משה דדש נחשב בצדק לאחד מיושבי הראש המיתולוגיים ביותר של בית"ר ירושלים, ונחשב לאיש עסקים ממולח במיוחד, שלעיתים סגר עסקאות על מפיות בלבד. בראיון ל"חמש באוויר" חשף דדש לא מעט סיפורים, מהחתמתו של ג'ובאני רוסו בבירה, דרך החזרתו של אלי אוחנה לישראל ועד מניעת מעברו של יוסי אבוקסיס ללא אחרת ממכבי תל אביב.
ג'ובאני רוסו, כידוע, הוא אחד הזרים המפורסמים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי ומוכר משנותיו בהפועל חיפה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ומכבי ת"א. בכל מקרה, עוד לפני שהגיע לבית"ר, מתברר שהקרואטי היה קרוב בכלל לאדום של הפועל תל אביב. דדש סיפר על המפגש הראשון עם הקשר: "הוא היה בקרואטיה, ולא ראיתי אותו משחק עד אז. טסתי לשם, ישבתי איתו בבית מלון ואמרתי לו שאנחנו מעוניינים שיבוא לבית"ר, אבל הוא ענה שיש לו סיכום עם הפועל ת"א".
אך דדש סירב להרים ידיים: "אמרתי לו שאם הוא עוד לא סגר איתם, יש על מה לדבר והתחלנו משא ומתן. אמרתי לו שיש לי הצעה טובה ושאני מוכן להכפיל את מה שנותנים לו". בנוסף, סיפר היו"ר לשעבר מה עזר לו לשכנע את הקרואטי: "הבאתי כסף מזומן לחתימה הראשונה, 100 אלף דולר בשתי חבילות. ומרוב שהוא הסתנוור, הוא לא ראה את החבילה השנייה, רק אחת של 50,000 דולר והתבלבל לגמרי. עשינו זכרון דברים וסיכמנו את התנאים בבית קפה, ואמרתי לו שכשנגיע לירושלים נחתום על הכל אצל עו"ד".
אך למרות הכל, העסקה ממש לא הלכה חלק: "בינתיים, רוסו התקשר למשה תאומים ולדרור קשטן מהפועל ת"א, והיו צעקות עד השמיים. אמרו לו שיתבעו אותו והוא פחד מאוד ורצה לבטל. אמרתי שאם זה מה שהוא רוצה, נבטל ואני אקח בחזרה את הכסף שהבאתי, אבל היה לו קשה לוותר על הסכום".
בנוסף, מסתבר שלדדש היה עוד טריק בשרוול: "בלי שהוא ידע, לקחתי את ההסכם שלנו, צילמתי העתק ושמתי אצלי בכספת. אמרתי לו שבארץ אני אתבע אותו, ושהוא לוקח סיכון יותר גדול. הוא התלבט והתלבט, ואמר בסוף 'תביא את מה שיש' וחתמנו בארץ אצל עו"ד מחיפה".
עם זאת, מקרה יוצא דופן היה עם סמל בית"רי אחר, אורי מלמיליאן: "הייתה לו בעיה עם המועדון שלא חתמו איתו על חוזה, והוא הפסיק לשחק. בדיוק התמניתי ליו"ר ואמרתי לו: 'בוא נשב ונדבר'. הוא ודוד שלו ברוכיאן באו אליי למשרד, והבהרתי לו: 'אני לא אוותר לך ולא אחתום לך על שחרור בשום פנים'. בתמורה הצעתי לו לחתום לשלוש שנים, ושירוויח כל שנה 60,000 דולר. ובנוסף, אני אתן לך10,000 דולר מזומן. 'תחתום איתי ונסגור עניין', אמרתי, והוא הסכים רק בתנאי שאף אחד לא יראה את המפית. זה מה שסיכמנו. כמה שנים אחרי זה, הוא סיפר לי שדרש את זה כי אם מנהל הקבוצה אברם לוי, היה יודע מזה, הוא היה מחבל בהסכם".
סיפור מסקרן נוסף שחשף דדש היה על החזרתו של אלי אוחנה ממכלן לבית"ר ירושלים, בסיוע כספי של מפיק הקולנוע יורם גלובוס: "נסעתי אליו לבלגיה אחרי שירדנו לליגה ארצית, והוא לא שיחק הרבה ממכלן. הוא אמר לי: 'שמע משה, אחד המאמנים לא אוהב אותי', אז אמרתי לו שיחזור לארץ. אוחנה אמר לי שירצו עליו 600,000 דולר. באתי לגלובוס ואמרתי לו שאני רוצה להחזיר לבית"ר את אלי אוחנה, שהוא לא ידע מי זה, וביקשתי 400,000 דולר. הוא נתן לי את זה ואמרתי למכלן שזה מה שיש לי. כן כן, לא לא. הם הסכימו, סגרנו שם את העסקה, אלי בא לארץ ואת ההיסטוריה אתם מכירים - עלינו ללאומית ולקחנו אליפות".
אך בעוד חזרתו של אלי אוחנה לבירה הפכה לסיפור חשוב בהפיכתו לסמל בית"רי, פרשה קצת פחות מוכרת הייתה שיוסי אבוקסיס כמעט עבר למכבי תל אביב, דבר שכיום נראה סוריאליסטי: "הוא כבר היה חתום במכבי ת"א של לוני הרציקוביץ'", חשף דדש. "דוד אמסלם היה חבר טוב שלו, ויוסי דרש ממנו שלא ייתן לי את המספר שלו, אבל ביקשתי מדוד והוא נתן לי. 'יוסי, אני לא אוותר לך. אתה חוזר לבית"ר ירושלים', הפתעתי אותו, אבל הוא אמר שהוא לא יכול לחזור כי הוא כבר חתם. גרמתי לו לבטל את החוזה ולוני הלך להתאחדות ותבע את יוסי על ביטול חוזה. קבעו שהפיצוי הוא 100 אלף דולר, שילמתי את זה במקומו והוא המשיך לשחק בבית"ר".
לסיום, דדש סיפר איך הצליח לדחות משחק נגד פלוריאנה ממאלטה, כדי למנוע משחקנים לשחק בערב תשעה באב: "הגענו למשחק ופתאום הסתבר שזה היה ערב תשעה באב וחלק מהשחקנים לא רצו לשחק. דיברתי עם הקבוצה היריבה וביקשתי לדחות את המשחק ביום או ביומיים, אבל הם לא הסכימו ואמרו שכבר מכרו את כל 5,000 הכרטיסים למשחק. הצעתי שאקנה את כל הכרטיסים, שמתי את כל הכסף במזומן, ונתתי להם גם קופסת סיגרים. הם דחו את המשחק ביום, וניצחנו שם 1:5".
