ההתחממות הגלובלית הביאה לכדור הארץ הרבה תופעות אקלים שלא ידענו עד היום. הקיץ חם יותר, החורף גשום יותר, השינויים קיצוניים יותר והקרחונים נמסים יותר ויותר. אבל כשעוברים מהירוק של איכות הסביבה לירוק של מכבי חיפה, מתברר שאפילו החזרה של הקבוצה לצמרת הליגה והתחממות המאבק על הצלחת מול מכבי תל אביב, לא הצליחו להפשיר את מרקו בלבול. ההפך. המאמן הירוק לחוץ מאוד לקראת היום.
זה נכון גם לגבי המאמן שיעמוד הערב באזור הטכני של הצהובים. ולדימיר איביץ' מגיע למשחק החשוב אחרי שעף מאירופה, הפסיד בגמר גביע הטוטו והודח בגביע המדינה. מה הפלא שאפילו הנתון המדהים של ספיגת שער אחד ב-16 משחקים לא גרם לו לחייך. ההפך, למרות קצב צבירת הנקודות המרשים, הוא עדיין במרחק הפסד אחד מהמקום השני. בקיצור, גם הוא מגיע לחוץ.
נתחיל מהצד הירוק. את מרקו בלבול אוהבים לא לאהוב בחיפה. הסיבות לכך רבות. בפן האישיותי יש בו משהו מאוד קר ומנוקר. הוא משדר ריחוק. שחקנים ועיתונאים שמכירים אותו מעידים שגם יחסי האנוש שלו לוקים בחסר. תוסיפו לזה כדורגל משעמם ומקובע בקדנציה הקודמת, ותבינו למה הכינוי שלו ביציעי סמי עופר הוא מקובלבול.
גם השנה זכה המאמן ללא מעט ביקורת מקצועית. ההרכבים שהעלה, החילופים שביצע והכדורגל שקבוצתו ניפקה בתחילת הדרך, גרמו לרבים לעקם את האף. למזלו, עם כל שלוש נקודות שצבר, הביטחון שלו ושל הקבוצה גבר, הביקורת דעכה והיום כבר יש מי שטוען שמכבי חיפה היא הקבוצה המלהיבה ביותר בליגה.
שלא נתבלבל, אפילו הניצחונות הרבים שלו העונה עדיין לא הפכו אותו לחביב הקהל. אומנם עם ההצלחה אי אפשר להתווכח והאוהדים הירוקים, שצמאים להצלחות, מקבלים אותו, אבל אין שם אהבה גדולה. ההפך. ללא אחוזי ההצלחה המטורפים העונה, המניות של בלבול בכרמל היו נשארות בגובה פני הים. מה שהופך את המשחק הערב לחשוב מאוד עבורו, ולא רק בהיבט של מאבק האליפות. הפסד שוב יגרום לרבים לעקם את האף. ניצחון והמאמן יוכל לאמץ את משפטו האלמותי של מנחם בגין ז"ל: "ואם יש יפי נפש שמעקמים את האף, אז שיהיה להם אף עקום".
המפגש מול מכבי תל אביב הוא הזדמנות של המאמן להסיר את כל הקופים מהגב, תרתי משמע. כדי שזה יקרה הוא חייב את שחקני החוד שלו חדים מאוד. זה נכון בכל משחק, וזה נכון שבעתיים מול ההגנה המצוינת של מכבי תל אביב.
חיפה לא תגיע להרבה מצבים, ואת אלה שהיא תייצר, היא חייבת לנצל. חזיזה, אולי השחקן המלהיב ביותר של מכבי חיפה העונה, חייב לנצל את האחד-על-אחד שלו, לחרוש את הקו ולהזין את שאר השחקנים בכדורי רוחב איכותיים. הוא גם צריך לחתוך לאמצע ולאיים על השער. יחד איתו בלבול חייב לקבל את אשכנזי הפורה הרבה יותר תכליתי ואת רוקביצה הרבה יותר ממוקד מול השער. ושום מילה על שועה.
בספסל השני יישב לחוץ נוסף. איביץ'. הסרבי הקשוח מתמודד עם מצב חדש מבחינתו וזה לא קל לו. אחרי שבעונה שעברה השאיר לליגה אבק, הפעם יש לו יריבה אמיתית במאבק על הצלחת. אם לא די בכך, למרות התוצאות גם הכדורגל של קבוצתו לא משכנע עד כה. ההגנה אומנם ברזל, אבל ההתקפה חלודה.
נכון, דווקא אחרי התיקו מול נס ציונה משהו השתחרר בקרית שלום ובשני המשחקים האחרונים הצהובים כבשו שבעה שערים, אבל עדיין לא ברור אם מדובר במקרה או במגמה. המשחק מול מכבי חיפה יספק לנו את התשובה. כדי שהיא תהיה חיובית, בדומה למכבי חיפה, גם כן יצטרך המאמן מספר שחקני מפתח בשיאם.
ראשון ברשימה הוא יונתן כהן. הקשר/חלוץ המחונן יצטרך לחיות את המשחק, לשחק עם הפנים לשער ולקבל הרבה כדורים על סף הרחבה, שם הוא מסוכן נורא. שחקן נוסף שיכול לשבור את השיוון הוא דווקא אבי ריקן שיודע לבוא מאחור ולאיים על השער מרחוק. האחרון הוא עומר אצילי שחוזר אט אט לכושר. הקשר המוכשר צריך להניע את הכדור מהר ולשחק לעומק. הוא גם יכול לסחוט לא מעט עבירות באזורים המסוכנים, שם יש למכבי תל אביב מספר בועטים מצוינים. למשל כהן, ריקן ואצילי.
אז מה יהיה הערב? חשוב להדגיש, המפגש המסקרן לא יקבע את זהות האלופה, לשם כך יש עוד המון נקודות בקופה, אבל הכדורגל הישראלי צמא למשחקים אטרקטיביים בין מכבי תל אביב למכבי חיפה, שיחזירו לו את ההילה. יש רק בעיה אחת: בעוד במשחקי העבר הגדולים בין שני המועדונים, כיכבו על הדשא כוכבים נוצצים, הפעם המאצ' אפ יופנה לקווים, ושם יעמדו כאמור שני מאמנים לחוצים, שלא לומר קרחונים שחוששים להפסיד. גם לכם זה מריח כמו 0:0 משמים?
