לאליניב ברדה כבר יש שתי אליפויות במדי מכבי חיפה, ועוד אחת עם גנק הבלגית, אך נראה שכל התארים בהם זכה במהלך הקריירה, יתגמדו אם יצליח להוביל את הפועל באר שבע לתואר אחרי 41 שנים. "אני לובש את החולצה של הפועל באר שבע, בגיל 34, עם הסרט על היד, וזה מרגש אותי. אני מדבר על זה ומצטמרר. תואר בב"ש יהיה הרגע הכי גדול בקריירה שלי, זה יהיה תואר עם הבית, המקום שהכי חשוב לי. זה יהיה הכי מתוק", מספר החלוץ בן ה-34 בראיון מיוחד לערוץ הספורט, רגע אחרי שהפער ממכבי תל אביב הצטמצם לנקודה, ולפני שהאלופה מגיעה לבירת הנגב למפגש עם המוליכה.
ברדה הוא לא סתם שחקן בבאר שבע, הוא הרבה מעבר לכך. "אני מקבל מאות הודעות וטלפונים ביום ומשתדל לתת יחס לכולם, אבל אני לא מקליד כל כך מהר", משתף החלוץ וצוחק: "זה לא פשוט ללכת כל ערב למספר בר-מצוות וימי הולדת, אבל כשאתה רואה איך זה מעלה חיוך לילד, זה שווה הכל".
למה אין לך פייסבוק?
"זה פחות מדבר אליי כל הרשתות החברתיות האלה. אני מבין שהיום יש בזה צורך גדול מאוד. אולי בהמשך".
בפייסבוק יש מגבלה של 5,000 חברים, כמה זמן היה לוקח לך להגיע לזה אם היינו פותחים לך פייסבוק היום?
"מחר".
עד כמה ברדה מקושר בעיר, יעיד הסיפור הבא. במהלך הראיון, החלוץ נפגש עם ישראל ברוך – מאמן קבוצת הכדורסל של הפועל ב"ש, והפעיל את היכולות שלו כסוכן. "ג'ון אוגו דיבר איתי, יש לו בארץ חבר, שחקן כדורסל והוא רוצה לבוא להיבחן. "הוא מהמשפחה של איזה זר במכבי, אתה רוצה שאתקשר לג'ון?". ברוך, מסכים ליוזמה, וקפטן ב"ש מתקשר לחברו: "ג'ונסון מה שלומך? נמצא לידי המאמן של הפועל באר שבע בכדורסל. אתן לך אותו".
אז עסקה עדיין לא נסגרה, אך נראה שברדה כבר בשל ליום שאחרי. "תפקיד מקצועי זה משהו שיכול לעניין אותי, אולי בעתיד, וכמובן שזה יהיה בב"ש. אבל לא מאמן, זה תחום שפחות מעניין אותי", הוא מספר, וזוכה לחיזוק מניסו אביטן, חלוץ עבר במועדון: "כמו שאליניב קיבל מחמאות כשחקן, ככה הוא יכול לעשות את המהפכה גם בתפקיד המנהל הספורטיבי. להביא שחקן עבר, שיודע לכוון, יש לו ניסיון וצבר קשרים באירופה, זה המודל והוא האיש הכי מתאים לעשות את התפקיד".
בכל פעם שברדה זוכה למחמאה, מניסו אביטן, ישראל ברוך או ויקו חדד שלקחו חלק בארוחה, הוא מיד זורק בחצי בדיחה-חצי רצינות "הארוחה עליי". כשמגיעה מחמאה נוספת, הוא מבהיר "גם הקינוח עליי".
אין הרבה באר שבעים בקבוצה הזאת ואליניב ברדה, לא רק שהוא באר שבעי, הוא עושה את המהפכה בקבוצה הזאת. שחקנים לא רצו לבוא לפה. כשאני התחלתי עם אלונה בעסק הזה, הייתי יושב פה עד 12 בלילה עם שחקנים שאפילו אני לא הכרתי והם היו עושים פוזות. איך אגיע לבאר שבע? היום כולם נלחמים להגיע לבאר שבע", מספר ויקו חדד, וחוזר בעצם לתקרת הזכוכית אותה פרץ הקפטן.
"אני שמח ששברתי את תקרת הזכוכית ושאנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב. כשחזרתי מחו"ל ידעתי בדיוק לאן אני חוזר. לחול של וסרמיל ולקהל של הפועל באר שבע. ידעתי לאן אני מגיע. ראיתי את הפוטנציאל. אחרי שתי עונות לא טובות ידעתי שהמועדון הזה לא יכול להרשות לעצמו עוד עונה לא טובה. באר שבע זה בית. מהחול של המגרש בשכונה א', המגרש בנירים, דרך בית הספר לכדורגל. ככה עליתי בכל הקבוצות. החלום הגדול שלי היה להגיע לבוגרים של הפועל באר שבע", מספר החלוץ שהגשים את החלום, ואולי נמצא בדרך לחלום נוסף.
היום באר שבע בשלה?
"כן. המטרה של באר שבע היא לא רק השנה להיות בצמרת ולאיים על האליפות. אלא גם שנה הבאה וגם בשנה שאחריה. ליצור איזשהו רצף של קבוצה שהיא ווינרית, שהולכת על כל התארים בכל שנה ומצהריה על זה בתחילת העונה בלי פחד. אחרי שנתיים שאתה צובר ניסיון בצמרת, מתמודד במשחקי צמרת מול קבוצות מצוינות, השנה זו השנה השלישית ברציפות של פליאוף עליון. אז כמובן שגם השאיפות גדלות, גם הרצון להשיג איזשהו תואר, גושפנקא לעונות הטובות האלה. אז עשינו עונות טובות, אבל צריך משהו שיוכיח שהעונה הזאת הייתה טובה וזה תארים".
עונה מיוחדת אתם חווים.
"זאת עונה היסטורית. שברנו הרבה שיאים ומחסומים. אני תמיד חושב חיובי ורוצה לקוות שזה יסתיים בצורה טובה ואני מאמין שזה יסתיים בצורה טובה. בשנתיים שקדמו לשנה הזאת לא הצלחנו להשיג שום תואר. השגנו הרבה כבוד ואופי שהשנה מלווה אותנו בהרבה משחקים".
"המועדון הזה הולך בכיוון של מועדון צמרת. אני בטוח שאם נתמיד בצמרת, בסופו של דבר גם תארים חייבים להגיע. כבר עכשיו העיר נמצאת בסוג של סחרור. אנשים עם תקוות גדולות, שאיפות גדולות ולשם אנחנו מכוונים. השחקנים רוצים להשיג את התואר. שנתיים שאנחנו קרובים, גם בגביע. בליגה אנחנו מגיעים לפליאוף ודועכים. אני מקווה שכל הפצועים שלנו יחזרו ונהיה בסגל מלא. אני מקווה שהשנה נעשה פלייאוף הרבה יותר טוב מאשר בשנתיים הקודמות".
מה השתנה בגישה של הפועל ב"ש מאז שחזרת לארץ?
"לפני שבאתי, שנתיים ברציפות, הקבוצה נשארה בליגה במחזור האחרון. הגישה, מבחינה מנטלית, הייתה לבוא למשחק ולהגיד: 'היום לא מפסידים'. באחד המשחקים הראשונים שלי נכנסתי לחדר הלבשה ושמעתי את המשפט הזה וזה צרם. מיד הייתי חייב להתערב, לצעוק, לדפוק על השולחן ולהגיד: 'היום מנצחים'. בשנה הראשונה זה היה אוי ואבוי להגיד את המילה אליפות והיום כבר מדברים על זה בביטחון. גם אם חס ושלום לא נצליח השנה, נלך על זה בכל הכוח בשנה הבאה ואם נצליח השנה, זה לא אומר שלא נלך על זה שוב גם בשנה הבאה. המטרה היא להפוך למועדון צמרת, שכל שנה הולך על כל התארים. זאת הייתה הפילוסופיה שלי כשהגעתי וזה דברים ששמעתי מאלונה".
ברדה לא מתבייש ולא מפחד לדבר על אליפות, ולדעתו של ניסו אביטן, אחיינו של שלום אביטן, אליפות של החלוץ הוותיק עם קבוצת נעוריו, תהיה חותמת משמעותית. "אם אליניב והפועל ב"ש העונה יצליחו להביא תואר, ואני מדבר על אליפות, אז אליניב הופך להיות השחקן הכי גדול של הפועל באר שבע בכל הזמנים וזה תואר מכובד מאוד".
אבל למרות המילים החמות, והציפיות הגבוהות, העונה הזו לא התחילה ברגל ימין. ברדה לא הסתדר עם ברק בכר, ולא ממש מצא את מקומו בהרכב של המאמן הצעיר. "לא הייתי מספיק טוב בתחילת העונה", הוא מודה בלב שלם: "המשכתי לעבוד קשה וכשקיבלתי את ההזדמנות לקחתי אותה בשתי ידיים. ברק מאמן צעיר אבל הוא מקרין הרבה ביטחון, ניסיון, רוגע ושקט. זה לא מורגש שהוא כל כך צעיר".
ואז הכל השתנה.
"אני שמח שזה קורה לי בגיל כזה ואני מצליח באמת לתת עונה טובה. אם המספרים שלי לא היו עוזרים לקבוצה להיות איפה שהיא היום, אז מבחינתי זה לא היה שווה כלום. אם יצטרכו אותי כמגן ימני, ויסלח לי בן ביטון, אעשה גם את זה הכי טוב שאני יכול".
בגיל 34 איך שומרים על עצמך ככה?
"להתאמן טוב זה דבר ראשון. לטפל בגוף, כי הגוף זוכר ולהישאר מקצוען, לאכול בזמן, לישון בזמן".
ברים, אלכוהול, מסיבות?
"סרט טוב עם האישה, מסעדה טובה".
משעמם, תמיד אמרו שאתה משעמם.
"אני מודה, מודה באשמה".
וכשהיית צעיר יותר?
"בבלגיה למדתי לשתות בירה בפעם הראשונה. היית רואה בירה באוטובוס אחרי המשחק וזה בשבילי היה: 'מה זה?'
כמה זמן אתה עם אדווה אשתך?
"אתה רוצה שהיא תרביץ לי? אני לא יודע להגיד לך מדויק. אני עם אשתי מאז שאני בן 16. 18 שנים, היא הכל בשבילי.
כמה ילדים יש לך?
"שלושה. שתי בנות ובן".
היית רוצה שהבן שלך יהיה שחקן כדורגל?
"אם זה הכיוון שהוא יבחר, למה לא?"
תסביר לי מה זה השיער הזה
"מה זה? זה ירושה מסבתא מרגול" (צוחק)
עכשיו יש לך ג'ל בשיער?
"עכשיו יש שמן. לכבודכם הסתפרתי שמתי שמן".
איך אתה עם הכינוי דורה?
"אין לי בעיה איתו. זה מצחיק אותי".
בנות כמה הבנות שלך?
"9 וחצי ו-8".
הן מכירות את דורה?
"כן".
הן קוראות לך דורה?
ברדה: "בבית לא" (צוחק)
