שנה וחצי חלפה מאז מאז הגיע דייויד בויסן לתקופה קצרה בבית"ר ירושלים, והוא מתקשה להשתחרר מהתחושה בה עזב את הקבוצה. הקיצוני, שהגיע כתקווה גדולה, לא התאקלם בבירה ועזב אחרי תקופה קצרה. מאז, הוא משתף בסיפורי "אלי טביב" את כל מי שחפץ לשמוע, והפעם היה מדובר בתקשורת בשבדיה, שם הוא משחק במדי הלסינגבורג.
"כל התקופה שלי בבית"ר הייתה משוגעת", הוא אומר, "אני יכול למצוא דוגמאות ספציפיות יותר משוגעות ממקומות אחרים שהייתי בהם, אבל כל החוויה בירושלים הייתה.... אני מספר את הסיפורים לחברים הכי קרובים שלי כי אנשים אחרים יגידו שזה רק אני ושהם לא מאמינים לסיפורים. אני מבין אותם, בגלל שאפילו אני לא הייתי מאמין שזה אמיתי".
מה השתבש בבית"ר. בויסן מסביר: "זה היה החוזה הכי טוב בקריירה שלי בהפרש גדול. אחרי כמה שבועות הבעלים, שגר במיאמי, התקשר למאמן ואמר לו: 'אל תיתן לשחקן הזה, הזה והזה לשחק יותר, אני רוצה שהם יעזבו כי אני רוצה למכור את המועדון'. אני הייתי אחד השחקנים. שחקן נוסף היה יוסי בניון. נשארתי בהתחלה כי הייתה לי משפחה שם וחלק גדול מהחיים שלי היה בישראל. היה לי חוזה גדול, אבל בסופו של דבר עזבתי. לא הגעתי לשם בשביל הכסף, אלא כדי לשחק כדורגל".
"כל יום היה משהו חדש", המשיך בויסן, "הייתה לנו קבוצת ווטסאפ בה נכתב הסגל למשחק הבא. השם שלי תמיד היה שם כי הם רצו שאעשה טעות כדי שלא יצטרכו לשלם לי את המשכורת. הם רצו שלא אופיע, אבל תמיד הופעתי. הדברים שלי לא היו בארון, בגלל שלא שיחקתי. אפשר להגיד שהבעלים ניצח במאבק נגדי. היה לי חוזה ארוך והשארתי את כל הכסף שם. הייתי יכול להישאר ולקחת את כל הכסף, אבל זה לא היה הסגנון שלי. הייתי צעיר מדי כדי להקריב את הקריירה".
