מני וייצמן היה ידוע במשך שנים כמי שעומד מאחורי הפועל ת"א מבחינה כלכלית וניהולית, אבל כזה שעושה את הדברים בעיקר מאחורי הקלעים ללא כל תפקיד רשמי. עם חשיפת מסקנות הדו"ח, המפרקים הטילו על וייצמן את האחרית הכספית לכלל החברות מכיוון שלטענתם וייצמן היה הבעלים בפועל מתקופתו של רמון.
"פעולותיו של מני וייצמן קשורות קשר סיבתי ישיר לניהול החברה בחדלות פירעון הולכת ומעמיקה, לקריסת החברות וליצירת חובות העתק", נכתב עליו. "כעולה מחקירות המפרקים, וייצמן בחברה הוא בעלים בפועל, מנהל בפועל, בעל עניין בפועל. החל מתקופת רמון... המשך בתקופת כבירי.. בכל אלו וייצמן הוא המושך בחוטים, הוא המוציא והמביא, הוא הממליך ומנשל, המכתיר כתרים ומעבירם לאחרים. הוא שעומד אחרי למעשה אחרי פעילותה הפיננסית כלכלית של החברה. וייצמן הוא המנצח על התזמורת שלצלילה צועדת הפועל ת"א, בכל הליכי המו"מ במשך ארבע וחצי עונות. החל בכניסת רמון מול טביב, המשך בתקופת ניהול קצרה של בארי בן זאב והמשך בהחלפת בהחלפת רמון ע"י כבירי. בכל המשאים ומתנים לבעלות בקבוצה החל מתקופת רמון ואילך - ידו בכל ויד כל בו".
המפרקים גוללו את סיפור רכישת המניות מאלי טביב ע"י חיים רמון, כשלטענתם מאחורי רמון עומד ויצמן. "המניות שנרכשות מטביב במסגרת הסכם רמון-טביב מוחזקות בנאמנות אצל בא כוחו של מני ויימן, עו"ד יואב שניצר. אמון אינו משלם דבר עבור המניות וגם אינו מחזיק מניות בעצמו (בשום שלב)" נכתב בדו"ח. עוד טענו המרפקים כי ויצמן הוא זה שאחראי על הגעתו של כבירי ומי במעורב להעביר את הזכויות מרמון לכבירי.
בנוסף, לטענת המפרקים בכל ארבע וחצי העונות בהן הקבוצה פעלה אז העברתה לרמון ויצמן מעורב בעומק עמוק ומהותי בכל מה שקשור לעניינים הכלכליים.
וייצמן מפקיד בטוחות בבקרה ולטענת המפרקים אורליצקי קיבל בטוחות משמעותיות מוייצמן (19.65 מיליון בכל השנים) ואת הבטוחות הללו הוא הפקיד, בניגוד לבטוחות אחרות, במגירה שבמשרדו ולא בכספת המשרד. כך סיפר לדוגמה רו"ח חן פיאלקו ממשרדו של אורליצקי: "זה רק היה בעניין של הפועל ת"א, כי הגיעו צ'קים מאנשים שהם לא היו בעלי המועדון. כמו מני וייצמן, אוקיי? והוא לא רצה שזה כביכול איך שהוא יתגלגל, לא יודע. למישהו שישמע על זה, שיידע על זה".
וייצמן ערב אישית על חוזה מול משרד הכרטיסים "לאן" ולחוזה מול מכבי ת"א על רכישת בן רייכרט. וייצמן מעביר כספים לקבוצה, לעיתים מסתתר מאחורי גורמים שונים או שמעביר "לא ישירות", לעתים בכרטיס של כבירי, לעתים כהלוואות בעלים. גם בעסקת האיצטדיון בבת ים ויצמן מעורב. הוא ערב לעסקת האיצטדיון ולהלוואה מחברת קוגיטו, שבזכותה נכנסו לפרויקט הזה.
כך למשל עולה מחקירתו של כבירי:
עו"ד קוטלר: "אני אומר לך שבכרטסת שלך יש, כהשקעות בעלים שלך, גם כספים שמני ויצמן שילם, נכון?
ת: כן
ש: למה זה בצורה הזו?
ת: כי הוא קיבל משהו בתמורה ממני. תמורה לכסף. שום דבר לא בחינם.
ש: חשבתי שהוא תורם.
ת: ספציפית לנקודה הזו, שיעבדתי לו נכס אמנות שלי עד שאני אחזיר לו את הכסף".
לסיכום כתבו המפרקים: "ויצמן חייב ביחד ולחוד בכל חיוביהם של רמון וכבירי, וממילא בכלל חובות החברב. לא ניתן גם להתעלם ממעורבתו העמוקה של ויצמן בעסקאות בתקופת כבירי, אשר מהוות ניהול עסק בתרמית". המפרקים ביקשו מבית המשפט לחייב את ויצמן בסכך כלל חובות החברה: אחריות לגירעון תקופת הניהול של חיים רמון-50.3 מיליון ש"ח, אחריות לגירעון תקופת הניהול של כבירי- 71.6 מיליון ש"ח, בטוחות החל משנת 2013 ועד 2016- 19.65 מיליון.
