סלובדן דראפיץ' זכה לאין סוף תשבוחות מאיתנו ובצדק. מכבי נתניה היא המרעננת הרשמית של הליגה ואחת מהקבוצות שהכי כיף לצפות בהן. לאורך העונה, החבורה מעיר היהלומים מציגה כדורגל התקפי ונותנת מרווח בלתי מוגבל.
בעקבות כך, היא מקבלת יכולת שיא מצד כישרונות כמו דיא סבע, ערן לוי ואלחסן קייטה. יחד עם זאת, כשסלובודן דראפיץ' בסוף המשחק אומר 'נשאיר את המשחק הזה מאחור ונסתכל קדימה', הוא אומר בין השורות 'שגיתי'.
נתחיל מהפעולה הטובה, דראפיץ' הגיב נהדר להרחקה של קובי מור בדקה ה-14. דן גלזר הוסט לעמדת הבלם, ודודי תירם עבר לעמדת המגן הימני. בזכות השינוי, למעט התקפה מסודרת אחת של מכבי ת"א בדקה ה-45, האורחת הצליחה לעצור את ההתקפה היריבה ודני עמוס לא עמד למבחנים.
יחד עם זאת, דווקא בהפסקת המחצית, המאמן ביצע את הטעות שעלתה לו במשחק. דראפיץ' היה חייב להכניס עוד קשר לצד ניקו אולסק ואביב אברהם, שגמעו מרחקים ושיוועו לעזרה. במקום להזיז את דן גלזר לקישור, דראפיץ' בחר להחליף אותו, להחזיר את דודי תירם לעמדת הבלם ולהכניס את ויקי כחלון, שהוא מגן ימני בעל אוריינטציה התקפית. השינוי יצר למכבי ת"א יותר מרווחים וחשף את הגנת נתניה.
טעות נוספת של דראפיץ' את ברדה הייתה החילוף של אלחסן קייטה והזזת ערן לוי לעמדת החלוץ. דווקא בדקות בהן האורחת שיחקה על מתפרצות, היא הייתה זקוקה לחלוץ הגינאי, שהוא שחקן מהיר שיכול לשחק עם הגב לשער.
מי שהיו אמורים לפנות מקומם בהתקפה הם דיא סבע או ערן לוי, ולא קייטה שהוא השחקן היחיד שמתאים שיכול להפוך למסוכן בסגנון כזה. בגלל שני החילופים האלה, מכבי נתניה הזמינה התקפות של מכבי ת"א, הייתה אנמית בהתקפה ומוגבלת במתפרצות, במה שעשה למכבי ת"א חיים קלים בדרך לניצחון.
לא סתם ג'ורדי קרויף בסיום התנהג כג'נטלמן והחמיא לדראפיץ' על דרך המשחק של מכבי נתניה ב-10 שחקנים, מהסיבה הפשוטה שהבחירות של המאמן הנתיינתי שיחקו לידיים של מכבי ת"א, ועזרו לה לנצח.
מכבי ת"א - השלם גדול מסך חלקיו
75 דקות של חוסר סדר והרבה עצבים לעומת 15 דקות שהוסיפו הרבה ביטחון והשכיחו את הכל. מכבי ת"א הגיעה למשחק הזה במומנטום מצוין. החולצות המשובצות שידרו מסר משולב שלא שוכחים את העבר המפואר, אבל יחד עם זאת מביטים אל עבר העתיד.
עד הגול הראשון הצהובים שיחקו בלי סדר, ללא סבלנות ועם הרבה אמוציות ועצבים, וזאת למרות שהעיקרון הכי חשוב לדבוק בו זה הנעת כדור סבלנית ומסודרת. סגנון המשחק האמוציונאלי הוציא את ג'ורדי קרויף משלוותו, אבל אז הגיע השער ששינה הכל בדרך לניצחון.
מכבי ת"א ירדה מהמשחק הזה כשמעבר ל-3 הנקודות שהשיגה וצמצום הפער מהפועל באר שבע, היא קיבלה מרכיב חשוב שישרת אותה להמשך: ביטחון עצמי. הצהובים קיבלו בחזרה את הכובש המוביל שלהם, וידאר קיארטנסון עם צמד, את ברק יצחקי, שעלה כאס מהספסל ואת אייל גולסה, שחזר מפציעה והיה הברומטר במרכז השדה. כשהמאמן מקבל ביטחון מכך שהשינויים שלו עובדים, מלך השערים שוב קורע רשתות וגם שחקני הספסל פורעים שטרות, הדבר משדר מסדר מעודד לקראת המשך מאבק האליפות.
בשורה התחתונה, בתקופה האחרונה חסרו למכבי ת"א לא מעט שחקנים: ברק יצחקי, ארון שוינפלד, חוסה רודריגס, אופיר דוידזאדה, כריסטיאן באטוקיו, עומר אצילי, טל בן חיים הבלם, אלירן עטר כשגם וידאר קיארטנסון ירד לספסל לתקופה קצרה.
מאז חזרתו של אלי דסה, שהוכיח שאין לו תחליף במכבי ת"א, למכבי ת"א אין תלות באף שחקן, במה שמעיד על כך שהשלם אצלה גדול מסך חלקיו. מכבי לא תלויה בשום שחקן בחלק הקדמי שלה או בקישור, והיא לא צריכה להתחזק בצורה משמעותית בינואר, מלבד החלפתו של טינו סווץ סושיץ' המאכזב. מכבי ת"א עוצמתית, חזקה ומחוברת, וזה בדיוק מה שקרויף ייחל לו בשלב הזה של העונה.
בית"ר ירושלים: הקבוצה מעל הכל
הכישרון של שחקני בית"ר ירושלים, בפרט של החלק הקדמי, הופך את בית"ר ירושלים לאחת מהקבוצות הכי מלהיבות בליגה, כשמעל הכל בולט איתי שכטר. החלוץ נמצא בתקופה הכי טובה שלו מאז ימי הפועל ת"א וכאחד שאימן אותו במשך שנים רבות, אני יודע שמועדון ביכולות ובאופי שלו כמנהיג בחדר ההלבשה, מרוויח בגדול.
הריצה של הצהובים שחורים מרשימה במיוחד, בטח לאור העובדה שעידן ורד, אחד ממצטייני פתיחת העונה, פצוע וכלל לא בסגל. בין אם ירצו להצהיר על כך או לא, לבית"ר ירושלים יש חומר שחקנים שמסוגל לרוץ עד הסוף. חומר השחקנים הזה למד לנתק את עצמו מכל המסביב, כשהוא מוכיח שכרגע ביכולתו לנטרל את כל רעשי הרקע. בכל מקרה, אם בית"ר רוצה לזכות בתואר, ברגעי ההכרעה היא תהיה חייבת שקט.
ואי אפשר בלי התייחסות ליוסי בניון שנמצא במרכז תשומת הלב. המעבר של הקשר הוותיק לבית"ר ירושלים היה מהלך נכון מבחינת כל הצדדים, ואני חושב שכבר מתחילת הדרך השידוך הוכיח את עצמו, כשהוא זכה בצדק באהבת הקהל.
היום, לאור המצב שנוצר, על יוסי לשים את הקבוצה לפני טובתו האישית. בניון חייב לשים לכל הסאגה הזו סוף ולהחליט: או שאני נשאר, או שאני עוזב, בלי סימני שאלה וללא תחום אפור. רק ככה, הנוכחות שלו תהפוך ליתרון ולא למשקולת.
