כל קבוצת כדורגל צריכה שיהיה לה שפיץ. חד ואימתני, כזה שמסוגל לייצר גול גם ממצבים קשים. איש הכרעה. ולבית"ר ירושלים של עונת 1994/95, הייתה נחוצה הכרעה שכזו. וכך, במחזור הרביעי של הליגה, הגיע לישראל חלוץ חיזוק הונגרי ששינה הכל, בהיסטוריה של בית"ר ושל הכדורגל הישראלי: אישטוון (סטפן) שאלוי.
ההונגרי, ובכן, ממשיך את פרויקט "חמשת הזרים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי", וניצב במקום הרביעי. מי יהיה בפסגת הדירוג? המשך יבוא...
ירושלמי אמיתי עם רגעים ליוטיוב
כשהוא הגיע לעיר הבירה, בית"ר הייתה אחרונה בטבלה. כשהוא עזב אותה, היא כבר זכתה בשתי אליפויות דורסניות במיוחד, והפכה לאחת הקבוצות החזקות שידע הכדורגל הישראלי מעודו. וכל זה, בהפרש של חמש שנים צהובות-שחורות, בהן היה מלך אחד לרחבה בטדי, שהוא אצטדיון הונגרי, ולכן נדרש לו אחד שהכיר את השפה.
"הייתה לי קבוצה עם רונן חרזי, איציק זוהר, אלי אוחנה ויוסי אבוקסיס", מספר מאמן בית"ר באותה תקופה, אלי כהן 'השריף'. "היה פיצוצים באימונים ושאלוי חשש למקום שלו בהרכב, אז הוא טרף את הדשא ונתן הצגות. גם כשהוא שיחק כקשר אחורי או מגן ימני הוא ידע לכבוש שערים כמו במשחקים נגד מכבי ת"א והפועל ב"ש בעונת האליפות. מרוב שהוא היה מעורב בהכל אנשים ראו ארבע שאלוי על המגרש. הוא היה מנהיג על המגרש ומעורב בחדר הלבשה, כישרון גדול. עם הזמן הוא הפך לירושלמי אמיתי."
אבל יותר מהכל, עבור האוהד הממוצע, שאלוי היה חלוץ של היילייטים - רגעים בודדים בתוך משחק שאפשר לבודד אותם, הרבה לפני שיוטיוב היה דבר בעולם. קחו כל גול טיפוסי של שאלוי: נגיחה בקשת מעל השוער מול באר שבע, מספרת קדמית נפלאה מול יפו, שני צעדים וסיומת מושלמת מול בני יהודה. הוא ידע להיות במשחק, אבל גם לצאת ממנו ולתת לכולם את התחושה שיש מי שיסיים. יש מי שיכריע.
העצבים באימונים של מספר 9
קור הרוח של שאלוי היה ידוע למרחוק, והוא נבע ב"מוב" אחד שספק אם זוכרים: לשחקני התקפה, כידוע, אסור לעצור לפני פנדל; אבל שאלוי ידע איך לפצח את זה. אם תראו כל פנדל של שאלוי, תראו שיש עשירית שנייה של הפסקה בין הריצה לבין הבעיטה לשער. בצ'אנס הזה, השוער נזרק הצידה - ושאלוי יכול לגלגל לפינה השנייה. זה קור הרוח, שאפשר לו להיות "תשע" שגם לבש תשע.
מאמן הפועל ב"ש, יוסי אבוקסיס נזכר בהונגרי: "יוצא לי לראות הרבה משחקים מהעבר ב-5GOLD לאחרונה בגלל ההסגר. יש שם הרבה משחקים שלנו, של בית"ר ירושלים מאמצע שנות ה-90. בדיוק בשבוע שעבר ראיתי משחק בו שאלוי בישל פעמיים בגאונות ונזכרתי איזה שחקן הוא היה".
"סטפן עשה דברים מדהימים במגרש", המשיך אבוקסיס, "הוא ידע לכבוש, לבשל ולעשות את השחקנים מסביבו טובים יותר. חכמת המשחק שלו הייתה בולטת, ללא ספק אחד הזרים הגדולים ששיחקתי איתם. הוא היה ווינר, אני זוכר איך הוא היה מפסיד באימונים ומתעצבן".
המורשת ממשיכה בארה"ב
59 שערים הוא הבקיע במדיה של בית"ר בישראל ובאירופה, והיה שותף לשתי אליפויות גדולות וגביע טוטו אחד, אבל בעיקר היה חלומו של כל אוהד שמביט על כדור שמתעופף ברחבה. זה האיש שאתה רוצה שיהיה שם. צחוק הגורל היה שדווקא "פינישר" ענק אחר, אלי אוחנה, היה זה שהראה לו את הדלת מבית"ר. את הקריירה הישראלית שלו סיים במכבי הרצליה, רגע לפני שחזר להונגריה לתמיד.
ומי שרוצה לדעת את גדולתו של שאלוי, יכול להסתכל היום על ה-MLS: הבן, דניאל, משחק בקנזס סיטי (לצידו של גדי קינדה), ומי שמתבונן במהלכים שלו בהחלט רואה את היסודות שהיו לאביו. חדות וכישרון, קור רוח ויכולת הכרעה. כזה היה סטפן שאלוי, מגדולי החלוצים הישראליים. ואין אוהד שישכח אותו.
