שלבי ההכרעה של העונה מתקרבים בצעדי ענק ובית"ר ירושלים נזכרה לשחק כדורגל בדיוק בזמן. החבורה של ניר קלינגר השלימה ניצחון שני ברציפות לראשונה מאז אפריל ונראה שדברים מתחילים להתחבר. הצהובים נמצאים כרגע בתנופה הגדולה ביותר מבין כל קבוצות התחתית, במיוחד לאור היכולת של הפועל ב"ש והצפיפות במרכז הטבלה, ואיכשהו הם יכולים להגשים את המטרה של קלינגר - פלייאוף עליון.
כמובן שזו תהיה הצלחה מבחינת הקבוצה מהבירה לנוכח העונה הקשה שעוברת עליה, אבל נראה שמשה חוגג והמאמן הוותיק הגיבו בצורה טובה. הרכישות התחברו כמו כפפה ליד והגיעו בכושר משחק טוב. פלומן הציג משחק תכליתי נהדר, ולצידו יוסי בניון, שכולם מיהרו להספיד אותו. הקשר היה מעורב בשני השערים ואני אפילו אגדיל ואומר שהוא היה הגורם המרכזי לשינוי של בית"ר המשחקים האחרונים עם עוד ערב נהדר. אפילו הקהל כבר מרגיש טוב יותר והחל לדחוף את הקבוצה בכל רגע נתון, דבר שכיף לראות לאור התוצאות שהם זכו לראות העונה.
בכל הנוגע למפסידה משכונת התקווה, זה לא נראה טוב. הכתומים מתרחקים מהמקום השני וגם חלום הפלייאוף העליון עדיין לא בטוח לגמרי. המשחק של קבוצתו של יוסי אבוקסיס היה רחוק מלהרשים, היו דקות טובות בתחילת המחצית הראשונה אבל לאחר מכן היא רק הלכה ודעכה, כשהשער השני הוציא לה את הרוח מהפרשים וחיסל את הסיכוי לחזור. מחאת האוהדים הייתה מכוערת, דבר שלא מתקבל על הדעת. השחקנים לא אשמים בשינויים של ברק אברמוב והקבוצה לא אשמה במחאת האוהדים ובקריאות הגזעניות. הגיע הזמן להשתחרר מהנושא הזה, אני מצפה ממנהלת הליגה לקרוא להם לסדר ואפילו לתפוס את האשמים בצורה פרטנית, דבר פשוט בימינו.
נמשיך למתחרה נוספת על מקום בפלייאוף, הפועל ב"ש. ראשית יש לומר שהמשחק בין האדומים מבירת הנגב לבין מכבי נתניה היה המשחק הטוב ביותר הערב. אבל בעיקר מכיוון הצהובים. נתניה שלטה במתרחש על הדשא, שיחקה טוב יותר והייתה ראויה לניצחון. כל מי שצפה במשחק נהנה מהקצב וממספר ההזדמנויות הגדול (10 מצבי הבקעה לנתניה). עכשיו נתייחס למפסידה הגדולה. נכון, המשחק אמנם נגמר בתיקו, אבל זהו תיקו שכולו הפסד. ב"ש הייתה זקוקה לנקודות אבל הם לא הגיעו לה, חנן ממן ומאור מליקסון, שאמורים להיות העוגן, לא היו מספיק טובים.
הקבוצה של ברק בכר סופרת ניצחון בודד בחמשת משחקי הליגה האחרונים וזה מעיד על ירידה במעמדה של האלופה בשלוש השנים האחרונות. עצם זה שקבוצה בסדר גודל כזה נלחמת על מקום בפלייאוף אומרת הכל. אלונה ברקת צריכה לעשות חושבים, שכן המקום בפלייאוף עדיין לא בטוח. מנגד, נתניה הוכיחה שוב כמה היא קבוצה נהדרת עם הרבה אופי. פאטוס בצ'יראי רשם עוד הופעה גדולה, הטריד את ההגנה של בכר בחלק גדול מהמשחק ורק חוסר מזל מנע ממנו עוד שער. היה תענוג לראות אותו, מדובר בשחקן נהדר וחכם שהבקיע גול גדול.
נעצור רגע ונדון במסע הרכש של מכבי חיפה, או במילים אחרות, "שובו של יענקלה שחר". רבים מתרשמים אבל לא אני. הקבוצה הצפונית לא הצליחה במיוחד עם שחקני הרכש בתקופה האחרונה. כשמאמן בוחר שחקנים הוא תמיד יעדיף שחקנים מוכחים שנמצאים בכושר טוב ושחקני הרכש של חיפה לא הגיעו בכושר מספיק טוב. זה הסיבה שמרקו בלבול גם לא יכול להשתמש בהם עדיין. אני מחכה לראות.
זאת שכן הצליחה עם הרכש דווקא הפועל רעננה הצנועה. אמנם ציפיתי לראות משחק תחתית טיפוסי עם הרבה מלחמה ורצון, ובסופו של דבר נתקלתי במשחק עם מעט מאוד התקפות ויצירת מצבים, אבל לפחות צפיתי בשחקן מהיר מאוד, שלא עומד במקום לרגע אחד. בעיני, הוא היה המצטיין היום ומדובר ברכש נהדר, אולי הטוב ביותר בחלון ההעברות. בכל הנוגע למשחק, כנראה ששתי הקבוצות איבדו את הסיכוי להתגנב לפלייאוף העליון. קצב צבירת הנקודות של גיא לוזון מאז שנכנס לתפקיד מוכיח שהוא עשה שינוי לטובה, אבל אתה מצפה מקבוצה מקבוצה ביתית שנלחמת על חייה להרבה יותר.
וכרגיל, נסיים עם הפתעת העונה, הפועל חדרה. אין לי הרבה מילים להוסיף על הקבוצה הזאת. מה שניסו אביטן עושה שם זה מדהים, הפתעה גדולה. לנצח את אשדוד במשחק שכל כך גורלי בשבילה, זה לא דבר של מה בכך. ומנגד, הקבוצה הדרומית כנראה בדרך הבטוחה לליגה השנייה. היא קיבלה הזדמנות להשיג ניצחון מול קבוצה שנפרדה מהרבה שחקנים וכשלה. זו תהיה הפתעה אם פ"ת לא תרד ליגה.
