בדרבי הגדול בין הפועל חיפה למכבי חיפה היה הכל חוץ מכדורגל. התפאורה הייתה מושלמת, הקהל החיפאי השתוקק לראות משחק כדורגל ברמה גבוהה וכמובן שכל צד רצה שהקבוצה שלו תנצח, אבל היכולת פשוט לא הייתה מספיקה כדי לסדר הכרעה ולהפוך את ההתמודדות לבלתי נשכחת.
מכבי חיפה הייתה הקבוצה הטובה יותר במחצית הראשונה, בעוד הפועל חיפה הייתה צפופה מבחינה טקטית ובמיוחד סגרה טוב באגפים את כרים פריי, ולכן מה שקיבלנו בסמי עופר היה משחק חפירות. ההזדמנות הגדולה ביותר הגיעה ממצב נייח: כדור קרן, טעות של גיל אופק ואז בן אז'ובל פגע בקורה. במשחק בו הפועל חיפה לא פגעה במסגרת חוץ מהמצב הזה ומכבי חיפה רק שלוש פעמים לשער האדום, מקבלים את סיפור המשחק.
נכון לעכשיו, השחקן הבולט של מכבי חיפה זה פריי. מדובר באחד השחקנים הכי טובים שהגיעו לישראל בינואר, שחקן של כסף אמיתי. של תכל'ס. מדובר בשחקן נפלא שמשלב דריבל מצוין, טכניקה גבוהה ובעיקר מנסה לשחק לעומק ולהכריע את המשחק, אבל נכון לעכשיו מרגיש לי שמכבי חיפה נשענת עליו יותר מדי.
פריי יכול לשחק גם באגף, אבל לטעמי הוא יהיה מסוכן בשלישיית הקישור מתחת לחלוצים. מרקו בלבול ניסה להכריע את המשחק במחצית השנייה, אבל לא אהבתי את החילוף של ניקיטה רוקביצה בירדן שועה, הייתי משחק עם שניהם, נותן לפריי לשחק מתחת לחלוץ ומוותר על אבו פאני או פלקושצ'נקו.
כשאבו פאני ירד בסופו של דבר, פריי נשלח שמאלה, מכבי חיפה שיחקה עם שני קשרים באמצע וכשזה קרה, נוצר מסדרון להפועל חיפה והיא התחילה לנצל אותו. אפשרות נוספת היא לשחק בקו של ארבעה שחקני הגנה ובמקרה כזה להרוויח שחקן נוסף במרכז, שיהיה חזק ודומיננטי. החילופים לא יצרו שינוי במשחק של מכבי חיפה ואפילו הפכו אותה לחשופה יותר, במשחק המעבר הפועל חיפה קיבלה הזדמנות להכריע את המשחק, אבל היא לא הייתה ביום גדול ולא ניצלה זאת.
עבור מקסים פלקושצ'נקו זה היה משחק מאוד אמוציונלי ששיחק לראשונה מול הקהל אותו נהג לשמח. במחצית הראשונה הקשר היה עצבני ומתוך כך שיחק פחות טוב, היה פחות מדויק וגם קיבל צהוב, אבל בחצי השני היה רגוע יותר וזה בא לידי ביטוי.
גם את גיל אופק ראוי לציין. לא פשוט להגיע לסיטואציה כזאת שאתה לא מתוכנן לשחק ופתאום זוכה לקרדיט. שלישיית הבלמים גוננה עליו טוב, והוא עשה את העבודה שלו, אבל הפועל חיפה לא בחנה אותו כלל. שחקן נוסף שקיבל הזדמנות ובלט, בעיקר במחצית הראשונה, היה מוחמד אבו פאני. הוא הראה שיש לו איכויות של כדורגל ומגיע לו להיות שחקן במכבי חיפה.
מכבי חיפה הגיעה למשחק ללא ארנסט מאבוקה וזה בלט. היא הייתה פחות אפקטיבית בימין, אבל דווקא באגף הנגדי היה את רמי גרשון, שסיפק את המשחק הכי טוב שהיה לו בישראל. אמנם לא היה לו משחק גדול, אבל היה יציב, שיחק גבוה, היה משמעותי והראה שהוא יכול לשחק בעמדה הזאת.
ירדן שועה שוב עלה מהספסל במה שהרים הרבה גבות. אמנם מדובר ברכש יקר עם פוטנציאל, אבל מכבי חיפה, לטוב ולרע, זו לא בני יהודה. אלו לחצים אחרים, התמודדות ומטרות שונות והוא יצטרך להוכיח שהוא קרוץ מהחומר שמתאים לירוקים. הוא הוכיח פוטנציאל, אבל סבל מחוסר מזל עם הפציעות. ברגע שייכנס לכושר משחק, מכבי חיפה תהנה ממנו בסיכומו של דבר, שני המאמנים שבעי רצון מהתוצאה ואנחנו מאוכזבים ממה שראינו בדרבי הזה.
ומה הלאה? להפועל חיפה נותרו שני משחקים במאבק על הפלייאוף העליון- מול הפועל באר שבע ורעננה - והקרב העיקרי שלה על הכרטיס המיוחל הוא מול הפועל חדרה. אני מהמר שהיא תסיים בשישיה הראשונה משום שחדרה נשאבה למומנטום לא טוב ואיבדה נכסים חשובים (קווין טאפוקו ופרדי פלומן). היא אמנם הביאה חיזוק, אבל לא פשוט לאבד כל כך הרבה שחקנים. אם יש מגיע, אני חושב שהקבוצה שכבשה את מספר השערים הרב בליגה אחרי מכבי תל אביב, צריכה להיות בפלייאוף העליון.
