בשנים האחרונות, הכדורגל העולמי בכלל והישראלי בפרט לא ניחן בשחקנים רבים שניתן להגדיר אותם כסמלים, אבל אם תסתכלו טוב על הסגל של מכבי תל אביב תוכלו למצוא מספר שחקני בית שיכולים לענות על ההגדרה. שרן ייני ודור מיכה לובשים צהוב כבר שנים רבות וכעת תורו של דור העתיד לקחת את המושכות. דן גלזר, מתברר, עושה זאת בצורה הטובה ביותר.
הוא לובש צהוב עוד מגיל שש, עבר בכל המחלקות של מכבי ת"א, אבל את הפריצה הגדולה שלו דן גלזר עושה רק השנה, בגיל 23. "עברתי חמישה מחנות אימונים עד שנקלטתי ונשארתי עם הקבוצה הבוגרת", סיפר גלזר בראיון מיוחד ונרחב ל"מועדון כדורגל FC". "זה היה קשה מאוד, אבל אני שמח על המסלול שעברתי".
רצופה במכשולים
אז כמה ארוכה וקשה הייתה הדרך של גלזר? הקשר הסביר: "בניגוד ליונתן כהן, מתן חוזז ושחקנים אחרים שסיימו גיל נוער והצטרפו ישירות לבית"ר תל אביב/רמלה (כיום בת ים), היה לי סיכום עם ג'ורדי קרויף שאשאר בנוער עוד חצי שנה כי שיחקנו בליגת האלופות לנוער ורציתי לחוות עוד משחקים בינלאומיים. סיימתי ועברתי לבית"ר ת"א רמלה".
"במשחק הבכורה שלי, בדקה השנייה סובבתי את הקרסול, שיחקתי עד לדקה ה-70 בערך ובסיום המשחק התברר שקרעתי את הרצועות והייתי פצוע למשך שלושה חודשים", שחזר גלזר. "זה ריסק אותי, כי כשאתה נפצע במכבי ת"א יש צוות אדיר שעובד איתך וכשאתה ברמלה אז אין את המכשור הכי מתקדם ואין כסף לפיזיותרפיה אז שילמתי מכספי ושיקמתי את עצמי. זה היה קשה כי לא הייתה לי את האפשרות להוכיח את עצמי. בכל מקרה, היו לשחקנים מסלולים קשים יותר ממה שעברתי".
ויש גם סיפור על קבוצה מליגת העל שפשוט לא נתנה לו צ'אנס. "לא הרבה יודעים, אבל אחרי חצי השנה שעברתי ברמלה הגעתי לבני יהודה. היה כבר חוזה, השאלה לשנתיים ממכבי ת"א, אבל מהאימון הראשון רצתי מסביב ואפילו לא קיבלתי צ'אנס לשחק, עד היום אני לא יודע מה קרה שם", גילה הקשר. "בסוף חלון ההעברות אמרו לי שאני לא מתאים. חזרתי לרמלה והייתי ברומטר בקבוצה, הגענו למקום השלישי ואז מכבי נתניה נכנסה לתמונה".
ובנתניה, הקריירה של גלזר עברה למגמת עליה עם הגעה למקום החמישי תוך שהוא מקבל מקום של קבע בהרכב. "אני מודה על כל רגע שקיבלתי את ההזדמנות לשחק בנתניה תחת סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, הם שיפרו אותי המון ואני לא אשכח את זה אף פעם", אמר.
יסתיים באליפות שנייה ברציפות?
מפה לשם, גלזר נמצא בעיצומה של העונה השנייה שלו בבוגרים של מכבי ת"א, בה הוא שחקן חשוב בהרבה. הצהובים נאבקים ראש בראש עם מכבי חיפה על האליפות ובניגוד ל-2018/19 נראה שהפעם זה לא יהיה פשוט עבורם בכלל. "זו שנה עם הרבה מתח ותחרות ואני מקווה שנשמח בסוף", הכריז הקשר שגם החמיא לאלירן עטר, שסידר לבית"ר ירושלים ניצחון על הירוקים בתחילת השבוע: "שמחתי מאוד בשבילו, הוא חבר טוב שלי ואני רוצה שיצליח, כך שהיה לי כיף מאוד לראות אותו".
"ברור שיש תחרות. השנה יש ליגה תחרותית יותר מאשר בשנה שעברה", הכריז גלזר בביטחון. "בשנה שעברה היינו בשלב הזה עם שתי נקודות יותר מאשר עכשיו וההבדל הוא שחיפה הרבה יותר טובה, נותנת פייט אדיר וזה עושה את הליגה למעניינת יותר".
"כשיש קבוצה שנלחמת איתך זה מחייב אותך להציג יכולת יותר טובה. כמו שבקבוצה שלך יש שחקן שמתחרה איתך על עמדה ואתה צריך להיות טוב כדי לקחת את המקום בהרכב. זה מוציא את הטוב משתי הקבוצות", הסביר בנוסף וענה על הביקורת לפיה מכבי ת"א פחות טובה מאשר בשנה שעברה: "אנחנו מציגים קבוצה חזקה וקשוחה שקשה להגיע מולה למצבים. הבקענו הרבה וזה לא דבר של מה בכך, אולי בשנה שעברה הבקענו יותר, אבל קבוצות יותר מסתגרות נגדנו ופוחדות לצאת קדימה. אנחנו עובדים על פתרונות".
ואיך אפשר לשכוח שהעונה הזו נפתחה בכשלון חרוץ באירופה, כולל הדחות מול קלוז' הבינונית וסודובה האלמונית. "לא הופענו לאירופה העונה. למרות שהייתה לנו הכנה טובה, עם שני מחנות אימונים, ולמעשה היה לנו הכל", הודה גלזר. "בקלוז' היה חוסר מזל, היה קשה מאוד וההדחה מול סודובה הייתה פאדיחה, היינו צריכים לעבור אותם, אבל מתרכזים עכשיו בליגה".
סיפורים מחדר ההלבשה
מאז קיץ 2012, אז הגיע ג'ורדי קרויף, מכבי ת"א החליפה לפחות מאמן אחד מדי עונה, ואז הגיע ולדימיר איביץ'. אחרי האליפות הקלילה שהצהובים השיגו בהדרכתו ולמרות הדיווחים על התעניינות מצד קבוצות מעבר לים, הוא עדיין כאן ורעב להצליח. "איביץ' עובד על הפרטים הכי קטנים ומעיר על כל הדברים הכי קטנים. כלפי חוץ הוא המאמן הכי קשוח והכי מפחיד, בחדר ההלבשה הוא ג'נטלמן אמיתי", סיפר גלזר. "כל מה שאתה צריך ברמה האישית הוא יהיה שם בשבילך, יתעניין וישאל. איביץ' מפחיד, אנחנו צוחקים על זה בקבוצה שכשהוא צוחק אנחנו צוחקים, כשהוא כועס אנחנו כועסים".
"אחרי השער שספגנו מול הפועל חיפה איביץ' היה מאוכזב, אבל התייחס לזה ברמה המקצועית", גילה גלזר את היחס בסיום ה-1:1 המאכזב בשבת האחרונה. "הוא הראה לנו את הגול והטעות שהובילה וזהו. לא מעניין אותו כלום חוץ מהצלחת הקבוצה והפן המקצועי".
אגב קרויף, הגעתו למכבי ת"א סימלה עידן חדש של הצלחה וחלק ממנה הוא חדר ההלבשה החסום הרמטית. "לא הייתי לפניו אז אני לא יודע מה השינוי בדיוק", הודה גלזר וסיפר: "יש פה את כל מה שכדורגלן צריך, אנחנו מכוסים ומוגנים מהתקשורת. זה מתחיל מלמעלה, מהצוות והמנכ"ל, דרך חדר ההלבשה והשחקנים ששומרים על זה. יש תקריות, אבל אתם לא תשמעו על זה". על ברק יצחקי, שמסומן להיות המנהל המקצועי הבא של הצהובים אמר: "הוא בא לכל משחק, מדבר עם השחקנים. אנחנו מרגישים אותו. הוא נותן המון מהנסיון שלו ועוזר לנו מאוד".
ובשבוע האחרון, מכבי ת"א קיבלה חיזוק לאימונים: ערן זהבי. הכוכב והאקס מבלה בישראל בשל התפשטות נגיף הקורונה ושומר על כושר יחד עם גלזר וחבריו לשעבר. "אנחנו שמחים שהוא איתנו, התאמנתי איתו עוד לפני שעזב לגוואנגז'ו ואני מתאמן איתו עכשיו ומה שיפה זה שעדיין יש לו את אותה התשוקה ואותו הרצון", פרגן הקשר. "הוא עובד אותו הדבר ואפילו קשה יותר, גם כשהוא לא מתוכנן לשחק איתנו והוא רק מתאמן כדי לשמור על כושר. הוא בכושר טוב מאוד".
פרצופה של המדינה
ההצלחה של גלזר במכבי ת"א גם הביאה איתה קבלה חשובה במיוחד: מקום בנבחרת. שבע הופעות יש לו בקמפיין של אנדי הרצוג שאולי אפילו יסתיים בכרטיס היסטורי ליורו. "אני שמח מאוד שקיבלתי את המקום בקישור ומקווה להמשיך", הודה הקשר. "אנחנו נרגשים לקראת חודש מארס, רוצים מאוד לעשות את זה. החלום הכי גדול זה להצליח עם הנבחרת".
ביריבות של מכבי ת"א ומכבי חיפה יש עוד מיני יריבות - בין גלזר לנטע לביא. "הייתה לנו יריבות מקצועית עוד בנערים. שיחקנו בכל הנבחרות יחד ואני שמח שהוא השתפר בצורה אדירה. מפרגן לו מכל הלב", טען והוסיף: "יכול להיות שניאבק על חולצת ההרכב לקראת סקוטלנד, אבל כמו שאמרתי, תחרות מוציאה את המיטב".
בנוסף, גלזר סיפק הצצה קלה לשגרת היום שלו והדרך בה שומר על כושר: "אני עושה פילאטיס ויוגה באופן קבוע, היה לי פסיכולוג ספורט, אני עובד עם מאמן טכניקה כבר שלוש שנים. גם במכבי ת"א יש את כל האפשרויות, אני הולך לחדר הכושר לפני ואחרי אימון. חינכו אותי מהבית לעבוד קשה, לקחת בכוח את ההצלחה שלי ושמח שהצלחתי".
אגב, לגלזר יש שני אחים שמשחקים בבית"ר ת"א/בת ים, גם הם קשרים אחוריים. "אם נשחק שלושתנו ביחד, כנראה שמכבי ת"א לא תכבוש הרבה", התלוצץ.
והקשר לא מסתפק בקריירת הכדורגל וחושב גם מעבר: הוא לומד בקריה האקדמית אונו ועומד להשלים תואר בחינוך, חברה וספורט. "חשוב לי היום שאחרי. אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, כדורגלן מצליח זה לא ערובה לכל החיים. אני מתכונן", סיכם.
