחת - שיכולה היתה לכבוש עוד כמה שערים הערב, נגד הקבוצה הבינונית עד חלשה שפגשו בצד השני.
עוד ערב אבוד מסמל, ככל הנראה, עוד עונה אבודה להפועל באר שבע. גם אם זה ייגמר, כמו בעונה שעברה, באיזו הגעה ממוזלת לאירופה, אי אפשר כבר יהיה להחשיב את זה להישג. ההפסד הערב הוא השישי של הקבוצה העונה (כמות ההפסדים השנייה בגודלה בין ששת הראשונות, נתניה שפתחה את העונה בתחתית הפסידה פעם אחת יותר), וב"ש נראית רחוקה מאוד מבין הקבוצות שכביכול מתחרות איתה בצמרת.
והפועל תל אביב? היא עושה את שלה. כאמור, פתאום היא מוצאת את עצמה שתי נקודות מהפלייאוף העליון, אבל ברור שזו לא המטרה שלה. בזמן שכפ"ס, רעננה ונס ציונה ממשיכות לדשדש, האדומים של קלינגר כבר שמונה נקודות מהקו האדום, וקרובים מאוד להבטיח את ההישארות בליגה. וזה הרי מה שרצו מניר קלינגר כשהגיע. לא יותר.
