המושבה ההולנדית במכבי חיפה מתרחבת והפעם עם הרכש הראשון של מו אלאך, בלם בשם אטיין ריינן, אבל לא ברור על איזה תקן הוא מגיע - שחקן זר בכיר וקבוע בהרכב או "סותם חורים" כזר שישי ותחליף לרמי גרשון ואליסון דוס סנטוס במקרה הצורך.
בהולנד מקווים שהאפשרות השניה היא הנכונה כי שם אפילו התפלאו שמועדון ישראלי גדול התעניין בו מלכתחילה. "מכבי חיפה לא רוצה לקחת אליפות?", אמר בתמיהה לערוץ הספורט העיתונאי המקומי פטריק הורסטן. רק אחרי שהסברתי לו את המצב של הירוקים בטבלה, הוא הופתע פחות מההתעניינות.
ריינן מגיע למכבי חיפה אחרי שנתיים וחצי בכרונינגן. ההולנדים כבר לא רוצים בו והוא מסיים חוזה בקיץ הקרוב, לכן מעדיפים לוותר עליו כבר כעת ולחסוך מעט כסף. מסתבר שבין המנהל הטכני של הירוקים, מו אלאך, לבין אנשי כרונינגן יש מערכת יחסים טובה כי אלאך שיחק בעברו במועדון, אבל ההולנדים שמחו שמכבי חיפה פנתה אליהם בעיקר כי רצו לשחרר את ריינן. "המצב שלו מאוד פשוט", אמר רון יאנס, המנהל הטכני של כרונינגן עם פתיחת מועד ההעברות בינואר. "החוזה שלו מסתיים בקיץ ואין סיכוי גדול שנחדש אותו. להכניס קצת כסף לקופה זו האפשרות הכי טובה, אבל כרגע אין עליו הצעות. הכל פתוח מבחינתנו ואנחנו מחכים לפניות". אז אלאך פנה וכרונינגן שיחררה.
ההולנדי, שבאפריל הקרוב יחגוג 31, נולד בזוולה ומתנשא לגובה של 1.89 מטר. הוא החל לשחק בקבוצה הבוגרת של זוולה בגיל 18, היה איתה בליגה השניה והשלים בסך הכל שש שנים במועדון, כך שעד היום הוא נחשב למעין "סמל" ואחד השחקנים שהקהל המקומי הכי אוהב. הוא שיחק 145 משחקים בקבוצה, כבש תשעה שערים והצליח לעשות את הפריצה הגדולה שלו במועדון נעוריו. ריינן בעצמו סיפר עד כמה הוא נשאר אוהד של זוולה: "גם היום כשאני גר בהארן (כרונינגן), אני נוסע כמה פעמים בשבוע לעיר. אי אפשר לנתק אותי מהמקום הזה, הסבים והסבתות שלי עדיין חיים שם. הקבוצה והעיר הם המשפחה שלי".
ריינן הצליח להתקדם מזוולה, אבל לא לפני שנאלץ להתמודד גם עם משברים ופציעות ובגיל 21 סבל מחוסר מזל משווע. הוא הגיע לאימון הפתיחה לקראת עונת 2008/9, אבל דקות ספורות לאחר תחילת האימון שבר את הרגל ונעדר כחודשיים, כשבמשך חמשת השבועות הראשונים היה מגובס. למרות זאת, הוא חזר לרוטציה במהרה והיכולת הטובה הייתה שווה בסופו של דבר מעבר לאלקמאר ב-2011 תמורת 100 אלף יורו בלבד.
הוא שיחק שלוש שנים באלקמאר, כולל בעונה בה ההולנדים פגשו פעמיים את מכבי חיפה בשלב הבתים של הליגה האירופית, אבל התקשה להותיר חותם ממשי ב-55 ההופעות שלו, בהן כבש גם שני שערים. "בכל התקופה שלו באלקמאר, ריינן יכול לסמן אולי שנה אחת במצטבר שהוא היה טוב", העיד הורסטן. "ברוב הזמן הוא נאלץ להתמודד בעיקר עם הביקורות והספקות מצד המאמנים והאוהדים. הוא היה איטי מדי, אולי אפילו פלגמטי (אדיש) מדי", אמרו עליו אז.
דוגמא חותכת לביקורת שריינן ספג מצד מאמן אלקמאר, חרטיאן ורביק, אפשר למצוא בקלות. למשל במחזור הרביעי של עונת 2012/13, אז אלקמאר התארחה למשחק חוץ קשה אצל פ.ס.וו איינדהובן, אבל 8 דקות בלבד מהפתיחה ריינן הספיק לקבל כרטיס צהוב שני אחרי שהפיל את אולה טויבונן והורחק. אלקמאר התגוננה יפה ונשארה בחיים עם 1:1 עד הדקה ה-54, אבל אז התפרקה והובסה 5:1. אחרי ההפסד, המאמן רתח מזעם ולא התבייש לתקוף את ריינן בחריפות ובפומבי: "זה היה כרטיס אדום טיפשי, אבל ההסבר שלו היה עוד יותר טיפשי. הוא אמר "כן, המאמן. לא הייתי מספיק חד". אמרתי לו "אם אתה לא מגיע חד למשחק כזה, מה אתה עושה עם חולצה של אלקמאר?". זה פשוט הגיע מכלום".
גם אחרי שחזר מההרחקה, ורביק החליט בתור עונש לא לתת לריינן את חולצת ההרכב במשחק שלאחר מכן מול רודה והחליף אותו בג'יליאנו ואיינלדום, אחיו הצעיר של ג'ורג'יניו ואיינלדום מליברפול. שלושה שבועות לאחר האדום והסערה ההיא, ריינן כבר חזר לשחק וזכה לאמון מחודש. "כעת מגיעה לו הזדמנות חדשה, כמו לכל אחד אחר", הסביר אז ורביק המאמן.
בהמשך העונה, אולי כי הרגיש צורך לחבק את ריינן אחרי הביקורת הקשה שהעביר כלפיו, ורביק פירגן לו לאחר ניצחון בגביע: "לא רק שהוא בלם טוב, הוא גם תורם להתקפה. הרבה פעמים היריבה לא שמה לב לבלמים שעולים ואת זה ריינן יודע לנצל וצריך לפתח עוד יותר. מהבחינה הזו הוא אפילו יותר טוב מניקלאס מויסנדר (בלם ורדר ברמן כיום שנמכר ע"י אלקמאר לאייאקס תמורת 4 מיליון יורו)".
ריינן היה שותף לזכייה של אלקמאר בגביע באותה עונה והשלים 90 דקות בגמר מול אותה פ.ס.וו, אבל בעונה לאחר מכן, שהייתה האחרונה שלו בקבוצה, הוא שותף רק ב-9 משחקים ונדמה היה שהוא בדרך הבטוחה למטה. דווקא אז הגיע המהפך. הוא עבר בחינם לקאמבור ונולד מחדש. ריינן היה שחקן הרכב מהרגע הראשון ואחרי שכבש במחזור התשיעי מול הירנביין, החל הרומן שלו עם אוהדי הקבוצה.
"ריינן היה בכל מקום. מתקל, מכוון את השחקנים האחרים, לוקח אחריות ומגלה מנהיגות", נזכר העיתונאי הורסטן בשנה של ריינן בקאמבור. "הסיבות להצלחה שלו היו ברורות וגם הוא לא התבייש לספר את זה באותה תקופה - הוא קיבל קרדיט מלא מראשי המועדון ועד המאמן, שפינה לו את משבצת הלידר ובקאמבור הוא באמת הפך לסוג של מנהיג על הדשא. זה הגיע באופן טבעי כי הוא היה אחד השחקנים המנוסים בקבוצה".
כשקאמבור קיבלה בחינם את ריינן מאלקמאר, חלק מכלי התקשורת פירגנו להנהלה על המהלך החכם. "אחרי הרפתקאה לא מאוד מוצלחת באלקמאר, הבלם חזר להיות שחקן בעל ערך בקאמבור", החמיאו לו ב-"דסטנטור" ההולנדי. "יכול להיות שקבוצות אחרות חלמו בזמן הזה?", נכתב ב-ADL. בהולנד מעידים שהוא אמנם לא מהיר, אבל מסוג הבלמים שכשיש להם שטח הם יודעים לטפל בכדור ולצאת איתו קדימה לכיוון הקישור בשקט.
בגיל 27 ריינן הגיע לכרונינגן, הקבוצה הרביעית בקריירה שלו בסך הכל, מה שמעיד על יציבות מסויימת (מלבד העונה בקאמבור, ביתר הקבוצות שיחק מעל שנתיים). אחרי שנרכש תמורת 400 אלף יורו וחתם לשלוש שנים, המועדון רצה לשחזר עימו את ההצלחה הגדולה עם אריק בוטגין, שנמכר לפיינורד עבור 2.25 מיליון יורו. "הוא שחקן עם למעלה מ-250 הופעות בכדורגל ההולנדי ובנה לעצמו שם של שחקן מנוסה שמכיר היטב את הליגה שלנו", אמר עליו המנהל הטכני של כרונינגן, פטר ילטמה, אחרי שהמעבר הושלם. "הרגשנו שאנחנו זקוקים לשחקן נוסף מעל גיל 25 שיתרום לניסיון אחרי שבוטגין עזב לפיינורד".
אגב, באפריל לפני שנתיים ריינן עמד במרכז סערה על לא עוול בכפו. הוא הסתבך עם אחד השחקנים הכי פרובוקטורים ו"מלוכלכים" בליגה ההולנדית, מיכאיל קראמר מפיינורד. אחרי קרב טראש טוק במהלך דקות ארוכות, החלוץ של הקבוצה מרוטרדם חנק את ריינן והיה אמור להיות מורחק משני משחקים, אלא שהדיון בעניינו נדחה בגלל שטען כי הוא חולה וזה איפשר לו לשחק בגמר הגביע מול אוטרכט ואפילו לכבוש את השער הראשון בניצחון 1:2, מה שעורר הדים וזעם גדול מצד הקבוצה היריבה ובכלל בתקשורת המקומית.
חזרה לריינן. את העונה הנוכחית הוא עוד החל כשחקן הרכב בכרונינגן, אבל מהר מאוד איבד קרדיט ובסך הכל רשם 609 דקות ב-7 הופעות בלבד. לעומת זאת, בשנה שעברה עוד נחשב לשחקן הרכב כמעט קבוע עם 29 הופעות ואפילו שני בישולים. מעבר לכדורגל, הוא נחשב לאדם שנון ובעל חוש הומור. אחרי ניצחון 0:2 של כרונינגן על זוולה, למשל, הוא עקץ את כלי התקשורת: "אני מסכים שלא שיחקנו טיקי-טאקה כמו ברצלונה, אבל בהתחשב בכך שעברנו שבוע קשה אנחנו נסתפק בשני שערים".
מאמנו בקאמבור, הנק דה יונג, אמר עליו פעם שהוא "אחד הבלמים הכי טובים בליגה ההולנדית". כששאלו את ריינן מה דעתו על המחמאה הוא הגיב בחיוך: "אני מסכים איתו לחלוטין. זו מחמאה יפה, נכון?". וכזה הוא ריינן, בחור חיובי ובעל אישיות נעימה, לכן גם הפך למנהיג בקבוצות קטנות כמו קאמבור וכרונינגן, אבל ספק גדול אם מבחינה מקצועית הוא נחשב לשדרוג במרכז ההגנה של מכבי חיפה לעומת אליסון דוס סנטוס או רמי גרשון. הוא נחשב לאחד הבלמים הכי איטיים בהולנד ולא מהטכניים ביותר, אבל מצד שני גם שקול ואחראי.
אם מכבי חיפה מתכוונת לעבור למערך של שלושה בלמים, אז צריך להסתכל על הצירוף של ריינן בצורה אחרת, אבל סביר להניח שתחת רטן ואלאך זה לא יקרה. בינתיים, יהיה הוגן לקבוע שלא נוחת כאן עילוי בקנה מידה הולנדי וכנראה שגם לא בקנה מידה ישראלי, אבל בכל זאת בלם מוכר בכדורגל ההולנדי ומספיק מנוסה בשביל העונה הגמורה גם ככה של הירוקים.
